פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטייניץ שבר ההתנגדות: העצמאות וש"ס יתמכו בקיצוץ

      בתמורה לתמיכתן בתכנית הקיצוצים של האוצר, יקבלו שרי העצמאות 168 מיליון שקלים למשרדיהם. גם בש"ס נעתרו לתמוך במהלך, תמורת 60 מיליון שקלים למשרד השיכון

      שטייניץ שבר ההתנגדות: העצמאות וש"ס יתמכו בקיצוץ
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק

      שר האוצר יובל שטייניץ הצליח לנטרל את ההתנגדות בממשלה לתכנית הקיצוצים, אבל במחיר של 228 מיליון שקלים למשלם המסים הישראלי. אחרי שש"ס הגיעה להסכמות עם האוצר שעיקרן ביטול הקיצוץ בכל תקציבי הרווחה של משרד השיכון והפנים (שני משרדים בידיה של ש"ס. פ"ו) גם סיעת עצמאות הגיעה בצהריים (רביעי) להסכמות עם משרד האוצר, לפיהן יבוטלו הקיצוצים בנושאי חינוך במשרד התמ"ת (מעונות היום ובתי הספר המקצועיים) בסך של כ-68 מיליון שקלים. כמו כן יבוטל הקיצוץ הנוסף שהושת על משרד הביטחון בסך 100 מיליון שקלים. המגעים מצד סיעת עצמאות הובלו על ידי שר התמ"ת שלום שמחון שנאבק נגד הקיצוצים.

      בעקבות ההסכמות עם ש"ס, במשרד השיכון עליו ממונה השר אריאל אטיאס, לא ייפגע הסיוע בשכר הדירה שעלה ל-3,000 שקלים בחודש במאי, הדיור הציבורי ושיקום שכונות. מעבר לזה, הדיור הציבורי יגדל ויוקצו תקציבים ל"מקדמות פיתוח" שיזרזו את הליכי הבנייה. המשמעות היא שעד כה המדינה, שכאשר היא משווקת קרקעות, היא עושה את הליך הפיתוח שלהן, היתה מחכה שהקבלן ישלם לה, וכעת יעשו קודם את הפיתוח והקבלן יחויב בתשלום. במשרד הפנים יוחזרו תקציבי האיזון לרשויות מקומיות שמראות התייעלות כלכלית, ויתווספו בפריסה רחבה 60 מיליון שקלים לכך.

      מוקדם יותר, ברקע הגזירות החדשות, התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת, בנוכחות שר האוצר ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. שטייניץ ניסה להסביר מה עומד מאחורי המהלכים הנוכחיים, ואמר כי ניתן לראות מה קורה למדינות שנקלעות למשבר לעומת מדינות שהצליחו לא להיקלע למשבר. "עד 2010 כולן היו באותן תשואות. מ-2010 יוון, ספרד ואיטליה צמחו למעלה וישראל, ארה"ב וגרמניה נשארו יציבות. כשמדינה באירופה נופלת ומורידים לה את דירוג האשראי, יש לה רשת ביטחון - גוש היורו. אנחנו במצב כלכלי הרבה יותר טוב, אבל אם נקלע למדרון חלקלק של דירוג האשראי, לנו אין את רשת הביטחון הזאת. למדינת ישראל אין מי שייתן כמה מיליארדי דולרים. לכן מצד אחד אנו במצב יותר טוב, מצד שני אם לא ננהג באחריות ונעשה מה שקרה ביוון או ספרד, הנפילה שלנו יכולה להיות יותר חמורה משלהם".

      נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בוועידת הכספים, כנסת, יולי 2012 (עומר מירון)
      "השווקים המתעוררים במצב יותר טוב והסחר העולמי צומח, אבל בקצב נמוך מהממוצע של השנים הקודמות". פישר בוועדה היום (צילום: עומר מירון)

      שטייניץ אמר בדיון כי "השינוי שקרה מבחינת הכנסות המדינה והגירעון: כמו כל העולם. ההאטה בעולם השפיעה עלינו. ירדנו לקצב צמיחה של שלוש פלוס, עדיין זה גבוה ביחס למקומות אחרים ואנחנו מייצרים יותר מקומות עבודה, אבל מבחינת הכנסות המדינה, כשאתה מצפה לצמיחה גבוהה יותר באזור 4.5%, הכנסות המדינה נמוכות מהתחזיות. לכן היה צורך לעשות תיקון כדי לעמוד ביעד הגירעון. המשבר באירופה לא רק שלא משתפר, אלא מחמיר. הצמיחה באירופה עברה לצמיחה שלילית, אחרי שהיתה חיובית ב-2010-2011. כמעט כל דירוג האשראי ירד, ואפילו בגרמניה שהיתה יציבה יותר יש תחזית שלילית. גם בסין והודו אנחנו רואים ירידה בקצב הגידול בהכנסה. אנחנו רואים עולם שבמקום להתאושש - מצבו החמיר בשנה האחרונה, וזה השפיע גם עלינו".

      "אז כששואלים מה קרה, זה ההסבר: כשמדינה צומחת בקצב של קרוב לחמישה אחוז וכשהעולם נקלע למשבר חוזר והצמיחה שלנו עדיין הגבוהה ביותר במערב, אבל היא בירידה - יש ירידה בהכנסות המדינה מהתחזיות", הוסיף השר. "לכן היינו צריכים לטפל בגירעון שנוצר, וטיפלנו בו באמצעות הגדלת יעד הגירעון מאחוז וחצי לשלושה אחוז. זה חסך הטלת 15 מיליארד שקל למסים, והצעד השני הוא המסים".

      שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר בוועידת הכספים, יולי 2012 (עומר מירון)
      "האטה בעולם השפיעה עלינו". שטייניץ בוועדה (צילום: עומר מירון)

      "במילה אחת: המצב לא טוב", הבהיר פישר במהלך הדיון ביחס למצב בעולם. "רואים תחזיות צמיחה של שני אחוז בארה"ב ואירופה כבר בצמיחה שלילית. השווקים המתעוררים במצב יותר טוב והסחר העולמי צומח, אבל בקצב נמוך מהממוצע של השנים הקודמות. המצב באירופה מאוד חמור ורואים את שיעורי האבטלה הגבוהה - 25% בספרד, יוון קרוב לשם ואפילו אירלנד וצרפת מעל עשרה אחוז".

      הנגיד ציין כי משמעות העלאת הגירעון לשלושה אחוז היא 15 מיליארד שקלים. "אנשים טוענים: אנחנו צריכים להגדיל את הגירעון כמו באירופה. הגדלנו את הגירעון באחוז וחצי. זה מקטין את הנטל על הציבור הנוכחי אבל מגדיל את הנטל על הדורות הבאים. מה שחיוני עכשיו זה שנעמוד ביעד של שלושה אחוזים. 45 מיליארד שקל זה מה שיהיה הגירעון אם נשמור על כלל ההוצאות. אם לא נטפל בהוצאות שהן גדולות יותר מיעד ההוצאות ובמסים נגיע לשישה אחוז גירעון, במצב טוב של המשק".

      "יש גישה אחת של: 'יהיה בסדר', ואז נגיע למצב שנצטרך להעלות מסים במיתון", הסהיר הנגיד. "אנחנו לא במיתון, במצב יחסית טוב. האפשרות להגיב לפני מיתון היא עכשיו כדי שנהיה במצב טוב בשנה הבאה, שנוכל להתמודד עם מה שיקרה. לכן שיטת 'יהיה בסדר' היא לא טובה. השיטה השניה זה להכיר במצב, שההסתברות למיתון חמור באירופה לא קטנה, ואם זה יקרה זה ישפיע עלינו לרעה". "למרות שהמדינה במצב טוב, האזרחים במצב רע. בוא נדבר על אנשים, לא על מספרים", אמרה בדיון חברת הכנסת מירי רגב.

      עדכון ראשון - 12:20

      לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il

      עוד בנושא
      התעשיינים על עליית הדלק: "קרובים לשבירת גב הגמל"
      הממשלה אישרה את הגזירות הכלכליות החדשות