צה"ל לא רוצה להילחם בהתעללויות

פעם אחר פעם נחשפות "פרשות" התעללות בצה"ל, שבדרך כלל מסתיימות במתן עונשים קלים למתעללים. עו"ד דנה נוף סבורה שניתן למגר את התופעה - אם רק צה"ל ירצה בכך

דנה נוף

פרשת התעללות בחטיבת "כפיר" פרצה לתקשורת בסערה לפני שבועות ספורים. 11 מפקדים נחשדו בכך ש"הענישו" חייל זוטר מהם על כי העז לגעת ב"קודש הקודשים", ב"מקל הפז"מ". המעשה נעשה, כך אנו שומעים כחלק מהטקסים הנהוגים בקרב חיילי החטיבה, טקסים, הנועדים לשמר את מעמדם של ה"וותיקים" בעיני ה"צעירים" יותר.

אתמול, נסתיימה פרשייה זו בקול ענות חלושה עם מתן גזר דינם של אותם חיילים "מתעללים": 58 ימי מאסר בפועל (מסך ימים אלו, יופחתו כשבועיים ימים בשל "חנינות חגי תשרי"). גזר דין זה גורר בחובו רישום פלילי מופחת בן חמש שנים שילווה צעירים אלו בתחילת דרכם באזרחות.

בית הדין הצבאי אמר את דברו עת ציין בגזר הדין: "בתי הדין הצבאיים פסקו פעם אחר פעם כי אלימות פיזית כלפי חיילים הנמוכים בוותק או בדרגה פסולה מכל וכל. וכל התארגנות מתוכננת של לוחמים ותיקים להכות חייל צעיר ראויה לכל גינוי וחותרת תחת ערך הרעות והאחווה החייב לשרור בין הלוחמים".

עוד אמר בית הדין הצבאי כי "יש לזקוף לזכותם של הנאשמים את תרומתם במסגרת השירות הצבאי, כלוחמים שנטלו חלק בפעילויות מבצעיות מורכבות ומסוכנות. יש ליתן משקל להבעת החרטה מצדם. הנאשמים נטלו אחריות על מעשיהם מיד. שיתפו פעולה לאורך החקירה וההליך המשפטי וביקשו סליחתו של המתלונן, חברם ליחידה. ניכר כי הפנימו את הפסול והכיעור שדבקו במעשיהם ובכך יש כדי למתן את עונשם".

לא. זו לא הפרשה הראשונה, המרעידה את אמות-הסיפים במקומותינו, היא גם איננה האחרונה. חטיבת כפיר איננה יכולה להתהדר בהמצאת ה"פטנט". שמענו על אירועים דומים, המשקפים טקסים דומים בכל חטיבות חיל הרגלים של צה"ל. ובואו נודה על האמת, כל אחד מאתנו, אחיו, בנו, נכדו או שכנו שירתו בשנים האחרונות במסגרת החטיבות הללו, שמעו על הטקסים הללו והזדעזעו.

עד כמה הצבא באמת מעוניין למגר את התופעה? זאת אין לדעת. הבאת המשתתפים בטקסים לפני ערכאות שיפוטיות במקרים החריגים, הפורצים החוצה איננה באמת ניסיון למגר את התופעה. הצבא יודע איך להתמודד עם תופעות פסולות, הפושטות בקרבו. הצבא ידע היטב להתמודד עם נגע תאונות הדרכים והוריד דרמטית את מספר ההרוגים בתאונות שבהן מעורבים כלי רכב צבאיים. הצבא ידע (לפחות זמנית), כיצד למגר את תופעת ה"זובור" (טקס שבו מושפל חייל, הזוכה לקידום בדרגה, על ידי חבריו השופעים עליו מים, שמן, סולר, ביצים ומכל הבא ליד). הצבא ידע להתמודד עם תופעת המשחקים בנשק (משחקי "איציק", רולטה רוסית וכדומה). דרכיו לטפל בכך מגוונות, אך הן מתנקזות לבסוף לצמד המילים: חינוך וענישה.

מי יתן שתהיה זו הפרשה האחרונה

מקום בו דרגי הפיקוד בצבא רצו להתמודד עם תופעה פסולה, הם טרחו להבהיר זאת. הם טרחו להודיע זאת במנשרים ברורים וחד משמעיים. הם שילבו הדרכות מתאימות בקורסים צבאיים למיניהם. הם הורו למפקדים, גם הבכירים שבהם, להעביר מסר חד משמעי כלפי מטה. מי שימשיך ויעסוק בתופעה – ייענש בחומרה. בלי קריצת עין, בלי שפה מגומגמת, בלי דו משמעות. חד וחלק. כמו שמפקדים מדברים וכמו שחיילים מבינים.

בפרשה דומה אשר התפוצצה לפני כארבעה חודשים בחטיבת גבעתי, ייצגתי בבית הדין הצבאי, חייל שלמד שהטקסים הם חלק מהווי בפלוגה ושהכול נעשה בהסכמה. הרי בעבר הוא הצעיר וכיום הוא ותיק. רוע לשמו לא היה שם. מעולם לא הייתה כוונה לפגוע כדי להשפיל או כדי להזיק. היה שיקול דעת מוטעה של לוחם שחונך כי מדובר במעשים לגיטימיים ורק בדיעבד הבין את הטעות .

גם אני, כאם וכקצינה מתנגדת בתוקף לכל פעולה שטומנת בחובה השפלה ופגיעה פיזית או נפשית בפקוד בכל טקס מכל סוג שהוא. עם זאת, אסור לשפוך את התינוק עם המים המלוכלכים. אי אפשר לחסל במחי יד מסורות שמבטאות אחוות לוחמים ושיש בהם היבטים חיוביים והן נטולות היבטים פוגעניים או משפילים. מחוות פיזיות שנועדות לבטא קשר, רעות, ידידות ואהבה בין לוחמים הן חלק מאחוות הלוחמים ואסור להדחיקן.

זאת יש לזכור. חיילינו - הלוחמים הם הם טובי בנינו. הם מתנדבים לביצוע תפקידם מתוך אמונה ורצון לתרום ולהשקיע. חשוב להם לקבע את מעמדם כלוחמים וכמפקדים. חשובה להם תחושת הערך העצמי שלהם. חשוב להם לקבל כבוד מ"הצעירים" מהם.

הם חשים שהם הרוויחו זאת ביושר. המסורת בחטיבות, מסורת עליה גדלו מפקדי הפלוגות, מפקדי הגדודים ומפקדי החטיבות כללה טקסי מעמד, טקסי כבוד וגם טקסים אלימים. כל עוד לא ייאמר להם בצורה ברורה, מפורשת וחד משמעית: "לא עוד", הם לא יוותרו על מסורת זו. המפקדים יסכימו לה בקריצת עין. הפקודים יכפפו ראשם ויספגו בנשיכת שפתיים ופעם אחר פעם, תתפוצץ "פרשה" ומתי מעט יבואו לדין וישלמו את המחיר עבור כולם.

אני מזמינה אותך רמטכ"ל יקר, כמי שיודע להוריד פקודות, כמי שיודע להנחיל ערכים, כמי שיודע להוביל תהליכי שינוי ולהתמודד עם תופעה פסולה זו בדרך של חינוך והפנמה. מי ייתן ופרשיית "כפיר" תהיה הפרשייה האחרונה. לו יהי.

עו"ד דנה נוף, רב-סרן (במילואים בפרקליטות הצבאית) עוסקת בדיני צבא ומייצגת חיילים בבתי דין צבאיים

עוד בנושא:
עסקת טיעון למתעללים מכפיר: מאסר והורדה בדרגה
ההתעללות בחטיבת כפיר: עשרה לוחמים הואשמו
הלוחמים שהיכו חברם: "לא חשבנו שהוא יאושפז"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully