בית משפט השלום בתל אביב הרשיע הבוקר (שלישי) את כתב עיתון "הארץ" אורי בלאו, שהודה במסגרת הסדר טיעון בהחזקת מידע סודי, לאחר שקיבל לידיו קרוב ל-1,800 מסמכים סודיים, אותם העתיקה ענת קם, בהיותה חיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז. הצדדים יבקשו לגזור עליו ארבעה חודשי עבודות שירות. גזר הדין צפוי להינתן בתחילת ספטמבר, לאחר קבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות.
אורי בלאו אמר הבוקר בדיון כי "הפרשה הזו מלווה אותי כבר שלוש שנים. אני עיתונאי, וככזה אני מחויב להעביר לציבור את מירב האינפורמציה, כדי שיוכל לשפוט ולהבין את המציאות סביבו. זו המהות של תקשורת חופשית. המידע שאני מפרסם לא תמיד נעים ולא תמיד נוח. גם הציבור לא תמיד רוצה לדעת את המידע הזה. אבל תקשורת שבוחרת להתפשר מועלת בתפקידה ותקשורת שלא עוסקת בנושאים קשים מועלת בתפקידה. בדיעבד היה ניתן לפעול אחרת בצמתים שונים בדרך, אבל אני פעלתי כדי להביא את המידע לציבור, כעיתונאי וכאדם שביטחון המדינה חשוב לו".
פרקליטו של בלאו, עו"ד ז'ק חן, אמר כי עניינה של הפרשה היא העמדה לדין תקדימית של עיתונאי, שבמסגרת תפקידו החזיק מסמכים סודיים. "הפרשה הזו היא בעייתית, משום שהיא מייצרת תוצאה קשה, מעצם העמדתו לדין של עיתונאי בנסיבות אלה. גם לנגד עיני היועץ המשפטי לממשלה עמד השיקול הזה. הוא הבין, ולכן התלבט, שהעמדת עיתונאי לדין בנסיבות אלה מובילה לפגיעה בעקרונות יסוד של זכות הציבור לדעת", אמר.
לדברי חן, אין מחלוקת על העובדות, אולם לדעת ההגנה ניתן היה להימנע מהגשת כתב אישום. הוא הוסיף כי "המקרה הקשה הזה מחייב פשרה קשה". הוא עוד ציין כי עבודה עיתונאית כרוכה בהחזקת מסמכים סודיים כדבר שבשגרה, וכל עיתונאי מסתכן בהעמדה לדין. אולם, עצם הקמת הצנזורה נועדה לאפשר את קיום העיתונות ופרסום נושאים שהשלטון לא מעונין בפרסומם.
התובעת במשפט, עו"ד דסי פורר, אמרה בשלב הטיעונים לעונש כי ההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה לאחר התלבטות רבה, בשל חשיבותה של תקשורת חופשית. לדבריה, איש בשירותי הביטחון לא ידע על כך שבידי קם מסמכים כה רבים ואת תכולתם בעת שהיא העבירה אותם לידי בלאו. היא הוסיפה שבלאו השתמש בכעשרה מסמכים בלבד, כדי לפרסם חמש כתבות שעברו צנזורה. בעקבות זאת, נפתחה חקירה בניסיון לאתר את המדליף, ללא הצלחה.
עם מעצרה של קם, אמרה עו"ד פרר, התברר לשירותי הביטחון כמה מסמכים נמצאים ברשותו של בלאו מזה כשנתיים. "היה הלם רב", אמרה. לדבריה, החומרה הרבה נובעת מכך שהמסמכים, שכללו תכניות אופרטיביות, מבצעים צבאיים, תכניות מלחמה, תכניות עבודה, סיכומים ועוד, שהוחזקו תוך "הפקרות ביטחונית", כמו גם חשיפתם, הייתה יכולה לגרום לנזק רב לביטחון המדינה. "החזקה של מסמכים כאלה מהווה הפרה בוטה של ביטחון השדה וסכנה לכל חייל", אמרה עו"ד פורר. "זה כמו פצצה מתקתקת, ולחלק גדול מהמסכים לא היה שום ערך ביטחוני. במסמכים האלה גם לראש הממשלה, רמטכ"ל ופרקליט המדינה אסור להחזיק, ועיתונאי אינו מעל החוק".
לדבריה, גם התנהלותו של בלאו היתה חמורה, בכך שלא החזיר לידי השב"כ את כל המסמכים שברשותו, למרות ההסכם שנחתם עמו. "אפשר לפרש את הולכת השולל הזאת כזלזול, אבל לא מדובר בהסכם למכירת דירה, אלא הסכם שבנפשם של כל אזרחי מדינת ישראל", אמרה. עם זאת, היא הסבירה שהפרקליטות הסכימה לעונש קל בין היתר משום שמדובר במקרה הראשון שעיתונאי מועמד לדין על החזקת מסמכים. היא הוסיפה שבלאו לא פעל לקבלת המסמכים, אלא שזו היתה יוזמה של קם, וכי כל הכתבות עברו צנזורה.
עו"ד פורר גם התייחסה להבדל בין העונש שנגזר על קם לבין העונש שמבקשת הפרקליטות לגזור על בלאו, ואמרה שקם בגדה באמון שניתן בה כשהייתה חיילת, ושהיא פעלה ממניעים אידיאולוגיים. "יש הבדל מהותי בין השניים. השיקול המהותי במקרה של קם היה הרתעתי".
בלאו חתם בעבר על הסכם עם השב"כ, במסגרתו העביר לידי שירות הביטחון 50 מסמכים, ומחשבו הושמד. לאחר מעצרה של קם, התברר כי בידיו מאות מסמכים נוספים, חלקם מסווגים כסודי וסודי ביותר.
עם התפוצצות פרשת קם, הוא עזב את הארץ למספר חודשים, ועם שובו נחקר. במשך חודשים ארוכים התלבט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אם להעמיד את בלאו לדין. לבסוף, הוחלט להעמידו לדין, תוך שהפרקליטות מותחת ביקורת נוקבת על התנהלותו של בלאו.
כתב האישום הוגש נגדו יחד עם הסדר טיעון, שבמסגרתו הוא הודה בעבירה של החזקת ידיעות סודיות, ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ושני הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על בלאו ארבעה חודשי עבודות שירות בלבד. בפרקליטות הסבירו שמעשיה של קם היו חמורים בהרבה ממעשיו של בלאו, שהחזיק במסמכים במסגרת עבודתו העיתונאית.