גם במילואים מבצעים "זובור"

פרשת ההתעללות שעלתה לכותרות בסוף השבוע האחרון שוב מזכירה לנו אירועים מהעבר. לאחר ה"זובור" שנתגלה בפלוגת הזאבים של גדוד 74 בשריון לפני שנתיים, דרך זה שנחקר במספר פלוגות של גדוד "צבר" בגבעתי, שוב פורצת לה בעוצמה פרשיית התעללות חדשה, והפעם בחטיבת כפיר. פעם אחר פעם, עומדים קציני הצבא "המומים ומשתאים" אל מול מה שמתרחש מתחת לאפם בבסיסים וביחידות עליהם הם מפקדים, וטוענים כי לכאורה לא ידעו כלום ולא שמעו דבר תוך שהם מוקיעים, לאחר פרסום הפרשה, את הלוחמים המעורבים בה.

שוב עולים הקולות אשר קוראים להדיח, להעניש ולהכתים ברישום פלילי את המעורבים בפרשה, מבלי להכיר בכך שזו אינה דרך הטיפול הנכונה. די אם נביט בכל ספרי המחזור של היחידות הלוחמות, החל משנות ה-60 ועד היום, ונבחין בהם בתופעות ה"זובור" במלוא עוזן, בחלקן משתתפים קצינים, מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות. תופעת ה"וותיקים – צעירים", הכבוד וסמכויות היתר אשר ניתנים לוותיקים ומובילים לאותן פרשיות, מלווים את צה"ל מראשית ימיו. הדבר בולט ביחידות הלוחמות, ולמרות הטענות שאנו שומעים מחלק מהמפקדים הבכירים, אין קצין בצבא שאינו מכיר אותה וסביר להניח כי חלקם אף חוו אותה בעצמם.

לוחמים רבים מכירים את "שיחות הנהלים" הלא רשמיות אשר נערכות עם הגיעם לפלוגה, מיד לאחר שיחות הנהלים הרשמיות אשר נערכות עם המפקדים ומיד לאחר יציאת הקצינים מן החדר. בשיחות אלה מלמדים ה"וותיקים" את הצעירים את נהלי היחידה, מה "מותר" ומה "אסור" ביחסים שבין הצעירים לוותיקים. למביט מן החוץ הדבר מצטייר כסאדיזם. התחושות של מי שבא מבפנים הן אחרות.

כפי שבתכנית הישרדות, בוקי מרשה לעצמו לגנוב פסלון חסינות כי אלה הכללים, דבר שלא היה מעז לעשות בחיים האמיתיים, הכללים שחלים ביחידות אליהן מגיעים הלוחמים עם הגיעם לצבא הם אחרים. פגישות עם הלוחמים הנאשמים מעלות פעם אחר פעם כי המדובר בטובי האנשים. בני טובים אשר התגייסו לצבא על מנת לתת את המירב, ללא כל עבר של אלימות מבית או חינוך להתנשאות על אחרים.

כאשר חייל צעיר מגיע ליחידתו, הוא סופג על בשרו את כל ערכי היחידה, הטובים והרעים. בדיוק כפי שהם סופגים את ערכי הרעות והחתירה למגע ולומדים מהי חיילות טובה, רובם חווים, בצורה כזו או אחרת, את ה"זובורים" עם תחילת שירותם, תוך שמחנכים אותם ומסבירים להם כי בעתיד, עת ייהפכו לוותיקים בעצמם, יקבלו גם הם את זכויות היתר לעומת הצעירים אשר יבואו אחריהם. אנו רואים תיעודים שונים ומשונים להתעללויות הללו, החל מאלבומי תמונות שנמצאים בתוך היחידות וכלה בסרטונים שמועלים ליוטיוב ולפייסבוק.

לאורך כל הדרך, טוענים כל החיילים כי מפקדיהם היו מודעים לכך. הדבר מתחיל במתן הטבות לוותיקים בתורנויות, וממשיך (גם אם בהעלמת עין, שכן לא ברור כיצד קרוה הדבר מתחת לאפם בבסיסים ויחידות קטנות ללא כל מודעות של גורם מפקד) באותם "זובורים" ו"משפטי שדה" שנערכים לחיילים הצעירים. למרות הסברות, תופעת הוותיקות ממשיכה אף במהלך שירות המילואים של אותם לוחמים, אולם לא התגלתה עד כה, שכן בסופו של דבר מדובר בתקופה קצרה במסגרתה כולם פועלים לפי הכללים, ולאחר מכן "משאירים" זאת בשטח וחוזרים לחייהם האזרחיים.

הדרך לטפל בחיילים הללו אינה בהגשת כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים ובהכתמתם כמתעללים סאדיסטים לכל חייהם. הדרך הנכונה לחסל את תופעת הוותיקות היא בהסברה נכונה מתחילת השירות, הפסקת מתן הטבות כלשהן, קטנות כגדולות, לוותיקים על פני צעירים ומעורבות אקטיבית של המפקדים בכל מהלך החיים בפלוגות תוך שיפוט בדין משמעתי מידי, ולא פלילי, של כל חריגה קטנה.

עוד בנושא:
חברי החייל שהוכה הגיעו לבקרו, אמו פרצה בבכי
ההתעללות בכפיר: "הלוחמים היכו גם מפקד כיתה"
הלוחם שהוכה: "הם אמרו: 'גזר הדין - אגרוף מכל אחד'"