פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      4 חודשי עבודות שירות לעיתונאי אורי בלאו

      בלאו, שהורשע במסגרת הסכם טיעון בהחזקת מידע סודי, אמר בתום הדיון כי זה אינו יום שמח וכי לא היה מקום כלל להעמידו לדין. לדברי השופט, המסמכים היו בגדר "פצצה מתקתקת"

      4 חודשי עבודות שירות לעיתונאי אורי בלאו
      צילום: דניאל בוק, עריכה: גדי וינסטוק

      בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (שני) ארבעה חודשי עבודות שירות על כתב עיתון "הארץ" אורי בלאו, שהודה והורשע בחודש יולי במסגרת הסדר טיעון בהחזקת מידע סודי, לאחר שקיבל לידיו קרוב ל-1,800 מסמכים סודיים, אותם העתיקה ענת קם, בהיותה חיילת בלשכת אלוף פיקוד המרכז. לאחר הדיון, אמר בלאו כי זה אינו יום שמח וכי לא היה מקום כלל להעמיד אותו לדין. כמו כן, הוא הביע תקווה שערעורה של קם התקבל ושיקלו בעונשה.

      פרשת ענת קם ואורי בלאו - כותרות אחרונות
      אמה של קם: ”שבית המשפט לא יושפע מטוקבקים"
      ענת קם תתבע את אורי בלאו על חשיפתה כמקור
      אורי בלאו הורשע בעסקת טיעון: ירצה עבודות שירות

      גזר דין אורי בלאו (דרור עינב)
      הביע תקווה שערעורה של קם התקבל ושיקלו בעונשה. בלאו, היום בבית המשפט (צילום: דרור עינב)

      "ביטחונה של מדינה ביכולתה להגן על סודותיה הצבאיים", כתב השופט עידו דרויאן בהכרעת הדין. "חשיפת סודות כאלו חושפת את המדינה למזימותיהם של אויביה, על דרך גילוי נקודות חוזקה וחולשה, מערכים צבאיים ואחרים, ושוללת את יכולת ההפתעה במקרה של תקיפה יזומה כאשר זו נדרשת". השופט הסכים עם הגדרת הפרקליטות כי המסמכים שהפיץ בלאו היו בגדר פצצה מתקתקת, גם אם לא הוחזקו במטרה לפגוע בביטחון המדינה: "כמה קל לחדור למחשב לגנוב ולשכפל חומר כזה".

      השופט התייחס בפסק הדין גם לחשיבותה של העיתונות החוקרת וכתב: "אם נשווה את ביטחון המדינה אל מול חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת כערכים מוחלטים, יגבר הערך של ביטחון המדינה ולו מהסיבה הפשוטה שללא קיום בטוח למדינה ולתושביה גם לא יתקיימו עיתונות וציבור". עם זאת, הוא הסביר שבית המשפט מאזן בין הערכים וציין כי החומרים בהם עסק בלאו הם בעלי חשיבות ציבורית עליונה. "דווקא החשיבות העצומה של מנגנוני הביטחון ואופי פעולתם היא המקנה בישראל דחיפות וחשיבות מיוחדת להיותם נושא פעיל לדיון ציבורי ופוליטי ער". עוד כתב כי "פעולתה החופשית של עיתונות חוקרת הינה בין בסיסי הדמוקרטיה וכי ללא מידע של ממש חשוף הציבור לפגיעתם ההרסנית של הדמגוגיה הפרועה השקר הזדוני וההסתרה המכוונת".

      השופט דרויאן הוסיף כי "המדינה מכירה במעמדו המיוחד של העיתונאי ומוכנה לסבול את אותו פער שבין אכיפה דקדקנית של החוק לבין הריסון שמכתיבה הכרה בארץ של עיתונות חוקרת. פער זה הוא מרווח הנשימה של הדמוקרטיה". עוד כתב כי עונש המאסר שנגזר על בלאו גם אם ירוצה בעבודות שירות משקף את ההתייחסות המחמירה למעשיו, אולם החמרתו של העונש תמנע אפקט מצנן לא ראוי על התקשורת. השופט דרויאן השווה גם בין בלאו לענת קם וכתב כי לא ניתן להשוות בין השניים בכל הנוגע לעונש, זאת מכיוון שבמקרה של קם היה צורך להרתיע חיילים אחרים מלחשוף חומרים סודיים. כמו כן היא פעלה מתוך אידיאולוגיה ואילו בלאו מלכתחילה הואשם בעונש קל יותר.

      ענת קם בדיון בערעור, עליון, ירושלים, יולי 2012 (עומר מירון)
      השופט כתב כי עונשה חמור יותר משום שהיה צורך להרתיע חיילים אחרים מלחשוף חומרים סודיים. קם (צילום: עומר מירון)

      בלאו פרסם בשעתו כתבות על חיסולים ממוקדים שבוצעו בשטחים, והתבססו על המסמכים שקיבל מקם. לאחר פרסום הכתבות, הוא חתם על הסכם עם השב"כ, במסגרתו העביר לידי שירות הביטחון 50 מסמכים, ומחשבו הושמד. לאחר מעצרה של קם, התברר כי בידיו מאות מסמכים נוספים, חלקם מסווגים כסודי וכסודי ביותר. עם התפוצצות פרשת קם, הוא עזב את הארץ למספר חודשים, ועם שובו נחקר.

      במשך חודשים ארוכים התלבט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אם להעמיד את בלאו לדין. לבסוף, הוחלט להעמידו לדין, תוך שהפרקליטות מותחת ביקורת נוקבת על התנהלותו של בלאו. כתב האישום הוגש נגדו יחד עם הסדר טיעון, שבמסגרתו הוא הודה בעבירה של החזקת ידיעות סודיות, ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה. בפרקליטות הסבירו שמעשיה של קם היו חמורים בהרבה ממעשיו של בלאו, שהחזיק במסמכים במסגרת עבודתו העיתונאית.

      התובעת במשפט, עו"ד דסי פורר מפרקליטות מחוז תל אביב, אמרה בשלב הטיעונים לעונש כי ההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה לאחר התלבטות רבה, בשל חשיבותה של תקשורת חופשית. לדבריה, איש בשירותי הביטחון לא ידע על כך שבידי קם מסמכים כה רבים ואת תכולתם בעת שהיא העבירה אותם לידי בלאו. היא הוסיפה שבלאו השתמש בכעשרה מסמכים בלבד, כדי לפרסם חמש כתבות שעברו צנזורה. בעקבות זאת, נפתחה חקירה בניסיון לאתר את המדליף.

      עם מעצרה של קם, אמרה עו"ד פורר כי התברר לשירותי הביטחון כמה מסמכים נמצאים ברשותו של בלאו מזה כשנתיים. "היה הלם רב", אמרה. לדבריה, החומרה הרבה נובעת מכך שהמסמכים, שכללו תכניות אופרטיביות, מבצעים צבאיים, תכניות מלחמה, תכניות עבודה, סיכומים ועוד, שהוחזקו תוך "הפקרות ביטחונית", כמו גם חשיפתם, הייתה יכולה לגרום לנזק רב לביטחון המדינה.