פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ריאליטי חזירים בגרמניה: המודח הוא הנקניק

      חווה בגרמניה מאפשרת ללקוחות לצפות בחזירים בשידור חי ברשת. מדי חודש אחד מהם נשחט והופך למוצר מדף, כשתמונתו על האריזה. להשקפת הבעלים, אגב, צריך בכלל לצרוך פחות בשר

      ריאליטי חזירים בגרמניה: המודח הוא הנקניק

      (צילום: AP; עריכה: אמיר קוטיגרו, טל רזניק; קריינות: אביב אברמוביץ')

      זה מה שקורה כש-"חוות החיות" פוגשת את "האח הגדול". פרויקט מיוחד בחוות "מיין קליין", חוות חזירים קטנה שבצפון מערב גרמניה, מצליח להגדיר מחדש את המילה ריאליטי.

      היוזמה הביזארית, שזכתה לשם "פנים לבשר", כוללת מצלמת רשת המותקנת בחווה בעיירה גודניק, מתעדת את קורותיהם של החזירים ומשדרת את התמונות בשידור חי באמצעות אתר האינטרנט של החווה.

      כמו בכל תוכנית ריאליטי, גם כאן יש הדחות, אלא שמדובר בצעד כואב במיוחד. בכל חודש נשחט חזיר אחד מהחווה, שכבר ביום המחרת הופך לנקניק או לפטה. תמונתו ופרטיו של המודח, כולל תאריך הלידה שלו והיום בו נשחט, מתנוססים על גבי אריזות המוצרים העשויים מבשרו.

      כמה חזירים נשחטים בישראל לעומת פרות? אתם תופתעו

      "נקניקים עם פנים"

      הרעיון מעורר המחלוקת הוא פרי מוחו הקודח של דניס בוכמן, שהחל כחלק מלימודיו לתואר שני באוניברסיטת הומבולדט בברלין. לדבריו, הוא רצה שאנשים יבינו שבשר הוא לא מוצר שמיוצר בבתי חרושת - הוא עשוי מיצורים חיים, שעלינו לכבד.
      "כיום אנחנו לא יודעים או לא רוצים לדעת מהיכן מגיע הבשר שאנו אוכלים", מספר בוכמן, "אך התשובה היא שהבשר מגיע מהחי. וכך נולד לי הרעיון לייצר נקניקים עם פנים".

      הלקוחות מוזמנים לעקוב אחר חייהם של החזירים אונליין, בבלוג של החווה או בדף הפייסבוק שלה, שם נוהג בוכמן לפרסם עדכונים קבועים אודות מעלליהם. לעתים, כשאחד החזירים נפצע, הגולשים אף שולחים לו איחולי החלמה מהירה בפייסבוק.

      דירק ווייווד מברלין, לקוח קבוע של מוצרי החווה, עוקב באדיקות אחר עדכוני החזירים ברשת, וגם נוהג לצפות בשידור החי מהחווה. לדבריו, "הבשר פשוט טעים יותר כשאתה יודע שהוא מיוצר בכנות ובשקיפות, ושלחזיר ממנו הוא עשוי היו חיים מאושרים".

      לא למטרות רווח

      מאז נובמבר, אז החל הפרויקט, הפכו כבר 18 חזירים למוצרי מדף. בשרו של חזיר אחד מספיק לייצור 80 נקניקים, ובין 250 ל-300 צנצנות פטה. המחיר, אם תהיתם, סביר: צנצנת פטה עולה 4 יורו בלבד (כ-20 שקלים). עבור נקניק גדול תאלצו להיפרד מ-15 יורו (כ-74 שקלים).

      אך למרות שהעסק שלו די מצליח, בוכמן טוען שמטרתו מעולם לא הייתה להרוויח כסף. לדבריו, הוא בכלל רוצה לגרום לאנשים לאכול פחות בשר, אבל בשר מפוקח ואיכותי יותר. "זה קצת מצחיק שאני מוכר בשר ורוצה שאנשים יאכלו פחות ממנו", הוא אומר, "אבל הרעיון הוא לתקוף את הבעיה באמצעות מסר חיובי. אני לא אומר לכולם שהם חייבים להיות צמחוניים, כי זו לא אפשרות ריאלית, אבל אני אומר שהמוצר הזה הוא חלק מפתרון הבעיה".

      למרות שבוכמן מחבב את החיות הוורדרדות שלו, הוא החליט שלא להעניק להם שמות אמיתיים, מכיוון שבסופו של דבר כל החזירים יסיימו את חייהם במשחטה. לדבריו, בסופו של יום צריך לזכור שמדובר בחיות שנועדו למאכל מיומם הראשון, אם כי מדובר גם בשיקול כלכלי.

      "כמה אנשים באמת שואלים אותנו אם החזירים לא יכולים פשוט להמשיך לחיות", מודה בוכמן, "אך הבעיה היא שהחזירים האלה נולדו כדי שנאכל אותם ובמשך כל חייהם הושקע בהם כסף רב, שעליהם להחזיר".

      קמפיין נאצה ברשת יצא נגד חוות חזירים וגרם לחיסולה