במקביל לשיחות הטכניות המתקיימות היום באיסטנבול בין מעצמות המערב לאירן, יותר ויותר ממדינות אירופה מביעות ספקנות גדלה מההליך הדיפלומטי מול טהרן, ומאיימות להחריף את הסנקציות המוטלות על המשטר עוד יותר. שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, אמר היום (שלישי) בתדרוך לכתבים ישראלים כי "היינו מאוד ברורים לגבי הפתרון הדיפלומטי המועדף, אבל על מנת שזה יקרה אירן צריכה להראות שהיא רצינית בתגובותיה לדרישות העולם". גולד הבהיר כי אם אירן "תמשיך למשוך זמן" בשיחות, "הסנקציות יורחבו ויהודקו וייאכפו בצורה קפדנית הרבה יותר". לדברי גולד, "לא נרדוף אחרי אירן כדי להתחנן מהם להישאר בשיחות, אם אנחנו לא מאמינים שהשיחות הולכות לשום מקום. אירן עד כה ניסתה למשוך את השיחות ולקנות זמן, ההליך הזה לא יעבוד. אם אירן חושבת שהיא תעכב אותנו היא תתאכזב. אנחנו לא נאיבים בכל המתרחש - אנחנו לא טיפשים".
"אנחנו מתרשמים כעת שההשפעה של הסנקציות חמורה", אמר גולד. לפי ההערכה באירופה, הסנקציות הנוספות שהוטלו בשנה האחרונה בניסיון לעצור את הגרעין האירני הובילו לירידה משמעותית בייצוא הנפט שלה, ולפי הנתונים העדכניים הובילו לירידה בייצוא של כמיליון חביות נפט ביום - נתון שמשמעותו ירידה בהכנסות האירניות של כשמונה מיליארד דולרים ברבעון, ובבריטניה ובאיחוד האירופי סבורים שהליך הסנקציות הוא היעיל ביותר בניסיון להביא להפסקת פרויקט הגרעין. ביום ראשון האחרון נכנס לתוקפו חרם הנפט האירופי וכן סנקציות נוספות בארה"ב, וגולד הדגיש כי הדבר צפוי לפגוע פגיעה משמעותית נוספת ברווחים של אירן.
"בריטניה וישראל מתואמות לחלוטין"
גורמים דיפלומטיים באיחוד האירופי הבהירו גם הם בשבוע שעבר כי האיחוד סבור כי אם סבבי הפגישות הבאים יעלו על שרטון, האיחוד האירופי יבקש לשקול אף החרפה נוספת של הסנקציות, ולא יתמוך בהמשך קיום השיחות. "הסנקציות גורמות למשטר להבין שיש מחיר, ויש לו אפשרות לבחור בעצמו להפסיק את ההעשרה", אמר גורם אירופי בכיר המעורה במגעים בשבוע שעבר, והוסיף כי כבר עכשיו "יש סימנים ברורים של פגיעה וקשיים בייבוא, ייצוא וכלכלה. אנחנו רואים ירידה של 70% בייבוא הנפט האירני לתוך האיחוד, ותפוקת הנפט בכלל ירדה ב-50%. אנחנו מקווים שבטהרן יגיעו למסקנה שהם צריכים לשקול את הפסקת העשרת האורניום ל-20% כשהם יבינו מה המחיר שהם משלמים".
בריטניה מביעה ספקנות גדולה מהתקדמות השיחות בין המעצמות למערב, שנפגשו היום לפגישה טכנית בדרג המומחים באיסטנבול אך לא קבעו מועד נוסף לפגישה בכירה. לדברי גולד, "היו שלושה סבבים של שיחות הקשבנו להם ולעמדותיהם והיא היתה ברורה מאוד, אבל האירנים לא נוקטים בצעדים קונקרטיים ולא הראו כל סימן שהם מתכוונים לפעול בכיוון". על מנת שתהיה התקדמות בשיחות, אמר השגריר, "אירן צריכה להראות שהיא רצינית בתגובותיה לדרישות הקהילה הבינלאומית". גולד הדגיש כי האחדות בקרב שש המעצמות בשיחות מוסקבה הפתיעה את הנציגים האירנים, שחשב שיוכלו לעקוף את הסנקציות או לתקוע טריז בחזית המשא ומתן.
על רקע התנגדות הקהילה הבינלאומי לאפשרות של תקיפה צבאית ישראלית באירן, הדגיש גולד כי "בריטניה וישראל מתואמות לחלוטין. אנחנו עובדים בקרבה גדולה לישראל בנושא אנחנו משתפים פעולה במידע ובהערכות ובהטלת הסנקציות. יש שיתוף פעולה מרשים בין המדינות. ישראל כמונו מקווה שהנושא ייפתר בהליך דיפלומטי - אבל אנחנו מבינים לחלוטין את רמת הדאגה בממשלת ישראל מפרויקט הגרעין". עם זאת, הדגיש גולד כי בריטניה כרגע לא מורידה אף אופציה מהשולחן אך נכון לעכשיו ממשיכה להתנגד לפעולה צבאית. "נכון לעכשיו אנחנו לא סבורים שפעולה צבאית נגד אירן היא במקום".
לקריאה נוספת
בגלל החרם: הצעה לסגירת מיצר הורמוז מקודמת באירן
עוד לפני חרם הנפט: כלכלת אירן כורעת תחת הנטל
צבא שיש לו מדינה: משמרות המהפכה באירן