פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדיקה: ההסברה הישראלית לא ערוכה לתקיפה באירן

      לוואלה! חדשות נודע שבשנה האחרונה לא התקיים אף דיון של מטה ההסברה הלאומי על תקיפה באירן יחד עם כלל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. זאת חרף ליקויים שנחשפו בדו"ח המבקר

      בדיקה: ההסברה הישראלית לא ערוכה לתקיפה באירן
      צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

      בעוד האיתותים הישראליים על התקרבות רגע ההכרעה בסוגיית הגרעין האירני מתגברים, ראש הממשלה אינו נערך כראוי לאחת מזירות הקרב המשמעותיות ביותר בעידן המודרני - ההסברה והלגיטימציה הבינלאומית. חרף המלצות חריפות של מבקר המדינה על הצורך במינוי גורם-על מקצועי שיקדיש את מלוא תשומת הלב לנושא ההסברה, בחצי השנה האחרונה משמש ראש מערך ההסברה של נתניהו, לירן דן, גם כראש מערך הדוברות והתקשורת. במקביל, מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי זה למעלה משנה, לא כינס מטה ההסברה הלאומי – הגוף האחראי במשרד ראש הממשלה על הובלת ההסברה הישראלית בשגרה ובחירום – אף דיון אינטגרטיבי מיוחד בנושא התקיפה באירן בהשתתפות כלל גורמי ההסברה הישראלים הרשמיים.

      בעשור האחרון, הקדיש מבקר המדינה מספר דו"חות לבחינת מערך ההסברה הלאומי, לנוכח העובדה שכל המהלכים ההתקפיים אליהם יצאה ישראל – ובעיקרם מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, ומבצע ההשתלטות על המרמרה - הובילו את הדרג המדיני למאבקים עקובים מדם בזירה הבינלאומית. רק לפני כחודשיים, כחלק מהדו"ח שהוקדש לבחינת ההכנות למשט הטורקי, חשף המבקר המשך התנהלות מבולבלת ומרובת ראשים של הגופים הרבים העוסקים בהסברה – משרד החוץ, משרד ההסברה, לשכת העיתונות הממשלתית, דובר צה"ל ועוד. הדו"ח קבע כי למרות שיפורים רבים שנעשו בשנים האחרונות, מטה ההסברה הלאומי עדיין סובל ממחסור חמור במשאבים, ומתקשה למלא את ייעודו כגוף מקצועי סמכותי המוביל מדיניות הסברה אחידה, אמינה ועקבית. המבקר קבע כי חולשת המטה נעוצה במאבקי הכוח בין הגופים השונים, דבר היוצר מצב מסוכן בו דובר צה"ל – שמונע בעיקר משיקולים ביטחוניים וצבאיים, ממלא לרוב את הריק ההסברתי באירועי חירום. לאור זאת, קרא המבקר לבצע תכנית חירום לתיקון הליקויים שהתגלו במערך.

      המבקר: בראש מערך ההסברה צריך לעמוד גורם מקצועי

      מערך ההסברה הלאומי הוקם בהחלטת ממשלה ביולי 2007, בעקבות לקחי ועדת וינוגרד ואירועי מלחמת לבנון השנייה. לפי החלטת הממשלה, ראש המערך, העומד בראש מטה ההסברה הלאומי, ממונה על ידי הממשלה כמשרת אמון הפטורה ממכרז, ומתחתיו עובדות שתי זרועות - מערך הדוברות - העוסק בדברור השוטף של נתניהו, ומטה ההסברה הלאומי - שאחראי על גיבוש מדיניות ההסברה. כל דו"חות המבקר הצביעו על כך שלנוכח החזית ההסברתית המתחזקת, בראש מערך ההסברה צריך לעמוד גורם מקצועי סמכותי שיקדיש את מלוא תשומת הלב במשרה מלאה לנושא ההסברה, ולא יעסוק במקביל בניהול הקשר השוטף של תקשורת ראש הממשלה.

      במרץ האחרון, לקראת דו"ח המרמרה, הודיע נתניהו למבקר כי החל בשינוי מבני להפרדת מערך התקשורת והדוברות ממערך ההסברה. ואכן, בספטמבר 2011, עם כניסתו של יועז הנדל לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, הוא הקפיד להתמקד בעבודת מטה ההסברה, ולא עסק כלל בדברור השוטף - משימה שהופקדה בידיו של דן, אז מנהל מערך הדוברות. בפברואר, כשעזב הנדל את תפקידו, ירש דן את מקומו כראש מערך ההסברה הלאומי, והממשלה אישרה את מינויו, הכולל תקן של מנכ"ל משרד ממשלתי, בסוף אפריל. מתחת לדן, מנהל את המטה מאז הקמתו ירדן ותיקאי, שהוביל את השיפורים הניכרים במטה, וזוכה לשבחים מקצועיים מפי עמיתיו, והן מפי המבקר המדינה, על עבודתו. במקביל לוותיקאי, אמור לעמוד מנהל מקביל למערך הדוברות והתקשורת, אך בשל העובדה שהמינוי לא אויש בחצי השנה האחרונה, דן ממשיך לעסוק בעיקר בדוברות השוטפת של ראש הממשלה, ומשיחות עם גורמי הסברה רשמיים עולה כי הוא אינו מוביל את דיוני המטה. דן מוערך כיועץ תקשורת חרוץ של נתניהו, אך עם זאת, הוא אינו נתפס כ"מפקד חזית ההסברה", כפי שהתכוון המשורר.

      אובמה נועד עם נתניהו: "לא נסכים לאירן גרעינית (רויטרס)
      נכון להיום, לפעולה התקפית ישראלית אין לגיטימציה בינלאומית בארצות הברית ובאירופה. אובמה ונתניהו (צילום: רויטרס)

      עד כה, נחלה המדיניות הישראלית - בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון - הצלחה חסרת תקדים בגיוס תמיכה בינלאומית למאבק בגרעין האירני, שגרמה להחרפה משמעותית של משטר הסנקציות והעיצומים בשנה האחרונה. המסרים של נתניהו וברק אודות שלוחות הטרור של אירן, ומחויבותה של ישראל להגן על ביטחון אזרחיה, פועלים יפה גם בדעת הקהל העולמית, כפי שעלה מסקר של ארגון ההסברה "Israel Project", לפיו 51% מהציבור האמריקאי תומך בתקיפה ישראלית באירן, כששיעור זה יגדל ל-62% אם יוכרז על כישלון השיחות והסנקציות.

      עם זאת, נכון להיום, לפעולה התקפית ישראלית אין לגיטימציה בינלאומית בארצות הברית ובאירופה, והמערכה המדינית-הסברתית ביום שאחרי תקיפה שכזו צפויה להיות שונה לחלוטין, ועשויה לכלול, בין היתר, עימות עם ארצות הברית, מחאה עולמית, בידוד מדיני והתחזקות ניסיונות דה-לגיטימציה. אולם, למרות הנחיות ברורות שסיפק המבקר לאופן ניהול מטה ההסברה לקראת מצבי עימות ומשבר מדיניים, בשנה האחרונה לא התקיים אף דיון אינטגרטיבי – כזה המשתף את כל הגורמים הרלוונטיים, דוגמת משרד החוץ, דובר צה"ל, משרד ההסברה וכדומה – שיוחד לגיבוש מדיניות הסברה כוללת בנושא הגרעין האירני.

      המאבק הבינלאומי בסנקציות וההתמודדות עם הטרור אמנם עלו בישיבות שוטפות של הפורום, המתכנס דרך קבע לדיון בסוגיות על סדר היום, כמו גם היערכות לתרחישי חירום בעורף, אך לנוכח הקושי המבצעי והמודיעיני המובן בהרחבת מעגל החשופים למידע אודות התכניות הישראליות, משיחות עם מספר גורמים בכירים המעורבים בעבודת המטה עולה כי לא יוחד עד כה דיון מיוחד לנושא, ובטח שלא לסוגיית היום שאחרי תקיפה.

      על פי הגורמים, שביקשו לא לחשוף את זהותם, לאור העובדה ש"איום הייחוס" (תרחיש איום הדורש התייחסות – ט.ש) של תרחיש של תקיפה ישראלית הולך ומחריף עם הצהרותיו של נתניהו, "ראוי היה להיערך הסברתית באופן כולל, ולו במישור הטכני, לבליץ התקשורתי שיידרש בזירה הבינלאומית ביום שאחרי תקיפה ישראלית. בעידן התקשורתי המודרני, בו נדרשת תגובה אחידה, מתואמת, בהירה ובעיקר מידית על מנת לגייס לגיטימציה לפעולותיה של ישראל, אפשר להיערך למגוון רחב של תרחישים, בין אם הם הולכים לכיוון כזה או אחר", אמר גורם מדיני המעורה בעבודת ההסברה.

      תמונות הפגנה לא למלחמה עם איראן (דרור עינב)
      הפגנה נגד תקיפה באירן בתל אביב, בשבוע שעבר (צילום: דרור עינב)

      לוואלה! חדשות נודע כי גם גורמים בכירים ביהדות ארצות הברית העלו לאחרונה חשש שהצמרת הישראלית אינה מעריכה את ההתמודדות שעשויה להתעורר אם ישראל תתקוף בניגוד לעמדת הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית. זאת, במיוחד אם מהלך כזה יגרור הידרדרות אלימה באזור, שתערב את ארצות הברית במלחמה בעל כורחה, או תוביל לנטל כלכלי. גם כך, בבית הלבן הביעו בחודשים האחרונים זעם על ההתנהלות ההסברתית של נתניהו, שמיקד חלק גדול ממסריו בנושא האירני בהבעת חוסר אמון במחויבותם של האמריקאים לישראל ובערעור מעמדו של אובמה.

      אסי שריב, שעמד בראש אגף ההסברה בממשלת אולמרט לפני הקמת המערך, ושימש כקונסול ישראל בניו יורק, סבור שהפיצול בין התפקידים הוא הכרחי, שכן "כל איש הסברה תמיד יישאב לעניינים שוטפים אם הוא יוכל. יותר מעניין להתעסק בפגישות המדיניות של היום מאשר בתרחישים המדיניים של מחר. מנהל מטה ההסברה מתעסק בנושא באופן שוטף, ובקדנציה הנוכחית עושה עבודה מצוינת, אבל הוא אינו ראש מערך ההסברה, ואינו עומד בראש המערכת".

      "אנו בעיצומה של מלחמה רכה באירן"

      גם ח"כ נחמן שי, ששימש כדובר צה"ל במהלך מלחמת המפרץ, הגיש בחודש שעבר הצעת חוק "מטה ההסברה הלאומית", המבקשת לעגן בחקיקה את החלטת הממשלה על הקמת המטה, וקובעת בפירוש כי בראש המטה יעמוד אדם בעל כישורים מקצועיים מוכחים שאינו יועצו של ראש הממשלה. "המלחמה המודרנית לא מתרחשת בעולם חד-ממדי, אלא דורשת היערכות אינטגרטיבית במגוון חזיתות – צבאית, כלכלית, תרבותית – ובד בבד יש הכרח להכין תכניות שיתמודדו עם אתגרי הדיפלומטיה הציבורית", אמר ח"כ שי, "אנו בעיצומה של מלחמה רכה באירן – העימות עם אירן כבר מתרחש, כולל הסנקציות הכלכליות, פעולות הטרור והלוחמה המודיעינית החשאית, אבל מערך ההסברה לא מתפקד. ראש המערך לא מסוגל למלא את שני התפקידים יחדיו, ואין כרגע גורם אחד שמתאם ומטפל בכל הנושאים של הדיפלומטיה הציבורית. מבקר המדינה יכול כבר לכתוב את הדו"ח הבא, ורק להחליף את המילים מרמרה במילים אחרות", אמר ח"כ שי.

      יעקב גלנטי, ששימש כראש מערך ההסברה הראשון כיועץ התקשורת של אולמרט, והיה מיוזמי החלטת הממשלה על כינון המטה, דווקא מתנגד נחרצות להמלצות מבקר המדינה על הפרדת התפקידים. "זו תהיה הפרדה מלאכותית, שתגרום לכך שמערך ההסברה יהפוך ללוויין שישוטט לו בחלל, בלי יכולת אמיתית להיות מחובר לעבודת לשכת ראש הממשלה. מודל הסברה כזה עבד מצוין, הן במהלך מבצע עופרת יצוקה והן במקרים אחרים", ציין. עם זאת, לדבריו, "אם לא מתקיימים דיונים משותפים של ראש מערך ההסברה, מנהל מטה ההסברה בשיתוף נציג משרד החוץ, נציג דובר צה"ל, ויועצי התקשורת של שר החוץ והביטחון - זה חמור מאוד. למטה ההסברה אין כל נגיעה מודיעינית/מבצעית. הוא אמור לקבל כנתון מצב תקשורתי, ולהתכונן לתרחישים שיצמחו בעקבות מהלך כזה או אחר. אפשר לקיים דיונים ולהחתים את המשתתפים על טפסי סודיות".

      בלשכת ראש הממשלה סירבו להתייחס לנושא ההיערכות של מטה ההסברה הלאומי לאיום האירני, ומסרו בתגובה כי "מדובר ברצף טענות מופרכות וחסרות כל בסיס. מערך ההסברה הלאומי, על זרוע התקשורת והדוברות ועל זרוע ההסברה, ממלא את כל המשימות הרבות והמורכבות המוטלות עליו. המלצותיו של מבקר המדינה נלמדו לעומק ומיושמות בפועל, ובכלל זה גם מינוי מנהל למערך התקשורת והדוברות, הצפוי להתבצע בקרוב לאחר שמספר מועמדים נבחנו לתפקיד".

      עוד על הגרעין האירני:
      אולמרט: "אירן עוד רחוקה מנקודת האל-חזור"
      נתניהו: "האיום על העורף מתגמד מול האיום האירני"
      גורמים מערביים: "אין התקדמות חריגה בגרעין האירני"

      לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il