צחי הנגבי וששת הגמדים

הח"כים מקדימה, שרק לפני שבוע תמכו בפרישה מהממשלה ועתה רוצים להצטרף לליכוד, שוברים את שיא הסירחון והאופורטוזנים. ההיסטוריה מוכיחה שהקריירה הפוליטית שלהם תיגמר בקרוב

לירון מרוז
23/07/2012

רכבת השדים, להלן הפוליטיקה הישראלית, לא מפסיקה לספק לנו דרמות. מי היה מאמין שרק לפני שבוע עוד דנו בדרכים איך להשאיר את קדימה בממשלה על מנת להוביל מהלך היסטורי בנושא השוויון בנטל. ההיסטוריה שבפתחה אנו ניצבים כעת היא סביב רמת הסירחון מהמהלכים הפוליטיים ההזויים בהובלת השר לשעבר, צחי הנגבי.

ביום שלישי שעבר, ערך מופז דיון על פרישה מהממשלה. על אף ששבוע קודם לכן ניתנה בידיו הסמכות להחליט לבדו על המהלך, הוא התעקש לכנס את הסיעה. רק שלושה חברי כנסת התנגדו: אבי דיכטר, עתניאל שנלר ויוליה שמאלוב-ברקוביץ. אבי דואן, אריה ביבי, יעקב אדרי וחבריהם שעכשיו שוקלים לערוק תמכו בפרישה מהממשלה. מה קרה בששת הימים האחרונים שגרם להם לשנות את דעתם? איזה סיפור סיפר להם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנטע בהם את האמונה שיש תבונה פוליטית במהלך שלהם? (וזה באמת לא משנה אם בסוף הם לא יפרשו. יעקב אדרי, אמנם הודיע הבוקר שלא יפרוש, אבל אתמול צוטט כאומר ש"הליכוד הוא הבית שלי". אז מה זה אמור להביע בדיוק?).

חבורת העוזבים את קדימה לא תגיע רחוק

כולם יוצאים רע מהסיפור הזה. שאול מופז, שיכול להאשים עד מחר את קודמתו בתפקיד, אבל העובדה היא שהמפלגה מתפוררת במשמרת שלו. בנימין נתניהו, שבמקום להוליך מהלך היסטורי ביחד עם מופז בחר לשמן פוליטיקאים זניחים בנזיד עדשים, עבור תמיכה בתקציב ובחוק השוויון בנטל. מה גם שהתועלת הפוליטית מהמהלך הזה לא ממש ברורה - למרות המהלך, לא בטוח שיימצא רוב לשני הנושאים הללו. וכמובן, מעל לכולם, ששת הגמדים שלא מסוגלים להביט שנה קדימה ולגלות שמבחינתם הסיפור הפוליטי גמור. מי שחושב שישראל כץ וסילבן שלום ישמחו כשצחי הנגבי ידשדש לידם בעשירייה הראשונה של הליכוד, או שדני דנון וכרמל שאמה-הכהן יחבקו את יעקב אדרי שיתמודד מולם על מקום ריאלי ברשימה לכנסת, לא יודע מה הוא שח.

הפוליטיקה הישראלית ידעה במהלך השנים בפוליטיקאים אופורטוניסטים. משום מה, במדינה עם זיכרון פוליטי קצר, דווקא האופורטוניזם הזה נשמר. רחמים כלנתר פרש בשנות ה-50 מסיעת "הפועל המזרחי" בעיריית ירושלים, שפעלה להדיח את ראש העיר גרשון אגרון, על מנת לתמוך בו. על שום המהלך הזה נרשם על שמו ערך מפוקפק בפוליטיקה הישראלית - "כלנתריזם". אברהם שריר נעלב כשיצחק שמיר לא מינה אותו לשר ונענה להצעתו של שמעון פרס לערוק למפלגת העבודה ב"תרגיל המסריח". כשהתרגיל קרס ושמיר קרא לו "אברשה חזור הביתה" הוא שב לליכוד, אבל זו הייתה סוף דרכו הפוליטית. אלכס גולדפרב מצומת תמך בהסכם "אוסלו ב'", ומאז קשה להפריד משמו את המילה מיצובישי - רכב השרד שקיבלו אז סגני השרים. גם הוא נכשל בבחירות לכנסת, שנערכו ב-96'. לפני שלוש שנים, הפסיד בבחירות לראשות המועצה האזורית באר טוביה. לא נראה שחבורת העוזבים את קדימה תגיע רחוק יותר מזה. גם לא מגיע להם.

  • קדימה
  • צחי הנגבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully