מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ עופר לוי, ידוע בחטיבה כטיפוס אבהי שזוכר שמות ופנים של חיילים בחטיבה ושמדבר בגובה העיניים. לפני יותר משנה סיים לוי את תפקידו כמפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, ועבר להתגורר בקיבוץ בדרום. כששואלים אותו איך זה לחיות בצל הרקטות, הוא צוחק ועונה: "רובן עוברות מעלינו ונוחתות במקומות אחרים". אולם, כאשר הוא נשאל על מוכנות החטיבה למלחמה הבאה, אם תפרוץ, הוא מרצין ברגע.
לפני יותר משנה קיבל לוי את הפיקוד על חטיבת גבעתי, ובחודש יוני האחרון הוא פיקד על התרגיל החטיבתי הגדול ביותר של החטיבה בעשור האחרון. עיקר גאוותו על התפתחות החטיבה, שתחגוג בקרוב 30 שנה להקמתה. "אנחנו כבר פוגשים בנים של מפקדים בכירים שצמחו בחטיבה, וזה משמח ומעיד על זקנה. זה די חדש, אז כולם מתלהבים", מספר לוי.
גדוד הסיור של גבעתי יחגוג בקרוב עשור. הוא הוקם בשיא אינתיפאדת אל-אקצה ומאז נטל חלק במבצעים מורכבים רבים, ביניהם מבצע "גשמי קיץ" לאחר חטיפת גלעד שליט, מבצע "חורף חם" ומבצע "עופרת יצוקה", עם פשיטה על בניינים בשכונת תל אל-הווא, שהייתה הנקודה העמוקה ביותר שאליה הגיע צה"ל. יש אירוע אחד שמוגדר כמבצע הדגל של גדוד הסיור?
"האירוע הכי מעצב של הגדוד הוא 'פרשי הפלדה' (מבצע להשמדת בית מלאכה לייצור רקטות בלב העיר עזה, שבמהלכו התפוצץ נגמ"ש שבו שהו שישה לוחמים כתוצאה מהפעלת מטען חבלה, א.ב). שישה לוחמי פלוגת החבלה וההנדסה נהרגו בהתפוצצות של הנמג"ש בתוך שכונת זייתון בעזה. כל מה שבא לאחר מכן סימל יותר מהכל את החטיבה. הייתה שם נחישות לאתר את הגופות תוך כדי לחימה, כדי להחזיר חיילים הביתה. הגדס"ר נרתם לזה, אבל כל החטיבה לקחה חלק - מעבר מבית לבית ואיסוף חלקי גופות שהתפזרו בשכונה. המפקדים אמרו 'לא חוזרים בלי הגופות'. זה התחיל מעופר המג"ד (אל"מ עופר וינטר, מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, א.ב), ועבר לאייל המח"ט (אלוף פיקוד העורף אייל איזנברג, א.ב), שקיבל את זה כמשימה חטיבתית. זה היה האירוע הכי מעצב. אבל באותה נשימה צריך להזכיר את כל סדרת המבצעים שהם הובילו בגזרת עזה. הגדס"ר בא כל כך הרבה במגע עם האויב והרג כל כך הרבה מחבלים, לא שזה המדד לכל, אבל בכל זאת".
חטיבת גבעתי הייתה שקועה בעיקר ברצועת עזה לפני מלחמת לבנון השנייה. מה השתנה מאז?
"התוכניות המבצעיות מראות שאנחנו משתתפים היום בכל גזרות הלחימה. אנחנו כפופים לאוגדה 162, וזה אומר שאנחנו בחוד החנית של הצבא בכל מקום. תבדוק את התכניות בלבנון - אנחנו בחוד. אף אחד לא מגיע יותר רחוק מאיתנו. בסך הכל זה נכון שהיחידה בנתה את עצמה סביב המורשת של הרצועה, אבל מבחינה מבצעית היא מוכנה ותדע לעשות כל משימה".
מה ההבדל בין גדוד הסיור של גבעתי לשאר גדודי הסיור של חטיבות חיל הרגלים בצה"ל?
"גדוד הסיור של גבעתי הוא הכי ותיק מבין כולם. הייתה פקודה לאחד את פלוגת העורב עם פלוגת החבלה וההנדסה ועם הסיירת. הראשון להרים את הכפפה היה עימאד פארס (תא"ל במיל' פארס, לשעבר מפקד מבצעים מיוחדים בפיקוד צפון, א.ב). לא כולם רצו לממש את הפקודה הזו, במיוחד לא הסיירות. מאז פיתח גדוד הסיור יכולות מדהימות. הוא הסמן הימני של החטיבה. הם מסוגלים לעשות את המשימות הכי מורכבות והכי חשאיות שאני אטיל עליהם, ובאותה איכות הם יבצעו משימות בט"ש (פעילות ביטחון שוטף, א.ב). הסיסמה שלנו זה 'הכי לוחמים גבעתי', ובתוך החטיבה הכי לוחמים זה גדוד הסיור, חד-משמעית . אני לא חושב שיש מישהו שדומה להם בניסיון או בנורמות. בשנה האחרונה הם אלופי צה"ל, כולל היחידות המיוחדות, בריצות שדה ובצליפה, ראשונים בבוחן כשירות קצינים, כמעט בכל מה שהם עושים הם מסיימים בהצטיינות".
ביוני האחרון סיימה חטיבת גבעתי את התרגיל הכי גדול בעשור האחרון. במה הוא היה שונה מהתרגילים האחרים?
"באיתנות שנדרשה מכלל הלוחמים בהיבט של הטווח שהם צעדו, המשקל שהם נשאו על הגב, תנאי מזג אוויר שבהם פעלו ואורך התרגיל. ניסינו לדמות עד כמה שניתן את המצב האמיתי. אם מפקד לא דאג לאוכל, אין אוכל. כנ"ל מים. זאת אומרת, בעיה שלכם. לא פותרים להם את הבעיות. מה שלא הצלחת - אין לך. ואני חושב שזה אתגר משמעותי. ככה היה התרגיל הזה. מפקד האוגדה תא"ל מוטי ברוך היה נפעם מהתרגיל שנערך בבקעת הירדן. הם חצו 70 ק"מ. עלינו שם עליות שאני לא עליתי עד לאותו תרגיל, ואני לא חושב שמישהו טיפס את העליות האלה בעבר. שלושה לוחמים פונו מהתרגיל במסוק. ביחס לתרגיל סיימנו במספר סביר מאוד של פצועים".
למפקד חטיבה סדירה יש מספר בלתי מוגבל של משימות. מה קשה לביצוע?
"לתחושתי, הקושי הוא באחריות הגדולה על המשימה והאנשים, ההתמקדות במוטיבציה ובכוח האדם. תמיד יש הישגים שאני רוצה להגיע אליהם, למרות שהמוטיבציה לגיוס בגבעתי גבוהה מאוד. אצלנו זה הכי בולט. מה הנקודה החזקה של החטיבה? המוטיבציה לפיקוד וקצונה. היום אני יכול למנות על יד אחת את מספר הקצינים שלא רוצים להיות מפקדי פלוגה. על כל מקום פנוי יש לי ארבעה מתמודדים בחטיבה. במחזור האחרון היו קרוב ל-1800 מועמדים על 420 מקומות מבין אלו שביקשו את גבעתי בבקשה ראשונה".
כבר שנים ארוכות יש טירוף מסוים במוטיבציה לגיוס לגולני. מה הנוסחה שהופכת אתכם בשנים האחרונות למקום השני בביקוש של בני נוער ללחימה?
"אחרי שהנוער ראה על בסיס המבצעים האחרונים, כולל עופרת יצוקה, את מידת המעורבות שלנו, הוא הבין שלהיות לוחמים בגבעתי זה הכי נכון. 85% מהטירונים רוצים להיות מפקדים".
הקצינים שלך מספרים שאתה זוכר שמות מפקדים וחיילים. זה מנהג אבהי או דמותו של מפקד בשנת 2012 שיורד לפרטים הקטנים?
"התגייסתי כלוחם לדוכיפת, הגעתי לגבעתי כמ"פ מסיירת בגדוד צבר. לאחר מכן פיקדתי כמ"פ עורב, סמג"ד צבר, מפקד אימון מתקדם בגבעתי, מג"ד שקד, מג"ד בסיס האימון החטיבתי, סמח"ט גבעתי. למרות שלא התחלתי בחטיבה, עשיתי הרבה תפקידים בחטיבה. את כל תפקידי הסא"ל שלי עשיתי בחטיבה, ונראה לי שאין לי מתחרים בתחום הזה. אני מכיר מצוין את האנשים. אני מכיר את כל המ"מים בחטיבה, כולל שמות, הדירוג שלהם בחטיבה, מה הרקע והאם הם נשואים או רווקים. אני עוסק בפיתוח של המפקדים באופן אישי".
בחודשים מרץ ומאי השנה נחשפו בגבעתי מקרי התעללות בלוחמים על רקע יחסי צעירים-ותיקים. לוחמים נשלחו לכלא והודחו מתפקידי לחימה. זה הקושי של המח"ט שעסוק בהכנה של לוחמים למלחמה?
"כן, אבל זה גם חלק מהעניין. מי שלא מבין שזה חלק מהעניין שלא יבוא לתפקיד הזה. ההתמודדות היא פיקודית ומנהיגותית, ולא מסתיימת בפעילות המבצעית ובאימונים. הכי קל זה להימשך רק לשם. מתמודדים. בסוף יש לך 4,500 חיילים. לא כולם צדיקים. זה לא חיילי או"ם. מדובר בחיילים מצוינים, יש טובים יותר ויש פחות. צריך לאתר ולטפל".
למפקד חטיבה יש תסכול על אירוע כמו זובור בפלוגות?
"ברור שזה מתסכל. כל אירוע לא טוב הוא מתסכל. כל תאונה. כל אירוע חריג. בסוף אנחנו עוסקים בחיי אדם, ומכל העבודה הקשה שאנחנו עושים, בטח לא רוצים להתמקד בדברים הפחות טובים. מי שחושב שאצלו יש רק טוב, כדאי שמהר מאוד יראה איפה הוא חי ומה עושה החייל שלו בזמנו החופשי. החוכמה היא לדעת שזה קיים ולא לומר 'אצלי זה לא קיים', ולקוות שזה לא יגיע לרמות קיצוניות כמו אצלנו. את רוב הדברים המפקדים לא רואים. מתי זה מתרחש? כשהמפקדים לא נמצאים. הם מחכים לזה. באותו ערב של הזובור היה ערב פרידה מהמג"ד. הם ילדים טובים, כמו אוהדי כדורגל. קח אותם אחד-אחד, הם בסדר. ביחד עם הם עושים שטויות. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל זה מסביר".
איך מטפלים בזה מלבד בעונשים? מה אתה מצפה מהמפקדים?
"לא צריך להירתע. מכל האירועים שקרו לנו אני שמח רק על דבר אחד. זה לא צף לנו מזה שמישהו נפצע (בחטיבת כפיר נחשפה פרשת התעללות רק לאחר שחייל התמוטט ופונה לבית חולים, א.ב). זה צף כתוצאה מזה שמפקדים איתרו את העניין. הלוחמים היו במוצב בחרמון, מתחת למטרים של שלג. הם לא הצליחו לעשות שום פעילות מבצעית. בבוקר היו באים לחפור להם מחוץ למוצב כדי שיוכלו לצאת החוצה. הם לא עושים פעילויות, אז עושים שטויות. ואז אמרנו למפקדים 'תחפשו'. איתרנו את האירוע. טיפלנו בחומרה. המסר הועבר, אבל זה לא עושה את זה נעים".
מקובלת עליך הגישה שהורים מתקשרים למפקד החטיבה כדי לדבר על הבן?
"כשהייתי מג"ד בבסיס האימון של חטיבת גבעתי, דיברתי עם יותר הורים ממה שאני מדבר היום. זה היה ממש משהו יומי. קודם כל אנחנו מחנכים את החיילים שהם נפרדים מהטלפון כשהם מגיעים לבסיס, כולל מפקדים - וזה לא דבר טבעי. השיח שלי עם ההורים זה כורח הנסיבות. כל עוד השיחה עניינית ומציפים בה בעיות ולא תוקפים מפקדים ומכפישים אותם, אז אנחנו רואים את זה באור חיובי. זה כלי לאיתור בעיות וחריגות".
אומרים על הנוער של היום שזה דור הפייסבוק והטוויטר, ששקוע במחשב ובסלולרי. מה דעתך?
"אולי זה נכון, אבל הם עדיין רוצים להיות לוחמים. אני לא יכול להעיד על כולם, אבל מי שמגיע אלינו רוצה לשרת ולתרום. בסך הכל הם חיילים טובים עם מוטיבציה גבוהה מאוד לפיקוד. אני מעריך שהם רוצים אתגר, וזה מסיט אותם מהסלולר".
דו"ח גולדסטון, שהאשים את מפקדי צה"ל בפשעי מלחמה, יצר שיח בקרב מפקדי החטיבות בצה"ל. יש כאלה שחושבים שהפרקליטות הצבאית הניחה להם אזיקים על הידיים. כיצד אתה כמח"ט נערך למלחמה הבאה?
"קודם כל - לנצח. אעשה ואתן ללוחמים שלי את הכלים לנצח. אין 'בערך' ואין 'ליד'. אני חייב לתת להם את הכלים לנצח, מהפעלת האש ועד בכלל. את כל זה נעשה ברגישות לפגיעה בבלתי מעורבים, אבל אנחנו לא יכולים להיכנע בגלל המגבלות. אנחנו עדיין צריכים לנצח. אני חושב שלמרות הדיבורים, כך פעלנו גם בעופרת יצוקה. אני לא אומר שלא היו נפגעים. מלחמה זה דבר מכוער ויהיו נפגעים בלתי מעורבים גם במלחמה הבאה; אבל בסך הכל השתדלנו להימנע מהדבר הזה. אני חושב שזה מה שנעשה בעתיד. אני בשיח קרוב עם המפקדים שלי, ואני לא רואה אותם חוששים מהיכולת שלהם לפקד ולהילחם. האם זה אתגר? כן".
אנחנו נמצאים רגע לפני תחילת עצרת הזיכרון לחטיבת גבעתי. כמה חללים יש לחטיבה?
"199 חללים. היחסים ביננו למשפחות השכולות מיוחדים. החטיבה יחסית צעירה, אבל יש לה מסורת עוד מתקופתו של יום טוב סמיה (אלוף פיקוד דרום לשעבר, א.ב), שעד היום נמצא בקשר חזק עם החטיבה ועם המשפחות השכולות. זה לא מתחיל ונגמר בטקס התייחדות או רק באזכרות. אנחנו פוגשים את המשפחות השכולות בחגים. יש לנו נופש עם משפחות שכולות, ואנחנו מקפידים על ימי כיף ופעילויות. זה חשוב לנו מאוד".
בעידן שבו ההורים מנסים לגלות מעורבות גדולה יותר מבעבר בגידול הילדים, היכן מוצא את עצמו המח"ט שמושקע בחייליו, בפעילות מבצעית ובאימונים?
"כל המג"דים שלי מתייחסים למשפחות שלהם בקודש ועושים כל מאמץ להיות נוכחים בחיים שלהם. זה לא דבר קל. לפעמים אתה מפספס יום משמעותי. קרה לי שפספסתי יום הולדת. אלה דברים שאין להשיב. אבל נראה לי שאני ביחסים טובים עם הילדים שלי. יש לי שלושה, והרביעי בדרך. שתי בנות, בן ובן נוסף בדרך. הבן הקטן שלי, חוץ מהגננת שלו, אימא שלו וסבתא שלו - עובר אליי לידיים מהר מאוד. בעצם לפעמים מול הסבתא זה לא ברור את מי הוא רוצה יותר".
נראה שאתה מרוצה מהתפקיד שלך.
"אני נהנה מאוד מהתפקיד. זה לא תפקיד קל והאחריות היא עצומה - אבל זה אתגר. אין שבת שאני לא מקבל הודעה על חייל שהלך מכות או חייל שעשה תאונה בבית. לאחרונה קיבלתי טלפון על חייל שכתב על שר הביטחון 'שתמות אמן'. מדובר בחייל מצטיין, ילד חרדי. לפני הגיוס הוא היה ישן בכניסה ללשכת הגיוס עם שק שינה במשך שלושה שבועות כי לא נתנו לו ללכת לקרבי. המשטרה הייתה מפנה אותו והוא היה חוזר, עד שגייסו אותו לקרבי. בגיל 16 הוא נפלט ממערכת החינוך. עזב את הבית. שאלנו אותו: 'על מה היה הזעם? מה קרה?', והוא אמר: 'תקשיב, אני אגיד לך את האמת, אני לא כזה קיצוני. כשזרקו אותי מהבית לא היה לי איפה להיות. שתי משפחות ממגרון לקחו אותי תחת חסותם בלי שום תמורה. אז כששמעתי על הפינוי של מגרון כאב לי'. הוא נשפט לעונש בכלא. אם הוא יחזור ויגיד שהוא מתחרט, הוא יחזור להיות לוחם. הוא לוחם אדיר מגדוד הסיור. הוא הבין שמגיע לו עונש".
אתה ערוך לקליטת חיילים חרדים בחטיבת גבעתי במסגרת ביטול חוק טל?
"אצלי יש תופעה הפוכה. יש לא מעט חיילים שחוזרים בשאלה ומתגייסים לחטיבה, ואני נדרש לטפל בבעיות שלהם מסביב. כולם חיילים מעולים. יש ביניהם לוחם מגדוד הסיור שסיים בהצטיינות בה"ד 1 וסיים בהצטיינות קורס מ"פים, והיום הוא מ"פ בחטיבה. אם הוא יתמיד הוא יגיע רחוק".
לסיכום: אתם נעים בין אימון לתעסוקה מבצעית. אם תפרוץ מחר מלחמה, איך היא תתפוס את חטיבת גבעתי?
"מוכנים מאוד לדעתי".
עוד על חטיבת גבעתי
צפו: התרגיל הגדול ביותר בעשור האחרון של גבעתי
ארבעה חיילי גבעתי התמוטטו ואושפזו במהלך תרגיל
שוב התעללות בגבעתי: "ותיקים" השפילו והיכו "צעירים"
ההתעללות בגבעתי: החשודים פיתחו "מערכת ענישה"
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com