יום הדין של אולמרט: יוכל לשוב לחיים הציבוריים?

בית המשפט המחוזי בירושלים יגזור היום (שני) את עונשו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לגזור על אולמרט שישה חודשי עבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס. כמו כן, ביקשה הפרקליטות לגזור שישה חודשי עבודות שירות על מי שהייתה ראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן, שהורשעה בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים בפרשת "ראשונטורס".

ביולי האחרון הורשע אולמרט באחת משלוש הפרשות בהן הוא הואשם. מהכרעת הדין עלה כי אולמרט פעל בניגוד עניינים כאשר טיפל בלקוחות של מקורבו אורי מסר, בעת שהיה שר התמ"ת. כתב האישום כלל ארבעה מקרים כאלה – החלטה לגבי היטלים על יבוא שמנים, הכרה במפעל "סיליקט" לצורך מתן מענקים, פרויקט לבדק מטוסים ליד שדה התעופה בנבטים ומחלוקת בין בזק למשרד התקשורת בנוגע להזרמת כספים לחברת הלוויין "יס".

השופטים קבעו בהכרעת הדין כי למרות שלא נטען כי החלטותיו של אולמרט בעניין לקוחותיו היו פסולות ושהוא טיפל בלקוחות ולא במסר באופן אישי, דבר המפחית את עוצמת ניגוד העניינים, "מהות והיקף היחסים ששררו בין הנאשם לבין מסר הולידו קרבה בעוצמה ובאינטנסיביות גבוהות ביותר...אלה הקימו אפשרות ממשית להשפעה פסולה של הקרבה על מעשיו והחלטותיו של הנאשם". הם הוסיפו כי ה"התנהלות הפרוצדורלית" של אולמרט הייתה בלתי תקינה, ולא ניתן לשלול שהוא הושפע משיקול זר, גם אם זה לא הוכח. "לא ניתן להפריז בעוצמת הפגיעה הנגרמת מכך לטוהר המידות ולאמון הציבור בשירות הציבורי", כתבו בהכרעת הדין.

מנגד, זוכה אולמרט בשתי הפרשות המרכזיות בכתב האישום נגדו - "ראשונטורס" ו"מעטפות הכסף". במסגרת פרשת "ראשונטורס" נטען כי בשנים 2006-2002 הצליחו אולמרט וזקן, באמצעות מצגי שווא ותיעוד כוזב שהוכן עבורם בסוכנות הנסיעות "ראשונטורס", לקבל תשלומים כפולים מארגונים שונים עבור טיסות לאירועים אליהם הוזמן אולמרט ברחבי העולם, כך שראש הממשלה לשעבר שלשל לכיסו הפרטי 92 אלף דולר במרמה. במסגרת פרשת "מעטפות הכסף" הוא הואשם שקיבל מאות אלפי דולרים מאיש העסקים מוריס טלנסקי, אשר הוחזקו עבורו ב"קופה סודית" אצל מקורבו מסר. ההערכה היא שהפרקליטות תערער על הזיכוי בפרשת טלנסקי, אולם טרם התקבלה הודעה רשמית על כך.

בתחילת החודש, בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה הפרקליטות לגזור על אולמרט עונש של עבודות שירות ומאסר על תנאי. פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, אלי אברבנאל, אמר בדיון כי "מעשיו של הנאשם הם מהחמורים במדרג החומרה בעבירת הפרת אמונים. מעמדו הוא הגבוה ביותר שיש, אין יותר גבוה מזה. ומעמדו הוא בליבת ההתרחשות. הוא גרם לפגיעה קשה באמון הציבור, זו עבירת הפרת אמונים מהחמורות שיש". אולם, הוא ציין מנגד כי יש לקחת בחשבון את "התפטרותו וירידתו מהפסגה אל התחתית". הפרקליטות לא ביקשה להטיל על אולמרט קלון, לאור הודעתו כי הוא מוותר על ההטבות המגיעות לו מתוקף היותו ראש ממשלה לשעבר.

מנגד, ביקש פרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זוהר, שלא להעניש את מרשו אשר "נענש מספיק" לטענתו. "בנסיבות החריגות והייחודיות של פרשה זו, אהוד אולמרט נענש מספיק, אפילו יתר על המידה, ולכן אין להטיל עליו עונש נוסף", אמר הפרקליט. ראש הממשלה לשעבר אמר בדיון כי הוא מקווה שיוכל לצאת מבית המשפט זקוף קומה. "איך אפשר לשקול את המחיר הכבד ששילמתי, ששילמו רעייתי וחבריי, אל מול המחיר שעליי לשלם על הרשעה יחידה זו", אמר. "באילו מאזניים ניתן לשקול את המצוקה היומיומית שאיתה הייתי חייב להתמודד? איך כל זה עומד אל מול 40 שנות פעילות בארץ ובחוץ לארץ? אני מקבל את כל הכרעתכם על ההחלטות שהקלו עליי מאוד, וגם על זו בה ראיתם לנכון למתוח עליי ביקורת לא פשוטה".

אולמרט אמנם הודיע כי אין בכוונתו לחזור לפוליטיקה, אולם רבים במערכת הפוליטית מפקפקים בכך. לעונש שיוטל עליו תהיה ודאי השפעה על עתידו, בעיקר אם לא יוגש ערעור על זיכויו. חוק יסוד: הממשלה קובע כי מי שנידון למאסר אינו יכול להתמנות לשר אם לא עברו שבע שנים מאז מתן פסק הדין או סיום ריצוי העונש. המחוקק לא קבע מפורשות כי מדובר במאסר בפועל ולא קבע אורך מינימלי של העונש. במידה שיגזר על אולמרט מאסר על תנאי והוא יבקש להתמנות לממשלה, קיים סיכוי גבוה שההגדרה המדויקת של המונח "מאסר" תוכרע בבג"ץ. בכל מקרה, ההתמודדות אפשרית רק במידה שהשופטים לא יקבעו כי יש במעשיו קלון, כפי שבאפשרותם לעשות גם ללא בקשת הפרקליטות.

אם השופטים לא יתייחסו לנושא, מי שיכריע בנוגע לכך הוא יו"ר ועדת הבחירות, תפקיד שכיום ממלא שופט העליון אליקים רובינשטיין. יצויין עוד כי בג"ץ דחה בעבר עתירה נגד מינוי של חיים רמון למשנה לראש הממשלה לאחר הרשעתו, מכיוון שנקבע כי לא היה קלון במעשיו. בפני אולמרט עומד מכשול נוסף - תיק הולילנד. בג"ץ קבע בעבר בעניינו של אריה דרעי כי שר שמוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר. עם זאת, אין בחוק התייחסות למינוי שר שמתנהל נגדו משפט, אך ההיגיון אומר כי לא ניתן למנות אדם לשר כאשר לו היה שר היו מפטרים אותו.

בנוגע לבחירות לכנסת, סיכוייו של אולמרט להיבחר שוב טובים יותר. חוק יסוד: הכנסת קובע כי אדם שנידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא עברו עדיין שבע שנים מגזר הדין, לא רשאי להיבחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין קלון בעבירה. כלומר, אם השופטים לא יגזרו על אולמרט עונש מאסר כלשהו - לא עבודות שירות ולא מאסר על תנאי - אין מניעה שיתמודד לכנסת. כך גם במידה שייגזר עליו מאסר על תנאי או עבודות שירות לתקופה של עד שלושה חודשים. זאת, בהנחה שנושא הקלון לא יוזכר בגזר הדין. במידה שיגזרו עליו השופטים יותר משלושה חודשי עבודות שירות, ההחלטה לאפשר לאולמרט לרוץ לכנסת תהיה נתונה בידיו של השופט רובינשטיין.


עוד על פרשות אולמרט
אולמרט: "איך אומדים את מעשיי אל מול הרשעתי?"
התביעה חזרה בה: מבקשת עבודות שירות לאולמרט ללא קלון
אולמרט: "אין לי כוונה לחזור למסגרת פוליטית"

עדכון ראשון: 23:00