בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (ראשון) את העתירה שהגישו אזרחי חוף השנהב השוהים בארץ להשבת ההגנה הקבוצתית שתמנע את גירושם. כ-132 אזרחי חוף השנהב שהיו מאוגדים בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד תומר ורשה, הגיעו לארץ כפליטים וביקשו להאריך את אשרות השהייה בארץ משום שלטענתם מדינתם מצויה עדיין במלחמת אזרחים וחזרתם תסכן אותם. כזכור, בית המשפט אישר את ביטול מדיניות ההגנה הקבוצתית ובכך סלל את הדרך לגירושם מהארץ של אזרחים זרים שהוגדרו קודם לכן כפליטים, אלא אם כן יאשר משרד הפנים את מעמדם מחדש מה שהוא ממעט לעשות. הגירוש צפוי להיערך במהלך חודש יולי.
שופט בית המשפט המחוזי, דוד מינץ, ציין בפסק הדין כי טענת העותרים היא טענה כללית בדבר חוסר סבירות, בעוד תחתיה חוסים עותרים רבים בעלי נסיבות שונות. השופט אמר עוד כי העותרים ידעו כי פעולות להרחקתם מישראל לא יבוצעו באופן זמני בלבד. "לפיכך, עם השתפרות המצב במדינתם עוד באפריל 2011, היה עליהם לדעת כי מדיניות זו עשויה להשתנות בכל רגע נתון", קבע.
חוף השנהב: כרוניקה של אלימות
במהלך שנות ה-2000 סבלה חוף השנהב מעימות פוליטי חריף ואלים בין צפון המדינה ודרומה, שגבה את חייהם של אלפים, והמדינה הוכרזה על ידי האו"ם כמדינה במשבר. עם זאת, ב-2007, לאחר חתימת הסכם שלום בין הצדדים הלוחמים, פרסם האו"ם הערכה כי המצב במדינה השתפר. בנובמבר 2010 נבחר לתפקיד הנשיא אלסאן אווטרה, אך הנשיא המכהן, לורן גבאגבו, סירב לפנות את כסאו. בעקבות כך, פרצו במדינה אירועים אלימים בין תומכי שני הפוליטיקאים, שאף גלשו למה שכונה "מלחמת האזרחים השנייה".
רק במאי 2011, הצליח אווטרה לקבל את כיסא הנשיא, בעקבות התערבות וסיוע של כוחות צרפתיים. גבאגבו עומד לדין בימים אלה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שם הוא צפוי להישפט על פשעים נגד האנושות שאירעו במהלך אירועי מלחמת האזרחים האחרונה, שגבתה גם היא את חייהם של למעלה מ-3,000 אזרחים, ולעקירתם של יותר מ-500 אלף תושבים מבתיהם.
בישראל ישנם בין 1,500 ל-2,000 פליטים מחוף השנהב, שזכו עד השנה להגנה קבוצתית, מתוקף הגדרת מדינתם כאזור סכסוך. עם זאת, עם תום מלחמת האזרחים, החלו סוכנויות האו"ם לתאם חזרה מרצון של מיליוני הפליטים למדינה, שהייתה אחת המשגשגות באפריקה עד סוף שנות ה-90. בחודשים האחרונים מקיימים אנשי משרד החוץ קשר שוטף עם שלטונות חוף השנהב, לצורך החזרתם של אזרחי המדינה שהגיעו לישראל, לאחר שמלחמת האזרחים בה הסתיימה וחוות הדעת של המשרד קבעו כי לא נשקפת סכנה לביטחון האזרחים במדינה. נשיא המדינה, שהגיע בשבוע שעבר לביקור רשמי ראשון בישראל מאז נבחר לתפקידו, אמר בביקור כי העברת האזרחים שהגיעו לישראל ללא אישור נעשית בהסכמתו ובהסכמת השלטונות בארצו.
