"דקלה חיה כל חייה בפחד, ניסתה להתגרש - ונרצחה"

חמישה שבועות חלפו מאז נרצחה דקלה גדליה בת ה-33, לפי החשד בידי בעלה, משה – לנגד עיני שניים משלושת ילדיהם בבית שאן. שתי אחיותיה של דקלה, ענת וחגית, עדיין מנסות לאסוף את השברים ולמלא את החלל הגדול שהותירה בלכתה. לצד האבל הכבד על האחות והדאגה לשלומם של ילדיה, שאמם מתה ואביהם בכלא, האחיות גם נאנקות גם תחת נטל האשמה. "הכתובת הייתה על הקיר", הן פוסקות, ומתענות לנוכח המחשבה שאם היו מעט יותר נחושות, הן היו יכולות, אולי, למנוע את האסון.

אך מעל הכל מרחף הפחד הגדול: מה יקרה אם בית המשפט המחוזי בנצרת יקבל את טיעוניו של משה גדליה בן ה-35 לאי שפיות בעת המעשה, וישחרר אותו לביתו. במקרה כזה, הן חוששות, לא יהסס גדליה לסגור חשבון גם איתן, ואפילו עם ילדיו.

השבוע החליטו השתיים לדבר לראשונה. בראיון לוואלה! חדשות, הן סיפרו על תחושותיהן, גוללו את השתלשלות האירועים שקדמה לרצח, וחשפו את הסיבה האמיתית שבגללה, לטענתן, איבדה אחותן הצעירה את חייה: החלטתה להתגרש מהבעל האלים, שמירר במשך שנים את חייה.

המראה שנגלה לשוטרים שהגיעו לבית משפחת גדליה בליל ה-27 באוגוסט היה קשה. דקלה, שלושה שבועות אחרי יום הולדתה ה-33, הייתה מוטלת לאחר שנדקרה מספר פעמים בסכין, ואילו משה שתה דלק ושפך אותו על עצמו, במטרה להתאבד בהצתה. השוטרים עצרו בעדו, והוא אושפז בבית חולים ובהמשך הועבר למעצר.

"מאז המקרה אני לא מצליחה לעצום עין", אומרת האחות הבכורה, ענת סוסיה, בת 39 ואם לשלושה, המתגוררת גם היא בבית שאן. "אני מפחדת לישון לבד בבית שלי". החרדות לא פוסחות גם על אחותה חגית אטיאס, בת 37. חגית, העוסקת בהוראה ומאבחנת ליקויי למידה, עזבה את עיר הולדתה לפני שנים רבות. כיום היא מתגוררת בנתניה, ומאז הרצח היא מנסה לשדל את הוריה לעזוב את בית שאן ולעבור לגור בקרבתה.

שתי האחיות מעריכות שלא מדובר במעשה נמהר של חולה נפש המתקשה לשלוט במעשיו, אלא ברצח שתוכנן מראש בדם קר. "באותו הלילה הנורא הוא ניגש לתחנת הדלק כדי לקנות בקבוק של דלק, כדי שיוכל להצית את עצמו או אותה", אומרת חגית. "הוא אפילו אמר לאחת הבנות שלו שאמא לא תאסוף אותה למחרת מבית הספר. הוא גם דאג ליידע את עובדי המסעדה שלו שלא יגיעו מחר לעבודה, כי המסעדה תהיה סגורה. הכל כנראה היה מתוכנן. אף אחד לא מחליט ביום בהיר לקנות בקבוק של דלק".

אף שמשה גדליה כבר נעצר פעם אחת, לפני שבע שנים, בגין הכאת אשתו, לאחר הרצח טענו במשטרת בית שאן כי מדובר ב"זוג נורמטיבי". במקביל, נפוצו שמועות שונות לגבי הנסיבות והגורמים לרצח, אותן מבקשות האחיות להפריך. "אחותי נרצחה כי היא רצתה להתגרש", קובעת ענת בפסקנות. "הוא לא היה מוכן לחיות בלעדיה. היא כבר אמרה לו שהיא לא רוצה ממנו שום דבר, רק שייתן לה גט והיא תעזוב את הבית".

דקלה ומשה הכירו בגיל ההתבגרות, כשהחלה למלצר במסעדה המצליחה של אביו, "ביס לכל כיס", במרכז הקניות בבית שאן. כשמשפחתה עברה לעפולה, החליטה דקלה להישאר לגור עם משה בבית הוריו. בסיום לימודי התיכון נענתה לבקשתו, והסכימה להינשא לו. "אנחנו לא רצינו שהיא תתחתן איתו", אומרת ענת בכאב גדול. "ברגע שהיא התחתנה איתו, היא גזרה על עצמה גזר דין מוות. הם בכלל לא היו מתאימים".

לטענת האחיות, מערכת היחסים בין בני הזוג ידעה בשנים האחרונות עליות ובעיקר מורדות. "למרות שיש להם שלושה ילדים. מאחורי הקלעים היו הרבה ויכוחים ומריבות", אומרת ענת. "השיא הגיע לפני שבע שנים. הוא תקף את דקלה וניסה לחטוף את ילדיהם. החלטנו להגיש תלונה במשטרה על תקיפה אלימה. הוא נעצר, ושוחרר לאחר שאחותי הסכימה לסלוח לו". חגית מצטרפת לדבריה: "זו הייתה טעות חייה. היא כל הזמן סלחה לו. חיה בפחד כל ימי חייה. הוא עריץ ורודן שדאג לאמלל את חייה".

חגית מנסה להרגיע את אחותה ענת. בין משפט למשפט, הן מנסות להיאחז זו בזו. הזכרונות ורגשי האשמה מציפות אותן. "אני מרגישה שלקחו לי את הנשמה", מקוננת ענת בעיניים דומעות. "בליל הרצח התחננתי בפני דקלה שתישאר לישון אצלי. שלא תלך הביתה. אבל היא לא הייתה מוכנה לעשות בלגן. ביקשתי ממנה שתספר לי אם הוא מכה אותה, ורק לאחר שכנועים רבים היא שיתפה אותי שלאחרונה הוא דחף אותה. כואב לי כל כך שאנחנו נתנו כבוד לרוצח שחי בתוכנו. אני כל הזמן כועסת על עצמי, למה לא הגשתי תלונה במשטרה. אולי יכולתי למנוע את הרצח".

באותו הלילה הבחינה חגית שמשהו מתרחש בין דקלה למשה. "היא הבטיחה לי שלא תחזור הביתה", היא נזכרת. "אפילו אמא שלי שוחחה איתה ושאלה אותה בפירוש, 'את לא מפחדת שהוא ירצח אותך?'. הכתובת הייתה על הקיר. באותו רגע שקיבלתי את הטלפון מאחי אורן, ישר התחלתי לצרוח, עוד לפני שהבנתי מה קרה. צרחתי בקולי קולות, 'משה רצח את דקלה'".

שלושת הילדים של בני הזוג – בן 14, בת 12 ובת תשע – עברו למשמורת אצל אחותו של גדליה, בתיאום בין המשפחות. הבן הבכור בן 14, ילדה בת 12 ובת הזקונים בת 9. "נקרע לי הלב כשאני רואה מה הם כותבים בפייסבוק או מספרים לנו", אומרת חגית. "לאחרונה קראתי את מה שכתבה הבת של דקלה בפייסבוק, 'אמא אני לא יכולה לחיות בלעדיך', 'קשה לי לישון בלילה'. אין לי מילים לתאר עד כמה קשה לי לקרוא את הדברים האלה. אנחנו אוהבים אותם כמו הילדים שלנו. כרגע הוחלט שהם יתחנכו אצל אחותו של גדליה".

לאחר חג הסוכות יתקיים דיון בבית משפט בכשירותו של גדליה לעמוד לדין, בו תוצג חוות דעת של פסיכיאטר, שיקבע אם הוא סבל מאי שפיות זמנית בעת המעשה. "אנחנו רוצים שהוא יקבל מאסר עולם ולא יראה אור אחד של שמש", אומרת ענת. "בית המשפט צריך לקחת אחריות כבדה. אם הוא ישוחרר על אי שפיות, יהיה פה רצח נוסף".

המשפחה, לדברי חגית, חיה כעת בפחד. "אנחנו בחזקת מאוימים", היא אומרת. "הוא ירצה לנקום בשנית, או בנו או בילדיו. גם אמא שלי הסבירה לחוקרים שאם הוא ישתחרר יקרה אסון כבד נוסף". את טענת סנגוריו של גדליה לאי שפיות זמנית פוטרות האחיות בלעג. "לפני שש שנים, משה רצה לסחוט כספים מהביטוח ואשפז את עצמו בבית חולים. לאחר שבועיים הוא שוחרר, קיבל את הכסף וחזר לחיים רגילים. אין שחר מאחורי כל התחפושת הזו". לגיסן העצור יש להן רק דבר אחד להגיד: "קבל את האחריות על מעשה הרצח הנתעב. תקבל על עצמך את העונש המגיע לך. אל תנסה להטעות את כולם סביבך".

עו"ד תמי אולמן ושאדי סרוג'י, המייצגים את גדליה, מסרו בתגובה: "מרשנו נמצא כעת בהסתכלות פסיכיאטרית בבית החולים. טרם ניתנה חוות דעת האם הוא סבל ממחלת נפש בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו. חוות דעת כזו תוגש לבית המשפט בתום החג. חשוב לנו לציין שקשה מאוד לתקשר איתו. הוא לא זוכר מה היה".