פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה מאחורי הקריאה של ליברמן להדיח את אבו מאזן?

      המכתב הרשמי של שר החוץ שקרא לנקוט בצעד ממשי נגד יו"ר הרשות אינה הפעם הראשונה בה יצא נגדו. האם לידידותו עם יועצו לשעבר של ערפאת והמיליונר מרטין שלאף קשר לעניין?

      לא מעט ראשים של דיפלומטים מערביים המוצבים בישראל נעו השבוע בבלבול, כשקיבלו את "מכתב ההדחה" שכתב שר החוץ אביגדור ליברמן ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. התנערותם הפומבית והזריזה של ראש הממשלה ושר הביטחון מתוכן המכתב הבהירה כי לא מדובר בעמדה הרשמית של ממשלת ישראל, ובכל זאת, בעוד בקהילה הבינלאומית התרגלו לסגנונו הפרובוקטיבי של שר החוץ בשנים האחרונות, הפעם לא היה זה ראיון לתקשורת או תדרוך לעיתונאים, אלא מכתב רשמי של שר החוץ של ישראל לבכירי הקהילה הבינלאומית בו קרא לצעד ממשי נגד המנהיג הנוכחי של הרשות.

      הילרי קלינטון נפגשת עם אביגדור ליברמן (עומר מירון)
      דוברת מחלקת המדינה סירבה להתייחס לטענות במכתב של ליברמן. קלינטון וליברמן (צילום: עומר מירון)

      "ראינו את המכתב", היתה התגובה הרשמית של דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, שסירבה להתייחס למהות הטענות במכתב, שפורסם לראשונה ב"הארץ", אך שיבחה את יחסי העבודה הטובים עם אבו מאזן, ובכך ביטלה את האשמותיו של ליברמן על היותו של יו"ר הרשות "מכשול לשלום" ו"טרוריסט מדיני". מעבר לתהיות המתבקשות על ממשלה שמדברת בשני קולות, לגופו של עניין, בקהילה הבינלאומית מדגישים כבר שנים בפני ישראל כי הצמד אבו מאזן-פיאד הוא היחיד שמהווה פרטנר לדיאלוג, וכי כל הנהגה פלסטינית שתחליפו לא בהכרח תיטיב עם ישראל. "ליברמן רוצה שאבו-מאזן ילך הביתה, אבל מי לעזאזל הוא חושב שיבוא במקומו?", במילותיו של גורם דיפלומטי מערבי. אך ליברמן סבור אחרת. "כל מי שיבוא אחריו יהיה טוב יותר לישראל. יש לא מעט פלסטינים שלמדו במערב, והם אנשים משכילים עם ערכים מערביים, שאיתם אפשר לדבר" אמר בתדרוך לכתבים באוקטובר האחרון.

      העלה את שמו של רשיד כמועמד למו"מ עם ישראל

      הקמפיין של ליברמן נגד אבו מאזן לא התחיל השבוע, ועיון בדפי ההיסטוריה מגלה שיש לו אפילו שם של מועמד חלופי להנהגת הרשות הפלסטינית. "אבו מאזן הוא מנהיג חלש, מושחת ולא רלוונטי", אמר בפגישה שקיים עם שגריר ארה"ב ריצ'רד ג'ונס באוקטובר 2006 בלשכתו בכנסת, שתועדה במברק ויקיליקס שנחשף בשנה שעברה. בפגישה, שנערכה בלשכה "אפופת עשן סיגרים", ליברמן - שעמד בפני הצטרפותו לממשלת אולמרט כשר לעניינים אסטרטגיים - הציע לארה"ב ולישראל לחפש את הפרטנר הנכון לניהול משא ומתן על עתיד הגדה המערבית, והעלה כמועמד פוטנציאלי את שמו של יועצו הכלכלי לשעבר של יאסר ערפאת, מוחמד רשיד. רשיד היה בעבר אחד האנשים החזקים ברשות הפלסטינית, והוא נחשב לבעל קשרים טובים בצד הישראלי, ובמיוחד עם איווט, עמו הוא חולק ידיד משותף - המיליונר האוסטרי מרטין שלאף. סלאם פיאד, ראש הממשלה הנוכחי, עשוי להיות בחירה מוצלחת עבור "מספר שתיים או מספר שלוש", הוסיף ליברמן באותה שיחה, כך לפי המבקר.

      בשנים האחרונות רשיד, כורדי במוצאו והידוע גם בשם "חאלד סאלם" הוגלה מהגדה ונרדף על ידי אנשיו של אבו מאזן, אך בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היה יד ימינו של "הראיס", ומי שנחשב לסמכות הכלכלית הבכירה ביותר ברשות, ששלט בכל המערכת הפיננסית, הקרנות והמפעלים של הרשות - וזו החשאית שהקים ערפאת, שגלגלה מאות מיליוני דולרים ונחשפה לאחר מותו. בין היתר, ניהל את קזינו "אואזיס" ביריחו, בשיתוף עם חברה מאוסטריה בבעלותו של שלאף, שנודע בשל קשריו החמים עם בכירים ישראליים דוגמת דרעי, שרון, ויסגלס, רמון, אולמרט וליברמן, ונודע כמו גם בשל מעורבותו בשתי פרשיות שחיתות גדולות שנחקרו בישראל בשנים האחרונות - פרשת סיריל קרן, וחשדות להעברות מיליונים לחשבונות פיקטיביים של חברות בשליטת ליברמן.

      שיחות חשאיות עם יועצו של ערפאת

      ליברמן אכן דיבר עם רשיד, ואף הצליח לייצר עמו דיאלוג מדיני לא רע. ב-2001, בימים הראשונים שלאחר בחירת ממשלת שרון, כך לפי ספרו של שגריר ארה"ב לשעבר מרטין אינדיק, ניסה רשיד לנצל את קרבתו לליברמן ולראש עיריית ירושלים דאז, אהוד אולמרט, כדי לייצר לערפאת "רשת ביטחון" בימין הישראלי. רשיד וליברמן קיימו שיחות חשאיות בנושא, שבמהלכן, כך לפי הספר, ליברמן אף הביע הסכמה לעקרונות הטריטוריאליים שהציע ברק במסגרת ועידת קמפ דיוויד - הכוללים נסיגה ישראלית מלמעלה מ-95% משטחי הגדה. בשורה של תחקירים שפורסמו ב"הארץ" בשנים האחרונות נטען כי שלאף היה מעורב אישית בחלק מהמפגשים הללו, שכן האינתיפאדה השנייה סיכנה את ההצלחה הכלכלית של הקזינו ביריחו, והוא דחף את מקורביו בשני הצדדים לנסות ולהבין איך והאם אפשר להציל את הדיאלוג הישראלי-פלסטיני.

      בעל ברית נוסף של שלאף ורשיד ברשות הפלסטינית, שנחשב גם הוא לאויב מושבע של אבו מאזן, הביע בעבר אמון בליברמן כפרטנר לדיאלוג. "יש שני אנשים שמחנה השלום הישראלי לא מבין ומפספס בגדול: אריה דרעי ואיווט ליברמן. שני אלה יכולים להיות המפתח לשלום. אבל במקום לקרב אותם, אתם דוחים אותם", אמר מוחמד דחלאן, דמות בכירה לשעבר בפתח, ב-2000 בשיחה שתיאר שר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין, באחד מספריו, בה אף ביקש ממנו לפעול לחנינתו של דרעי.

      ליברמן הכחיש בעבר כל כוונה שיוחסה לו לגבי מינוי ספציפי של רשיד להנהגת הרשות, והבהיר שהשגריר ג'ונס ככל הנראה לא הבינו כהלכה, שכן "ברור לכולם שרשיד הוא כורדי היושב בבגדד ואינו יכול לכהן כיו"ר הרשות". עם זאת, בשנים האחרונות גם רשיד וגם דחלאן מצויים במאבק איתנים עם שלטון אבו מאזן; לפי דיווחים, דחלאן אף שיגר לפני כשנתיים מכתב לממשל האמריקאי בו קרא להביא להחלפתו. "אבו מאזן אינו מסוגל להוביל לשלום ואילו אנחנו מסוגלים לכך. אין ברירה אלא להחליף את אבו מאזן בדמות עם יכולת להביא להישגים". מצלצל מוכר?

      רשיד ודחלאן ירדו מהבמה הפלסטינית

      עלילות הצמד רשיד-דחלאן, שסיפקו לא מעט כותרות במערבולת הפוליטיקה הפנים פלסטינית, הוגדרו כ"פרק המכוער ביותר של הכלכלה הפלסטינית". רשיד הואשם בשחיתות ומעילה של מאות מיליוני דולרים, ובשנים האחרונות הוא עוסק בעסקים פרטיים ונודד בין מדינות ערב שונות דוגמת ירדן, מצרים והאמירויות. לפני כחודשיים נגזרו עליו - שלא בפניו - 15 שנות מאסר עם עבודות פרך, לאחר שהורשע בגניבה של מיליוני דולרים מקרן ההשקעות הפלסטינית ומקופת אש"ף ובהקמת חברות קש שאליהן הועברו הכספים. דחלאן, שהיה בעבר ראש שירותי הביטחון בעזה ומחזיק בקשרים טובים עם גורמים ישראליים ואמריקאים רבים, הודח מהפתח לאחר שהואשם בחתירה תחת שלטונו של אבו מאזן. שניהם דוחים בתוקף את ההאשמות ומשגרים טענות נגד על גניבות ושחיתות של עבאס ובני משפחתו, הכוללות שימוש בכספים פלסטיניים למטרות רווח אישיות ואף העברה של מיליוני דולרים למימון מפלגות ערביות בכנסת בישראל.

      ליברמן עצמו עדיין ממתין להכרעה המתמהמהת של היועץ המשפטי אם להגיש נגדו אישום בחשדות לעבירות מרמה והפרת אמונים, כשלפי החשד בתחילת העשור, בעת שהיה אזרח פרטי וחבר כנסת, העבירו אנשי עסקים פרטיים - בהם גם שלאף - מיליוני דולרים לחברות שהיו בשליטתו. הוא ממשיך בקשרים חמים עם שלאף - ובשנים האחרונות נכח בלא מעט חגיגות משפחתיות של איל ההון האוסטרי, ואף ניצל את קשריו עמו על מנת ששלאף - בעל השפעה בצמרת הלובית - יסייע בשחרור האזרח הישראלי רפרם חדד, שנעצר בלוב בשנה שעברה.

      עוד על הפרשה:
      מכתבו של ליברמן: בארה"ב ציינו את התנערות נתניהו
      נתניהו מתנער מליברמן: ”ישראל לא תתערב ברשות"
      ליברמן: ”להחליף את אבו מאזן בבחירות ברשות"

      לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il