הקרחונים באוקיינוס הארקטי נמסים מהר מכפי שצפו מודלים לחיזוי אקלים, וכבר עתה נמצאים בשיא התכווצותם, שבועות ספורים לפני תום עונת ההפשרה, כך מתריעים לאחרונה מדענים באירופה ובארצות הברית.
"אזור הקרחונים התכווץ לרמה פחותה מזו שנמדדה ב-20 באוגוסט 2007", אמר אולה יוהנסן, ממקימי מרכז ננסן שבנורבגיה, המקושר לאוניברסיטת ברגן ועוסק בחקר תיאורטי ופרקטי של סביבה ואקלים. "באופן כללי, אזור הקרח הצטמצם בהתמדה מאז 1960, והסיבה נעוצה בעלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני", הוסיף יוהנסן.
על פי דו"ח שפורסם אתמול (שני) על ידי המרכז הלאומי האמריקאי לחקר קרח ושלג (NSIDC), אזור הקרחונים באוקיינוס הארקטי התכווץ לגודל של 2.54 מיליון קמ"ר, ובכך חצה את נקודת השפל הקודמת שנמדדה ב-2007 2.59 קמ"ר.
אין דרך חזרה
יש גם מי שעשוי להרוויח מההמסה: ככל שיש פחות קרח במים, כך גם יגדל מספר ההפלגות בנתיב הים הצפוני ובמעבר הצפון-מערבי המחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, ואף ישירות באוקיינוס הארקטי, ציין יוהנסן. כמו כן, צפויה עלייה בייצור הנפט, מאחר שהאזור מכיל 32% מכמות הנפט והגז הבלתי מנוצלים בעולם. רוסיה כבר הספיקה להפעיל את מתקן הנפט הראשון שלה באזור. אלא שהצעד עורר התנגדות מצד ארגוני סביבה, ובתגובה טיפסו פעילי "גרינפיס" על המתקן, כדי להביע את מחאתם.
על פי מרכז NSIDC האמריקאי, ההפשרה המואצת אף צפויה להעצים מגמות קיימות במסגרת ההתחממות הגלובלית. "אנחנו עדים להצטמצמות של כ-12% מדי עשור, 97 אלף קמ"ר מדי שנה. לשם השוואה, גודלה הממוצע של מדינה בארצות הברית הוא 48 אלף קמ"ר. מכאן נובע שמדי שנתיים אנו מאבדים מדינה בגודל ממוצע", מסר החוקר ממרכז NSIDC, וולט מאייר.
הקרח באוקיינוס הארקטי שומר על קרירותו של הקוטב ומסייע בוויסות האקלים העולמי. ב-30 השנה האחרונות חלה ירידה דרמטית בעובי ובהיקף הקרח באזור הארקטי, והדבר טומן בחובו סכנות סביבתיות משמעותיות.
"הפשרת הקרחונים פוגעת באקלים ובדייגים", אומר יוהנסן. לדבריו, אובדן הקרח הימי ישפיע על "דפוסים מסוימים הקשורים לאוקיינוסים ולמזג אוויר, וכן צפויה עלייה במספר אירועי האקלים החריגים שישפיעו על מערכת המונסונים באסיה ועל אזורים נוספים בעולם".
אין דרך חזרה, מסכימים ביניהם מדענים. מאחר שהקרח לבן, הוא מחזיר כ-80% מאור השמש והודף אותו בחזרה לחלל. פחות קרח - פירושו חום רב יותר שהאוקיינוס הארקטי יספוג. במקום להחזיר 80% מאור השמש, האוקיינוס יספוג 90%, מה שיגביר את ההמסה, טוענים מדענים. מספר מחקרים מראים כי האזור הארקטי צפוי להיוותר ללא קרח עד 2040 או אף קודם לכן.
לא כמו בלאס וגאס
ככל שהאזור הארקטי ממשיך להפשיר, כך עולה הטמפרטורה של מי האוקיינוס, מה שמוביל לאובדן נוסף של קרח ולעלייה במפלס הים. מדענים אף טוענים כי עלייה שכזו היא בלתי נמנעת.
"מערכות האקלים האלה הן לא כמו בלאס וגאס: מה שקורה באזור הארקטי לא נשאר באזור הארקטי", אומר מאייר. "ככל שהאזור הארקטי מתחמם, ככל שהאיזון משתנה, זה עלול להשפיע על ממוצע המשקעים. נסבול בעתיד מבצורות באזורים מסוימים, בעוד שבאזורים אחרים צפוי יותר גשם. קשה להצביע על אירועים בודדים, אבל אנחנו חוזים תופעות כאלה ככל שהקרח ימשיך להפשיר".