(מנכ"ל משרד הביטחון מסביר את עמדת המשרד על הקיצוצים בתקציב)
גורמים באוצר מאשימים: מערכת הביטחון מנהלת מסע הפחדה נגד אזרחי ישראל. לקראת הדיון היום (רביעי) בממשלה, שבו צפוי הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, "לגלגל את האחריות" לתקציב הביטחון בפני השרים שייאלצו לבחור באילו פרויקטים צבאיים לתמוך ועל אילו לוותר, טוענים באוצר כי גם התדרוכים שערך שר הביטחון ברק בסוף השבוע לכלי התקשורת בסוגיה האירנית, נעשו כדי "לקבע את התודעה שאנחנו לקראת מלחמה וצריך להגדיל את תקציב הביטחון. כל סוף השבוע ברק התראיין לכל מקום, אבל אי אפשר להגדיל את העוגה יש מאין".
גורמים באוצר טוענים כי "במערכת הביטחון כל הזמן משחקים עם התקציב. אף אחד לא יודע לעקוב אחריו, הם כל הזמן מקבלים תוספות ועושים שינויים. הם יכולים וצריכים להתנהל לפי מתווה ההתייעלות ולעמוד בו. יש להם שומנים בתוך המערכת, הם יכולים לצמצם תקנים בכוח האדם והם צריכים לעשות את זה לפי מתווה ברודט". באוצר דורשים מנציגי הביטחון שקיפות: "למשלם המסים מותר לדעת על מה מבזבזים לו את הכסף. יש אולי דברים מסווגים, אבל רוב הדברים במערכת הביטחון אינם סודיים ואין שום סיבה שהאזרח לא יוכל לדעת עליהם".
"החוב של הביטחון - בדיוק הכסף שחסר עכשיו"
באוצר טוענים כי לפי מתווה ברודט, עד סוף 2012 הייתה אמורה מערכת הביטחון להתייעל בעשרה מיליארד דולרים, אך בפועל ההתייעלות נרשמה רק בהיקף של כ-800 מיליון דולרים. על כן, לדבריהם, צה"ל חייב לקופה הציבורית 9.2 מיליארד שקלים. "אם הכסף היה באוצר, הוא יכול היה ללכת לרווחה, לבריאות, לחינוך ולא חייב להישאר בתוך תקציב הביטחון. כל הקיצוץ הגדול שנדרש עכשיו היה יכול להיות קטן יותר". כזכור, גם דו"ח ועדת טרכטנברג המליץ על קיצוץ של כשלושה מיליארד שקלים מתקציב הביטחון לצורך שינוי סדרי העדיפויות בישראל, קיצוץ שראש הממשלה נתניהו מנע. "אלה הכספים שחסרים עכשיו, זה כסף שיכול היה בקופת המדינה".
ביום ראשון השבוע זעם שטייניץ על עוצמת הפרסומים בכלי התקשורת, שיוחסו ברובם לברק. שר האוצר אף העלה את הנושא בישיבת שרי הליכוד בפני נתניהו, כשאמר: "הדיון התקשורתי הציבורי החשוף בנושא הביטחוני הרגיש של אירן הוא בלתי אפשרי ושערורייתי. אני לא זוכר דיון ציבורי מהסוג הזה, עם פרטים והדלפות, בתולדות המדינה. ההדלפות והקמפיינים עשויות לגרום נזק לביטחון המדינה".
הרמטכ"ל גנץ יגיע היום לדיון בפני הממשלה, במטרה להציג לשרים חלופות שונות להתמודדות עם התקציב המוגבל שיוצב בפני מערכת הביטחון. לוואלה! חדשות נודע כי הרמטכ"ל לא מתכוון לדבר על גובה התקציב והעלויות הכלכליות, אלא להציג את האיומים ומספר אפשרויות למענה המבצעי, בציפייה שהשרים יבחרו ביניהן, ויבחרו גם על מה לוותר. לדברי גורם המצוי בפרטים, "הרמטכ"ל מתכוון לגלגל את האחריות לממשלה. הבחירה תהיה בידיה".
הרמטכ"ל יציב בפני השרים את שורת הפרויקטים הצבאיים המצריכים השקעה כספית. בין היתר, יעלה גנץ שאלות קריטיות לגבי קצב ייצור טנק מרכבה סימן 4 בישראל, לרבות רכישת מערכת ההגנה "מעיל רוח", וכן לגבי רכישתם של כלי תובלה חדשים וכלי טיס בלתי-מאוישים. זאת לעומת הצטיידות במטוסים מאוישים נוספים, רכישת טייסת נוספת של מטוס העתיד F-35, תותח עתידי לחיל התותחנים, בניית אוגדות ויחידות חדשות מול האיומים החדשים בהם מצרים, וכן מידת ההשקעה באגף המודיעין ובמערך הסייבר.
לקריאה נוספת
גנץ יאמר מחר לממשלה: תחליטו אתם במה לקצץ
חרף המחלוקת: המטכל החל להכין התכנית הרב-שנתית
נתניהו רומז: בגלל המצב בסוריה, יוגדל תקציב הביטחון
עדכון ראשון: 21:29