בית מריבה חדש מאיים על יחסי הממשלה והפרקליטות

היחסים העכורים בין שרי הממשלה והעומד בראשה לבין היועץ המשפטי לממשלה ולאנשי פרקליטות המדינה, הגיעו השבוע לשיא על רקע קרב על בית מריבה חדש בחברון. מדובר בקרב על ארבע חנויות נטושות בשכונת אברהם אבינו בעיר, שבינתיים הספיקו המתנחלים, בסיוע המדינה, לבנות על גביהן בנייני דירות. אלא שכמו כל דבר בחברון - אם יש ואקום במבנה, מישהו ימהר להיכנס אליו - וכך פלשו המתנחלים גם אל החנויות עצמן.

המתנחלים פלשו אל החנויות והגדילו דירות קיימות, וכעת דורשים הפלסטינים בסיוע "שלום עכשיו" את פינוי שתי המשפחות שפלשו, ואילו המתנחלים דורשים המשך נוכחות יהודית במקום. במקרה של בית המריבה הזה, שזכה לכינוי "בית עזרא", ראש הממשלה ואפילו שר הביטחון תומכים בעמדת המתנחלים. אנשי השמאל והפלסטינים מקבלים גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה ואנשי פרקליטות המדינה והשמחה גדולה, לפחות במסדרונות בירושלים. בחברון, כך נדמה, המצב רגוע הרבה יותר.

על שתי עובדות אין ספק: "בית עזרא" הוא נכס השייך ליוסף עזרא, יהודי מבוגר שמשפחתו החזיקה בשטח בו הוקמו החנויות עד סוף שנות ה-40', כשגורשו אנשי היישוב היהודי מחברון ושהתושבים פלשו אל החנויות בתחילת שנות ה-2000. בתחילה הירדנים שלטו בגדה המערבית, אחר כך ישראל כבשה שוב את חברון והחנויות בינתיים עברו מהאפוטרופוס הירדני לאפוטרופוס הישראלי, הממונה בפועל על "נכסי נפקדים". במהלך השנים הללו קיבלו פלסטינים זכויות משלהם על החנויות המדוברות של יוסף עזרא, אלא שאז פרצה האינתיפאדה השנייה ובהוראה צבאית כל החנויות באזור נסגרו.

המתנחלים לא המתינו הרבה ופלשו אל החנויות כחלק מהרחבת דירות של שכונת אברהם אבינו. "נכון שנכנסנו ללא אישורים", מודה אורית סטרוק, מראשי היישוב היהודי בחברון. "אבל מדובר ברכוש יהודי בדומה לחנויות אחרות שאפשר לראות כאן מסביב. האם ניהול נכון של נכס יהיה להפקיר אותן נטושות ועזובות? תראה את יתר החנויות הנטושות כאן מסביב שאסור לנו להיכנס אליהן למרות שמדובר ברכוש שלנו. המצב הוא כזה לא בגללנו אלא בשל המצב הביטחוני שנוצר בגלל הערבים. ככה רוצים שזה ייראה?".

הפלסטינים בסיוע "שלום עכשיו" לא ויתרו. לטענתם, הם קיבלו זכויות של "דיירים מוגנים" בחנויות ובכל מקרה יש לפנות את המתנחלים כי מדובר בפלישה בלתי חוקית. "אם כבר משיבים ליהודים נכסים מ-48', יש לעותרים גם 300 דונם באזור בית גוברין שנלקחו מהם עם הקמת המדינה. יש כוונה להחזיר להם גם את השטחים הללו?", שואלים ב"שלום עכשיו". ועדת עררים צבאית שקמה לדיון בסוגיה קבעה כי אכן יש פלישה לנכס אולם המליצה להעביר את הנכס לידיים יהודיות אחרות. עמדה זו נתמכת על ידי כלל חברי ועדת השרים לענייני התיישבות, כולל נתניהו וברק, אבל זוכה להתנגדות של הפרקליטות. השר משה יעלון אף דרש השבוע כי את המדינה ייצג בעניין זה עורך דין פרטי. נתניהו התנגד וביקש זמן לשכנע את וינשטיין.

השבוע ביקשה פרקליטות המדינה מבג"ץ לדחות את עמדתם בנושא בחודש נוסף. המחלוקת הקשה שמערערת את מערכת היחסים בין הממשלה לפרקליטות לא נותנת מנוח בירושלים. אלא שבחברון, שהיא כידוע אי במזרח התיכון, לא נראים לחוצים במיוחד. שם הזמן הוא אחר, הסדרי התנועה של היהודים והפלסטינים אחרים וחיי היומיום של שני הצדדים שונים לחלוטין מכל מקום אחר בעולם. שתי המשפחות שמתגוררות בחנויות של "בית עזרא" בכלל נמצאות בנופש המסורתי של חודש אוגוסט, הרחובות השוממים לא נצבעים בכרזות ושלטים שיסגירו את הסערה התורנית ונראה שכולם מעדיפים לחכות עם תשובות ברורות לאחרי החגים.

האם ביישוב היהודי רואים איזושהי אופציה שהפלסטינים ישובו למכור את מרכולתם בחנויות של "בית עזרא"?

"יתכן", אומרת סטרוק. "אם חזון המזרח התיכון החדש יפרוץ פתאום והמצב הביטחוני שערבים רוצים לפגע בנו ישתנה בבת אחת, אז למה לא?".

לקריאה נוספת:
אחותה של שלהבת פס נפצעה מיידוי אבנים בחברון
לשכת רה"מ: הפינוי לא היה מחטף, נתניהו ידע מראש
בשל סיבוך משפטי: נדחה פינוי מתנחלים בחברון

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com