פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצצה ראשונה: כך ייראה צה"ל במלחמה הבאה

      מה ישתנה בטנק המרכבה, מי יקבל את נגמ"ש העתיד, איזו חטיבה תהפוך לגולת הכותרת ואיך ייראו חייו של לוחם החי"ר? מבט ראשון ומעמיק לדיוני המטכ"ל על בניין הכוח בזרוע היבשה

      מפקד זרוע היבשה, אלוף סמי תורג'מן, הגיע מוכן היטב לסדנה המטכ"לית שדנה בחודש האחרון בתכנית הרב-שנתית של צה"ל ובחלוקת התקציב. במאבק בין חיל האוויר - שמייצג את אסכולת האש, שתכליתה תקיפת מטרות מהאוויר, לבין זרוע היבשה, שמייצגת את אסכולת התמרון, הצליחו קציני היבשה להשיג את רוב המטרות שהציבו לעצמם. הם הצליחו לשכנע שבמלחמה הבאה, לא ניתן יהיה להכריע את האויב בתקיפות אוויריות, ותמרון יהיה מרכיב עיקרי בהשגת הניצחון.

      "בנק המטרות" של צה"ל מוגבל, ואחרי שבועיים של לחימה עיקשת, האויב לא ירים ידיים ויברח. במלחמת לבנון השנייה לקח זמן רב עד שהתקבלה החלטה לתמרן לעומק השטח - וכשזה קרה, הוא היה מגומגם ולא מקצועי. מפקד זרוע היבשה מוביל דעה נחרצת, לפיה רק התמרון היבשתי יוציא את האויב משיווי משקל. "אתה יכול להגיע ממקומות שונים, בזמנים שונים, ולגרום לאויב הפתעה גמורה", הסביר תורג'מן לקציני היבשה שמתאמנים על יסודות התמרון, "האויב לא יבין מה קורה סביבו, ואז נכה בו בעוצמה".

      טנק המרכבה סימן 4 (דובר צה"ל)
      "נכה באויב בעוצמה". מרכבה סימן 4 (צילום: דובר צה"ל)

      תחקירי צה"ל מלמדים שכיבוש השטח במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה השפיעו רבות על החמאס ועל חיזבאללה, שניסו לשגר היקפים גדולים של טילים ורקטות. "האתגרים מתרבים ונעשים מגוונים יותר ויותר. אנחנו בעידן של חוסר יציבות שיימשך עוד לא מעט זמן, ותפיסת הלוחמה מתפתחת - מהמפגין ועד הגרעין", הסביר ראש מטה זרוע היבשה, תת-אלוף אייל זמיר. "דרך כיבוש השטח במלחמה, צה"ל יכול להגיע לאזורי השיגור. עובדתית, כל מקום שכבשת - הופסק ממנו הירי. צה"ל ערוך ויכול לתמרן עד למקום שיגידו לו לעצור".

      ההישג המרכזי של זרוע היבשה הוא מעמד טנק המרכבה, שימשיך כפרויקט מרכזי בזרוע היבשה. כמו כן, כל טנק שייצא מפס הייצור יקבל חליפת "מעיל רוח", שתגן עליו מפני טילים נגד-טנקים. עוד סוכם שדור הטנקים הבא לא יהיה טנק מרכבה סימן 5, אלא טנק מדור אחר בעל יכולות אש, מנוע ומיגון שונים.

      מפקד פיקוד הצפון, אלוף גדי אייזנקוט ומפקד אוגדה 36, תת – אלוף אייל זמיר במצפה הילה, יוני 2011 (דובר צה"ל)
      תא"ל אייל זמיר (מימין) (ארכיון: דובר צה"ל)

      הרעיון המרכזי שהוביל המטה הכללי הוא לבנות צבא שיהיה ערוך למלחמה, אך גם לפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) לאורך הגבולות, שם כל אירוע עלול להוביל להידרדרות באזור. הפוקוס המרכזי הונח על גבול ישראל-מצרים, בשל התעוררות ארגוני הטרור בחצי האי סיני. הכוחות שיוצבו בגזרה יהיו רב-גוניים ויידעו לתת מענה לחוליות טרור, אך גם לאירוע כמו חדירת הנגמ"ש המצרי, שכדי לעצור אותו היה צריך להפעיל כלי טיס, טנקים וכוחות חי"ר. בזרוע היבשה מכנים זאת "אירוע בט"ש מתפרץ".

      הקומה השנייה היא חיזוק הקטלניות והדיוק של רמת הגדוד. "יכולותיו של הגדוד יהיו קטלניות ומדויקות", הדגיש תא"ל זמיר, תוך הצהרת הכוונות לעתיד. אמצעי הלחימה הבא הוא פצצת מרגמה מדויקת שתדע לפגוע במטרה בשטח אורבני. בעידן הקישוריות אליו נכנס צה"ל, יוכל המג"ד להחליט בזמן אמת מי יפגע במטרה. האם הצלף, הטנק, המרגמה, מסוק הקרב או הארטילריה. בנוסף לכך, הוחלט לרכוש עבור הגדודים המתמרנים משקפת לתנאי יום ולילה, שתדע לאתר את האויב המסתתר, בניגוד למלחמות הקלאסיות, בהן היה מרים המפקד משקפת ורואה את גדוד השריון או החי"ר מולו.

      כלי הלחימה בלוחמת היבשה בצה"ל (דובר צה"ל , אמיר בוחבוט)
      להיערך למלחמה, אך גם לביטחון שוטף (צילום: אמיר בוחבוט)

      שרידות היא השכבה הנוספת לחיזוק הגדוד. "ראיתם מה קרה בעזה כשהופעלה מערכת 'מעיל רוח' (מערכת הגנה אקטיבית מפני טילים נגד טנקים, א"ב)", סיפר זמיר, "המערכת יודעת להגן על הטנק ועל הצוות מפני איום הטילים". ההחלטה לחמש כל טנק במערכת מעיל רוח היא דרמטית, שכן אחד הכישלונות של צה"ל במלחמת לבנון השנייה אירע כשטנקי המרכבה טיפסו במעלה ואדי הסלוקי בדרום לבנון ונפגעו מטילי נ"ט שגרמו לאבדות רבות ולנזקים משמעותיים לטנקים. מערכת מעיל רוח הייתה מאפשרת להם לנוע ללא פגע. עוד הוחלט, כי בקרוב ייצא מכרז למערכת הגנה אקטיבית מסוג חדש, שתרחיב את יכולות ההגנה על נגמ"שי ה'נמר', על טנקים ועל כלי רכב ממוגנים.

      חטיבת גולני הוכרזה לאחרונה כחטיבת הנמרים של צה"ל, ובדיונים שטרם הסתיימו, תתקבל בשבועות הקרובים החלטה על החטיבה הבאה שתקבל את ה"נמר". ככל הנראה, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, מנגמ"ש העתיד של צה"ל תהנה חטיבת הנח"ל בפיקודו של אלוף-משנה יהודה פוקס, בשל החשיבה כי עיקר הנטל הביטחוני הוא על הכוחות הסדירים, בעיקר בשעות הראשונות של המלחמה, עד לגיוס המילואים.

      ברמת הלוחם: ניידות, מיגון, משקל

      לוחם החי"ר נהנה בשנה האחרונה מתוספת משמעותית של אמצעי לחימה ומיגון, ומגמה זו תימשך גם בשנים הקרובות. הרעיון המרכזי הוא להוריד משקלים מהלוחם - כדי לנצל את האנרגיות שלו לתנועה רגלית - מרמת המיגון ועד למשקל המחסניות החדשות. לאחר מכן, יש צורך מובהק להגדיל את רמת הדיוק שלו, ולכן הוחלט לרכוש לכלל גדודי החי"ר את ה"מקלרון" (מקלע רימונים קל), רובה צלפים מסוג 338 שמסוגל לפגוע בברך של אדם ורובה מיקרו-תבור ללוחמים, כשהחטיבה הראשונה שתהנה מהמהלך תהיה חטיבת הנח"ל.

      גדודי החי"ר יקבלו תגבור בתחום סבלי חי"ר (טרקטורונים) כדי להגדיל את רמת הניידות של הגדודים בהתקפה, פינוי פצועים ולוגיסטיקה. בתחום המיגון, נרכשו קסדות חדשות ושכפ"צים קלים אך בעלי מיגון גבוה מבעבר. בתחום הרובוטים, הוחלט לקדם תכנית שמטרתה לבחור רובוט שינוע ככוח משמר קדמי לגדוד במהלך התמרון. בשלב זה מדובר בפיתוח מתקדם אך לא מבצעי, שניתן יהיה לרכוש לקראת שנת 2018.

      כלי הלחימה בלוחמת היבשה בצה"ל (דובר צה"ל , אמיר בוחבוט)
      התוספת באמצעי הלחימה והמיגון תימשך (צילום: אמיר בוחבוט)

      משק התחבורה של זרוע היבשה יקבל זריקת עידוד משמעותית עם החלטה לרכוש מספר לא מבוטל של 2400 ג'יפים מסוג האמר, מעודפי הצבא האמריקאי. לדברי זמיר, ההאמרים שיירכשו מכספי "מט"ח סיוע אמריקאי", יעברו שיקום בתחום המנוע והשלדה ויגיעו לישראל כחדשים. כך יוכלו בזרוע היבשה לרענן את משק הג'יפים עבור יחידות הסיור הקרבי. כמו כן, יש כוונה לפעול בתחום משק המשאיות.

      פורום מטכ"ל אישר לרכוש גם תותח חדש עבור חיל התותחנים. לדברי זמיר, התותח החדש, שבקרוב ייצא למכרז, יהיה בעל יכולת פגיעה של למעלה מ-30 קילומטרים, כשכיום טווח הפגיעה של התותח בצה"ל הוא 19 קילומטרים. הצוות המפעיל יצומצם, מהירות לוע התותח והדיוק יעלו, והטעינה תהיה חצי אוטומטית.

      בתחום העומק בזרוע היבשה, בפיקודו של אלוף (במיל') שי אביטל, לא ממהרים למסור פרטים, אך בחודשים האחרונים התקיימו מפגשים משמעותיים בין ראש מטה מפקדת חזית העומק, תא"ל מוני כץ, לבין תא"ל זמיר. השניים סיכמו על אמצעים חדשים שירכשו עבור משימת הכוחות הרחק מגבולות המדינה, ברמת הלוגיסטיקה, הטלפוניים הלווייניים ואמצעים נוספים.

      על אוגדת "עוצבת האש", הנחשבת לאחת האוגדות החשובות בצה"ל, אמר קצין בכיר בזרוע היבשה: "מדובר באוגדה בעלת יכולות איגוף אנכי, ולשם כך זרוע היבשה בונה אותה בצורה הכי חזקה שתאפשר לה לפעול באופן עצמאי בכל התחומים ובכל מקום שאליו תגיע, ויש דרכים רבות להביא אותה ליעדה". גם בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים של זרוע יבשה דובר על התעצמות. מי שמוביל את התחום, במסגרת 'תכנית רב שנתית כלי טיס לא מאוישים', הוא רס"ן דן קציר, אך התחום מוגדר כמסווג.

      כלי הלחימה בלוחמת היבשה בצה"ל (דובר צה"ל , אמיר בוחבוט)
      חטיבת הנח"ל תקבל את נגמ"ש העתיד של צה"ל (צילום: אמיר בוחבוט)

      במסגרת המהלכים שמקדמת זרוע היבשה, הוחלט לחזק בצורה משמעותית את חטיבת כפיר. "שיפרנו את רמת המחזוריות של האימון בחטיבה", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה, "כפיר תצא לאימון במשך 12 שבועות, כמו גולני והצנחנים (בניגוד לאימון בן תשעה שבועות בעבר, א"ב). פלוגת הקשר החטיבתי תקבל תגבור משמעותי, יוקם גדוד סיור לראשונה מאז קום החטיבה, ובהתאם לכך הם יקבלו אמצעי לחימה של גדוד רגיל שעד היום הוגדרו כחלומם הרטוב של מפקדי הגדודים בכפיר, כולל אמצעי שליטה ובקרה חדשים. בעימות הבא - אם יהיה - נוכל לראות את חטיבת כפיר פועלת בכל הגזרות", הסביר הקצין. הוא הוסיף כי "ללא קשר להתעצמות ולשדרוג שהיא תעבור בתכנית הרב-שנתית הנוכחית, יש לה יכולות בדגש על התחום האורבני, שלא נופלות מאף חטיבת חי"ר אחרת של צה"ל".

      תא"ל זמיר התבטא לאחרונה בנושא היעדים של זרוע היבשה לקראת המלחמה הבאה וסיכם את האתגר המשמעותי: "שדה הקרב העתידי מורכב בהרבה, אבל האויב גם הרבה יותר סטטי ומבוצר. בזכות התמרון, בשילוב פיתוח אמצעי לחימה שיעמוד באתגרים ואחיזה מודיעינית עמוקה שמשתלבת עם יכולות הלוחמה, אנחנו נכריע", הוא אמר.

      לקריאה נוספת:
      הצצה נדירה לפעילות היחידה ללוחמה בטרור של צה"ל
      כיצד תוכל ישראל למגר את הטרור היוצא מחצי-האי סיני?
      העיניים של חיל הים באוויר: הצצה למסוק ה"עטלף"