קצין איסוף: מה הסיכוי למלחמה בשנה הקרובה?

שנה חדשה החלה ואיתה איומים ישנים וגם חדשים על מדינת ישראל. מאירן המתגרענת דרך ההנהגה החדשה במצרים ועד הזירה הפלסטינית - מה עלול לקרות בשנה הקרובה?

אמיר בוחבוט

כשנשאל שר הביטחון אהוד ברק על האיומים במזרח התיכון, הוא נוהג לצטט פתגם של הסופר והמשורר חנניה רייכמן, שדיבר על המרחק בין "אמר" ל-"עשה". המנהיגים מדברים ומאיימים, המודיעין מפענח והמדינאים מסיקים מסקנות. ברק רוצה לומר שבמזרח התיכון צריך לנתח את ההקשר של המילים, ולהבין שיש מרחק גדול בין מעשים לדיבורים. דבריו של ברק נשמעים כמו גרסה מרוככת לניתוח האיום מאירן בשנה האחרונה. לא ברור האם זה שינוי שלקראת בחירות או שינוי גישה שהתבצע מהתפתחויות שיש מאחורי הקלעים בסוגייה הכי קריטית לביטחון ישראל.

המגמה הכללית במזרח התיכון היא התנועה לכיוון האסלאם. טורקיה הייתה חלוצה ומצרים אחריה. ארה"ב כגורם מאזן בעולם מאבדת מכוחה ולעומת זאת הודו, רוסיה, וסין נמצאות בעלייה מתמדת. אלו הם שני תהליכים שמאיצים שינויים בסדר העולמי.

עוד בוואלה! NEWS

הכי כיף ביחד: דברים חדשים ששווה לנסות עם כל המשפחה

לכתבה המלאה
כשברק נכנס לתפקידו היו לאירנים מאות צנטריפוגות וכיום יש להם למעלה מ-10,000 (צילום: AP, AP Photo/Vahid Salemi)

אירן: פרויקט הגרעין האירני פועל בקצב שונה ממה שחשבו בקהילות המודיעין בעולם ובסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית עד לפני חצי שנה. האירנים ממהרים להגיע למרחב החסינות שיאפשר להם להעשיר אורניום ברמה צבאית ללא חשש ממתקפה של המערב. הוספת מאות צנטריפוגות לאתר בקום, שנחשף לגמרי במקרה, היא עדות נוספת להסתערות על פצצת גרעין. במערכת הביטחון בישראל טוענים כי עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדיבר אמש באו"ם על הדיאלוג עם האמריקאים, מעידה על כך שיש התקדמות מאחורי הקלעים בין ארה"ב לישראל. במערכת הביטחון חוזרים ומדגישים בשיחות עם האמריקאים שהעשרת אורניום מרמה של 0.7% להעשרת אורניום ברמה של 3.5% זו אופרציה ענקית, אך מעבר של העשרת אורניום מרמה של 20% ל-90% בשימוש אלפי צנטריפוגות מתבצע במהירות רבה. זה ההבדל בין תהליך שיימשך שבועות, לבין תהליך שיימשך חודשים.

שר הביטחון מכנה את המצב מול אירן "תקרה יורדת". כולם מבינים שהאירנים מתעתעים בעולם כדי להתקדם בפרויקט אך הקצב מושפע לא רק מהחלטות האירנים, אלא מפעולות התקפיות שונות שמיוחסות לארגוני ביון מערביים שחלקן מתפרסמות בזמן אמת וחלקן בדיעבד. בפועל, כשברק נכנס לתפקידו היו לאירנים מאות צנטריפוגות וכיום יש להם למעלה מ-10,000. המידע הגלוי שנמצא בידי המערב מעיד על כך שהאירנים חותרים למצב שבו פעולה כירורגית לא תוכל לעצור אותם. ישראל חייבת להיות ערוכה מבחינה מבצעית לכלל האפשרויות וכך מתנהג צה"ל. ביום הדין, אם יידרש צה"ל לפעול, אף אחד לא יהיה מופתע מהאופן שבו יבחר הצבא לתקוף את מתקני הגרעין בשנת 2013.

מצרים: ההשתלטות של האחים המוסלמים על מוסדות השלטון במצרים גוברת והיא מתבצעת בצורה שקטה. ביניהם לא ניתן לראות את הבחורים הצעירים שצייצו בטוויטר רגע לפני שיצאו להפגין בכיכר תחריר בקהיר. נשיא מצרים מוחמד מורסי עדיין לא יודע מה מקומו על המפה, אך לפחות ממה שמספרים פקידים אמריקאים כשהוא נשאל מה המטרות שלו הוא משיב, "אקונומי, אקונומי, אקונומי". מנהיג כזה, מעריכים במערכת הביטחון, לא ייצא להרפתקאות נגד ישראל.

שר הביטחון ברק ובכירי צה"ל מקווים שיעשה שינוי בתוך הנספח הצבאי של הסכם השלום, ולא ישאפו להחליפו בנספח צבאי חדש, זאת למרות שהטרור בחצי האי הרים את ראשו. במערכת הביטחון דנים לא מעט בפעולות שמבצע הצבא המצרי בסיני תוך תגבור הכוחות. ברק מרגיע את הסובבים ומספר על אריק שרון, שבקיץ 1975 התמנה ליועץ מיוחד לענייני טרור תחת ראש הממשלה יצחק רבין. באותם ימים החלו המצרים לתגבר טנקים סביב התעלה בין פלוסיון (בלוזה) לקנטרה בסיני, שנועדה לקשר את הנילוס והים התיכון לים סוף. בהתחלה היו אלה טנקים בודדים, ולאחר מכן סיור אווירי גילה שהמספר צמח ל-32. שרון המליץ לרבין כי "חייבים לפעול", אחר האחרון החליט להתלונן בפני האמריקאים ותוך מספר שבועות חזרו הטנקים למקומם. ברק מוביל קו מתון מול מצרים, ודורש לנהוג באיפוק. האמריקאים בעיניו עדיין נותרו בעלי השפעה רבה על מה שמתרחש בארמון הנשיא המצרי, ולכן יש להפגין סבלנות כלפי הניסיונות של מורסי לבנות את מנהיגותו בעיקר בעיני העם המצרי.

חשש שהלחץ של אירן על חיזבאללה יהיה יותר מאסיבי מאשר על סוריה. אחמדינג'ד, אסד ונסראללה (צילום: AP)

סוריה: אלוף פיקוד צפון יאיר גולן מבטא את המציאות בשטח היטב, כשהוא מכנה את האזור כזירה אחת עם שתי חזיתות. האחת ברמת הגולן, והשנייה מול לבנון. השאלות המרכזיות עליהן מנסים לענות באגף המודיעין בצה"ל הן איך ייפול משטרו של בשאר אסד ומתי. זהו תהליך של התפרקות ולא ברור מה יישאר ממנו. כרגע נראית סוריה מפוצלת בין כוחות המורדים למשטר אסד. גנץ תיאר זאת כך: "מתפרק היגיון אחד ונבנה היגיון אחר". המורדים עד כה לא התגאו בפגיעה במערכות האש המתקדמות של הצבא הסורי, ועושה רושם שעוצמתה של סוריה שכוללת טילי קרקע-קרקע (טק"ק) וקרקע-אוויר (טק"א) לא נפגעה כלל. עימות צבאי מול ישראל נראה בסבירות נמוכה מאוד, וגם הוא רק יתפרץ רק כאפשרות ל"גלגל הצלה" עבור אסד או כתמורה לסיוע המאסיבי האירני.

לבנון: מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, מחויב לפטרונו האירני שמתחזק ומממן אותו. למרות זאת, מעריכים בישראל כי נסראללה לא ימהר להשליך את לבנון לתוך האש בעימות רחב מול ישראל. החשש העצום שלו מעימות בא לידי ביטוי בניסיונות הנואשים שלו לחפש אחר נקמה סבירה על חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של הארגון עימאד מורניה. עם זאת, הטק"א והטק"ק של חיזבאללה עדיין מושכים את תשומת הלב של צה"ל עקב חשש שהלחץ של אירן על חיזבאללה יהיה יותר מאסיבי מאשר על סוריה.

חמאס רוצה לבסס את שלטונו. עזה (צילום: רויטרס)

הזירה הפלסטינית: הגדה המערבית ורצועת עזה מחולקות לשתי זירות שונות לחלוטין. הרשות הפלסטינית מבינה היטב כי עימות צבאי עלול להעביר את השלטון לידי החמאס ולרסק את המאמץ של הפלסטינים להקים מדינה לצד מדינת ישראל, ולכן עימות צבאי לא עומד על הפרק. בחזית העזתית רוצה החמאס לבסס את שלטונו, אך מאחר שהפסיפס מורכב מארגוני טרור רבים ודמויות שמרימות את ראשן בשנה האחרונה, מבינים בצה"ל כי המתקפות הנקודתיות בעוצמות הנמוכות עשויות להוביל את הצדדים למערכה רחבה בכל רגע.

במערכת הביטחון קיים ויכוח האם יש קשר בין הזירות השונות או שהן מבודדות ולא משפיעות האחת על השנייה. סביר להניח, כי מתקפה אירנית עשויה להשפיע על כלל המערכות ומשטר האייתוללות עלול לגרור לתוך מלחמה את ארגוני הטרור הפלסטיני, סוריה וחיזבאללה כדי להכביד את ידי צה"ל. לכן, נדרש צה"ל לתכנית מבצעית רחבה מאוד וגנרית שתתאים את עצמה לכל אחת מהזירות. אגף המודיעין קבע כי הסבירות למלחמה ביוזמתם של אויבי ישראל היא בסבירות נמוכה, אבל מלחמה כתוצאה מהידרדרות - גוברת. יש סיכוי להגיע למלחמה בכל אחת מהזירות. אף אחד בצה"ל לא חושב שהאיום מנותק מהמציאות, ולכן ניתן להסביר את הזמן הרב שמשקיע הרמטכ"ל, בין היתר גם בסוגיה האירנית. הרמטכ"ל, שמעורב בתכנון המענה של צה"ל לכל אחת מהזירות, הסביר כי "אין להוציא מכלל אפשרות שתכנון המענה של צה"ל לא יחסוך את הבעיה מהעורף הישראלי, אבל יהיו בו הישגים גדולים מאוד וההשפעה לשנים הבאות תהיה ניכרת".

לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il

קצין איסוף - טורים אחרונים
הצצה למוחו של רמטכ"ל בזמן מלחמה
מי הקצין הראשון שישלם על פרשת הרפז?
מדוע ברק הסכים לקדם קצינה המקורבת לאשכנזי?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully