(צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')
21 שנים אחרי שזכתה בפרס נובל לשלום, הגיעה אמש (שבת) אונג סן סו צ'י, מנהיגת האופוזיציה במיאנמר (לשעבר בורמה), לאוסלו בירת נורבגיה, כדי לקבל לידיה סוף סוף את הפרס היוקרתי. סו-צ'י הגיעה לאוסלו במהלך הביקור הראשון שלה בחו"ל לאחר למעלה משני עשורים, שהחל בשבוע שעבר בתאילנד ונמשך בסיבוב ארוך בבירות אירופה.
סו צ'י, בתו של לוחם החירות הבורמזי אונג סן, שוחררה לפני כשנה וחצי ממעצר הבית בו הוחזקה לסירוגין במשך 23 שנה, בהוראתה של החונטה הצבאית השולטת במדינה - מעצר שבגללו נבצר ממנה לקבל בזמנו את הפרס, אותו נאלצו בעלה ושני בניה לקבל בשמה.
בנאומה אמש, סיפרה כי דווקא כשלא יכלה לקבל את הפרס, הכירה במשמעות זכייתה. "ככל שהימים והחודשים חלפו, וחדשות על תגובות לפרס הגיעו מעל גלי האתר, התחלתי להבין את החשיבות של פרס הנובל", סיפרה בנאומה. "הוא הפך אותי שוב לממשית, הוא משך אותי בחזרה לקהילה הרחבה יותר, וחשוב מכל, פרס הנובל משך את תשומת לב העולם למאבק למען דמוקרטיה וזכויות אדם בבורמה".
חלק גדול מנאומה, הקדישה סו צ'י - שנבחרה לפרלמנט במיאנמר לפני כחודשיים - לאסירים שעדיין מוחזקים במעצר בארצה בשל התנגדותם לשלטון. "נותרו עדיין אסירים כאלה בבורמה", אמרה. "החשש הוא שמכיוון שהעצורים המפורסמים יותר שוחררו, השאר, הבלתי מוכרים, יישכחו. אני עומדת כאן כי הייתי בעברי אסירת מצפון. כשאתם צופים בי ומאזינים לי, אנא זכרו את האמת החוזרת ונשנית, שאסיר מצפון אחד הוא אחד יותר מדי".
נאומה של סו-צ'י נקטע כמה פעמים לקול תשואות קהל הצופים בהיכל. היא בחרה לסיימו בקריאה נרגשת לאחדות עולמית בשאיפה לשלום: "שלום מוחלט בעולמנו הוא יעד בלתי ניתן להשגה, אך זהו יעד שעלינו להמשיך את המסע לעברו. עינינו נשואות אליו, כמו מטייל במדבר שנושא את עיניו לכוכב האחד שיוביל אותו אל הישועה. אפילו אם לא נשיג שלום מושלם עלי אדמות - משום ששלום מושלם אין מקומו בכדור הארץ - שאיפות משותפות להשגת שלום יאחדו יחידים ואומות, ואמון וידידות, יסייעו לנו להפוך את הקהילה האנושית לבטוחה ואדיבה יותר".
