בעולם בו מיני בעלי חיים אקזוטיים הולכים ונכחדים, הנה בשורה טובה - לשם שינוי - לאחד האציליים שבהם: מחקר שפורסם השבוע מגלה כי אריות ההרים, הקוגארים, שכבר עמדו על סף הכחדה בארצות הברית לאחר 100 שנים של ציד לא מבוקר והידלדלות של מלאי המזון הטבעי שלהם, הצליחו להתאושש בשנים האחרונות - וכעת, על פי המאמר שפורסם בכתב העת "Journal of Wildlife Management", הם מתרבים ואף מתפשטים מעבר לאזור המחיה המוכר שלהם. התפוצה הגוברת של חיית הטרף מעלה שאלות לגבי האופן בו יכולים בני האדם להתקיים לצדה.
"קוגאר" הוא השם הפופולרי שניתן בארצות הברית למין הנקרא פו?מת ההרים (Puma Concolor). תתי-מינים שלו נפוצים גם במרכז ודרום אמריקה, שם הוא נקרא פשוט פו?מה. מדובר בקרוב משפחה קרוב של הפנתרים (הכוללים את האריה, הנמר, הטיגריס והיגואר), הניחן במאפיינים ייחודיים. הוא מעט קטן מ"בני דודיו", אך עדיין מדובר בטורף קטלני ביותר, הניזון מציד מגוון שכולל צבאים, קופים, מכרסמים ועופות.
רק בשנה שעברה הכריזו הרשויות בארה"ב על הקוגארים כחיה נכחדת, לאחר עשרות שנים שבהן ניצודו ללא בקרה, משום שנתפשו כאיום על משקי בעלי החיים בחוות. בשנים עברו כמה ממדינות ארה"ב אף הציעו פרסים על ציד קוגארים, ובהדרגה הצטמצם מרחב המחיה שלהם לשמורת הטבע בגבעות השחורות של דקוטה.
מטקסס ועד קנדה
רק במהלך שנות ה-60 וה-70 הוכרזו הקוגארים בהדרגה כחיה מוגנת והוטולו הגבלות על הציד. חלפו עוד שנים, לפי ממצאי המחקר, ובשנות ה-90, החלה אוכלוסייתם לגדול שוב בהדרגה. מאז, החלו לצוץ קוגארים שוב במדינות נוספות. עדות אחרונה להתפשטות הגוברת ניתנה רק ביוני לפני שנה, כשקוגאר צעיר נדרס במדינת קונטיקט הצפון-מזרחית - לאחר שגמא ברגל כ-2,900 קילומטרים מהשמורה בדקוטה, שם נולד על פי המטען הגנטי שלו.
לדברי החוקרים, הקוגארים התפשטו כעת מחדש על פני המערב התיכון, וניתן למצוא אותם כיום גם בטקסס שבדרום ובאזורים נרחבים בקנדה בצפון. תרם לכך גם הגידול באוכלוסיית הצבאים והאיילים, המוגנים גם הם באזורים מסוימים ומספקים להם טרף. לפי האומדן מופיע במחקר, מניין אריות ההרים בארה"ב עומד כיום על כ-30 אלף.
הגידול הזה אינו נטול בעיות, ואלו מתמקדות בעיקר לצורך לכבוש טריטוריות נוספות. "זכרים צעירים נאלצים לעזוב את האזורים בהם נולדו", מסבירה אחת החוקרות החתומות על המאמר, מישל לה-רו מאוניברסיטת מינסוטה. "הם באים במגע עם זכרים אחרים ונדחקים עוד ועוד, אל המרחבים הפנויים של המערב התיכון".
החוקרים התבססו על ממצאים שנאספו מאז 1990, וכוללים נבלות או קוגארים חיים שנמצאו, דו"חות על תקיפת חיות משק וראיות DNA מ-14 מדינות שונות. על בסיס המידע שנאסף, אומרת לרו, ניתן להעריך כי מגמת הגידול באוכלוסייה תימשך: "אם ימשיכו לשרור התנאים שאפשרו את הקאמבק, לקוגארים יש את הפוטנציאל להמשיך ולהתפשט מזרחה, לאזורים נוספים".
ינם חוקרים המודאגים למדי מההתפשטות הזו, ומזהירים כי התוצאה הבלתי נמנעת תהיה בסופו של דבר חיכוך לא רצוי עם בני האדם - בעיה ידועה במקרה של טורף אמריקאי אחר: הדוב. לה-רו דווקא מרגיעה: "הקוגאר הוא בעל חיים החי בבידוד. הם אינם אוהבים בני אדם, ומעדיפים להסתובב במקומות מרוחקים ונידחים. יש הרבה פחות סיכוי שהם יהפכו תלויים באשפה כמקור מזון, כמו הדובים. למעשה, אם היית מסתובב ביער וקוגאר היה מבחין בך, רוב הסיכויים שאתה אפילו לא היית יודע על זה - הוא היה בורח מהמקום לפני שתשים לב אליו".
צפו בקוגאר בפעולה
