בין הליקויים, ההערות והביקורת הקשה המוטחת בדרג המדיני בדו"חות המקיפים שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בעניין המשט הטורקי ויישום חוק המטה לביטחון לאומי (המל"ל), מסתתרות גם לא מעט עלילות משנה, שיש בהן כדי ללמד מעט על האקלים שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר על גורל מדינת ישראל, על מאבקי כוח מתמידים, על תככים ועל חריגות בנהלים - הכל במסדרונות משרד ראש הממשלה בירושלים, כפי שעולה מהדו"חות המקיפים שפרסם לינדנשטראוס היום.
"פוליטיקה היא המקצוע היחיד שבו לא מייחסים כל הכרח להכנות", כתב בעבר הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, וגם עבור ראש הממשלה - מה שחשוב זה מבחן התוצאה. כפי שהדגיש היום בתגובתו לדו"ח, בסופו של דבר, "אזרחי ישראל נהנים מביטחון שלא היה כמותו מזה שנים רבות". הליקויים עליהם הצביע המבקר בתהליכי קבלת ההחלטות, בנוגע לתיעוד הדיונים והמסמכים, חוקים ותקנות המסדירים את העבודה בין הגופים הביטחוניים המייעצים לו, הם עניין פרוצדורלי בלבד, ולא מהותי. כך עולה גם מהציטוטים השונים מפי נתניהו בדו"ח, ובסביבתו הדגישו היום כי גם המבקר מבהיר כי לא בטוח שאם התהליך היה שונה - התוצאה הייתה אחרת.
"כן כן - צריך להכין", כך, לפי עדותו של המשנה לראש הממשלה, השר משה יעלון, הגיב נתניהו להפצרותיו לכנס פורום שרים מורחב לקראת המשט, אך בפועל סירב באופן עקבי להישמע להפצרותיהם של ברק, ליברמן, לוקר והרמטכ"ל לכנס דיון התייעצות מורחב בנושא, עד ימים ספורים בלבד לפני קיום המשט. למרות המלצות וינוגרד על תהליך קבלת ההחלטות הראוי ועבודת המטה הנדרשת בנושאי חוץ וביטחון, או תקנון הממשלה, שקבע שהקבינט יכונס אחת לשבועיים (בחודשיים שקדמו למשט לא כונס אפילו פעם אחת), הבהיר נתניהו בפני המבקר כי הוא סבור ששאלת הדיונים שקיים או לא קיים, אינה קשורה לשאלה אם פעל כראוי לפני המשט, ושוב והדגיש את פעילותו המדינית כראייה להבנת חריגות המצב.
"אותי מעניינת הפעולה - האם מתבצעת פעולה מדינית או לא מתבצעת פעולה כפי שאני רוצה", אמר נתניהו. "אני לא מקיים דיונים לשם דיונים, אני ראש הממשלה ואני בסוף צריך לתכלל את זה ולקבל החלטה". באשר ליישום חוק המל"ל, שהיה אמור לחזק את מעמד המטה כגוף הייעוץ והמטה המרכזי בנושאי חוץ וביטחון לראש הממשלה, מדגיש נתניהו שוב ושוב כי אסור ש"הגולם יקום על יוצרו" וכי הוא מתנגד לכך שפרשנות לחוק תגביל את שיקול דעתו, "כי אחרת אי אפשר לעבוד".
ברק סירב לשתף פעולה עם המל"ל
גיבור משנה של דו"ח המבקר הוא שר הביטחון, אהוד ברק, שהופקד מטעם נתניהו על ניהול המבצע, וריכז בפועל את כל הסמכויות. ברק לא רק ניהל את המבצע, אלא גם הוביל, במקביל לשר החוץ, אביגדור ליברמן, פעילות מדינית נרחבת, במהלכה הוא נפגש ושוחח עם בכירים בקהילה הבינלאומית, בניסיון לעצור את המשט. כפי שעולה מדו"ח המבקר, ברק סירב לקיים שיתוף פעולה בין מערכת הביטחון וצה"ל לבין גורמים אחרים, כמו המל"ל או המשרד לנושאים אסטרטגיים, ואף חסם את האפשרות שהדרג המדיני ידון לגופו של עניין בפרטי המבצע.
"מה אתם רוצים לעשות?" שאל נתניהו בדיון השביעייה הגורלי שנערך ב-26.5, בו התקבלה ההחלטה על ההתמודדות עם המשט. "את הצד המעשי הצבא הכין - אני לא חושב שכדאי לעבור דרך זה - של איך משתלטים על זה", השיב ברק, שלפי דו"ח המבקר גם עצר בשלב כלשהו את השאלות שהעלו השרים מרידור, בגין ויעלון לגבי פרטי המבצע, הדגיש שצה"ל הוא שמתעסק בצד המבצעי והציע לעבור לעסוק בתחום ההסברה. לפי המבקר, נתניהו לא אמר מילה.
הריכוזיות של ברק הצליחה להוציא מכליו את אחד מיריביו הוותיקים של ברק, גם הוא מה"ביטחוניסטים" בממשלה, המשנה לראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים, משה (בוגי) יעלון, אשר טען בתוקף שברק חסם כל עיסוק מצדו במשט, והאשים אותו בטרפוד כל דיון מדיני על פרטי המבצע. כמו כן, הוא טען כי הובהר לו על ידי המזכיר הצבאי של נתניהו שהוא מעונין שהטיפול במשט בפני המבקר ירוכז על ידי מערכת הביטחון בלבד. לפי הדו"ח, אנשי צה"ל סירבו להתייצב בדיון שיזם יעלון במשרדו על המשט בסוף 2010, והסבירו כי הם לא מכירים בסמכות המשרד לכנס דיונים שכאלה. "מרגע שעצרו אותי, נמנעתי מלטפל. הוא טען שזו אחריותו והוא ופקד על זה", אמר יעלון על ברק.
ברק עצמו, שהגיב לנושא בפני המבקר, הפגין זלזול ניכר בתרומתו של יעלון לתהליך. "זה שלא שיש צורך בשר נוסף לעניינים אסטרטגיים", אמר למבקר, "חלק מהמשרדים האלה נוצרו בשביל ליצור דבק קואליציוני. בסוף, המערכת פועלת ככה שהמוסד, צה"ל והאחרים הכפופים לראש הממשלה ולרמטכ"ל כפופים לשר הביטחון. אי אפשר לעשות מזה שלוש או ארבע כתובות, ואין באמת תוכן קונקרטי במהות זו מיועצים נוספים".
נתניהו מידר את עוזי ארד
בעלילת משנה נוספת בדו"ח המבקר מתרקם לו פרק נוסף באחת הפרשות המתוקשרות ביותר בכהונתו השנייה של נתניהו, זו שגיבור המשנה שלה הוא ראש המל"ל לשעבר, עוזי ארד. ארד, פרופסור למדעי המדינה ואחד מיועציו הוותיקים של נתניהו, מונה לשמש בפעם השנייה כיועץ לביטחון לאומי לצדו מיד עם כניסתו לתפקיד, ובין היתר, שם לעצמו למטרה ליישם את חוק המל"ל, שנחקק שנה קודם לכן בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, ונועד להבטיח גוף מרכזי שיספק ראייה כוללת לנושאי חוץ וביטחון, והוא אף זה שיזם את בדיקת המבקר בנושא. בחודשים האחרונים סיפק ארד, שעזב את תפקידו ב-2011 כשהואשם בהדלפת חומרים מסווגים, לא מעט כותרות מתריסות נגד הבוס שלו לשעבר, ובמסגרת מסע לטיהור שמו, הוא האשים בקול גדול את נתניהו, ברק והמזכיר הצבאי, אלוף במיל' יוחנן לוקר, בפגיעה ביודעין ביישום חוק המל"ל, וברדיפה אישית על רקע פעולותיו לחיזוקו.
במקביל, בעל המדים ואויבו הבלתי רשמי של ארד, המזכיר הצבאי לוקר, מתגלה כאחד האנשים החזקים בלשכה, שחולש בפועל על מרבית הדיונים בנושאי חוץ וביטחון, והוא אף זה שפעל בשליחותו של נתניהו בערוצים מדיניים לסיכול המשט הטורקי. המתיחות בין לוקר לארד, שתקופת כהונתו בלשכה לוותה בדיווחים מתמידים על בעיות ביחסי אנוש, הייתה דבר שבשגרה, וארד יצא באופן נחרץ נגד פעילותו של לוקר, וקבע שהיא סותרת לחלוטין את חוק המל"ל, משום שאינה מוסדרת בחוק או בתקנות.
במפת הארגונים הביטחוניים הצפופה שמקיפה את נתניהו, לא נמצא מקום לארד ולמל"ל, כך לפי הדו"ח, ובפועל - בגיבויו של נתניהו ובהובלת שר הביטחון, הוא הודר מתהליכי קבלת ההחלטות וממידע ביטחוני-מדיני שהגיע לעיון נתניהו, מתוך מה שהגדיר ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, כ"סכנה לביטחון מקורות רגישים". מנגד, הפנו נתניהו וברק בדו"ח חצי תגובה כלפי ארד, ורמזו שיחסי האנוש של העומד בראש המל"ל הם שגרמו לגופים השונים לא לשתף עמו פעולה. מאז שהוא הוחלף על ידי היועץ הנוכחי, אלוף יעקב עמידרור, אותו אוהב נתניהו לכנות בכינוי החיבה "יקי", ומקפיד לשלבו בצורה בולטת בחזית המדינית, הדגישו השניים כי רמת התיאום, השיתוף, והמצב כולו - השתפרו משמעותית.
"ראש המל"ל רואה את כל החומר שרואה ראש הממשלה זולת שבריר של מידע שהיקפו בטל בשישים", נמסר ממשרד ראש הממשלה בתגובה לטענות המבקר, וגם עמידרור עצמו הדגיש היום בראיונות כי "המבקר תפס, או האירוע תפס את המל"ל בתקופה של התהוות. גוף חדש בתוך מערכת לוקח לו זמן עד שהוא צובר את היכולת ואת העוצמה שמאפשרת לו לפעול". עמידרור הדגיש שבשנה מאז נכנס לתפקידו, "כל האירועים שאנחנו חשבנו שהם כאלה שראויים לטיפול יותר מעמיק, נעשים עם תהליכים מסודרים מאוד ועם תהליך קבלת ההחלטות שמבטיח שהתהליך יהיה נכון".