שעות לאחר פטירתו של משה סילמן בבית החולים שיבא בתל השומר, יצאו אמש (שישי) עשרות מפעילי המחאה החברתית לרחובות בתל אביב ובירושלים, על מנת להפגין הזדהות עם כאבו של סילמן, שהצית את עצמו בהפגנת המחאה החברתית בסוף השבוע שעבר.
"בשבוע הזה מאות הפעילים לצדק חברתי היו צריכים לתמוך אחד בשני ולהחזיק אחד את השני וכמובן את המשפחה של סילמן", סיפר עודד רוזן, אחד ממשתתפי משמרת המחאה לזכרו של סילמן בתל אביב. "הרבה אנשים היו בבית החולים בשבוע הזה כדי לעזור, וגם מחוץ לבית החולים". הפעילים הדליקו נרות לזכרו של סילמן ותלו שלטים עליהם נכתב, בין היתר: "כולנו משה סילמן" ו-"ביבי, רק אתה אשם".
פעילה אחרת, ארזה קוטיניר, ניסתה להסביר את הסיבות לשמן החליט סילמן לשים קץ לחייו. "המדינה מידרדרת בשנים האחרונות והפסיקה להיות מדינת רווחה", אמרה. "ההרגשה היא שהאיום הביטחוני לוקח את תשומת הלב מהבעיות שאנו חיים איתן". לדבריה, סילמן אינו היחידי שפגע בעצמו בשל מצבו הכלכלי. "זו הרגשה מאד קשה", אמרה. "הוא עשה זאת בדרמטיות, אך ישנם הרבה שעושים זאת בשקט, בבית. יש אנשים שהתאבדו על רקע כלכלי, אך בגלל שלא עשו זאת לעין המצלמות אז הם נשכחים ויש הרבה שנמקים בבית, לאט, בבדידות ובחוסר כל. צריך פה שינוי רציני".
פעיל אחר תהה: "כמה משה סילמנים אנחנו עוד נצטרך?". הוא אמר כי "אנחנו לא נתינים. אנחנו אזרחים. יש לנו אחריות לבצע את מה שאנחנו רוצים לבצע, להפסיק לשרוף את עצמנו ולהתחיל לעשות מה שצריך לעשות. אם להקים חומה ומגדל, או אם להילחם בפינויים או אם להקריא שמות של מנוולים שהיה צריך להתאבד בגללם". הוא הקריא את המכתב שחילק סילמן למפגינים בטרם הצית את עצמו. "אולי בבן אדם השלישי והרביעי (שיצית את עצמו) עובדי ביטוח לאומי, שהשמות שלהם מוזכרים פה, יחשבו פעמיים לפני שהם יוצאים לעבודה המשוקצת, במערכת שמלכתחילה לא נועדה לעזור", הוסיף.
סילמן מת הבוקר בגיל 57 בבית החולים שיבא, אליו הועבר לאחר שנפצע באורח קשה ונכווה כוויות בדרגה ג' ברוב חלקי גופו. הוא הועבר לפני מספר ימים למחלקת הכוויות בבית החולים, שם שהה כשהוא מורדם ומונשם, וטופל בין היתר באמצעות נוזלים ומשככי כאבים, עד שנכנע לפצעיו.
הרבה עדית לב מארגון רבנים לזכויות אדם, ויוסי ברוך פעיל "החזית החיפאית" מסרו הערב הצהרה בשם משפחתו של סילמן. "בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של יקירנו אשר קיפח את חייו היום בבית החולים שיבא", נמסר. "חייו של אדם קודש הם ביהדות ובעיני המשפחה. אנו קוראים, בכל לשון של בקשה, לכל אלה שנמצאים במצוקות ומצבים קשים לא ללכת בדרך שהלך משה. המעשה הוא קשה ולא מקובל על המשפחה. במעשהו הוא של משה ניסה להביע ולזעוק את מצוקתו, אשר לא נשמעה. אנו מבקשים מממשלת ישראל לתת את דעתה על המקרה המזעזע הזה, על מנת לתת פתרונות לאזרחי ישראל הנזקקים לסיוע בחייהם".
