(צילום: דובר צה"ל)
לא רק ביקורת: דו"ח מבקר המדינה בנושא המשט הטורקי, שהתפרסם היום (רביעי), מספק גם הצצה למכלול המאמצים הדיפלומטיים שקיים הדרג המדיני הבכיר בחודשים ובשבועות שקדמו למשט בחודש מאי 2010, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובניסיון לייצר הסכמה מדינית שתמנע את יציאת הספינות לדרכן, ואת כניסתן לחופי עזה. במקביל לפגישות תדירות ושיחות שקיימו שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן עם מקביליהם במדינות שונות בעולם, הדו"ח חושף שנתניהו ומזכירו הצבאי יוחנן לוקר קיימו מגעים דרך גורמים שלישיים עם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, בניסיון למנוע את המשט. מהדו"ח עולה כי נתניהו סבר ששיחות אלה עשויות להניב פרי, אך בסופו של דבר ארדואן לא נעתר לבקשת הפשרה.
"שיחות אלה הובילו להיתכנות גבוהה של אפשרות סיכול המשט הטורקי", נמסר בתגובת ראש הממשלה למבקר. "ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, בניגוד לרושם שיצר, נמנע בסופו של יום מעצירת המשט וראש הממשלה עודכן בכך רק כשבוע לפני יציאת המשט לדרכו".
בעדותו הדגיש ראש הממשלה בפני המבקר כי מעורבותו המשמעותית במגעים המדיניים העידה כי הבין את חריגות המשט, אך מהדו"ח עולה כי במקרה האמור, הראשון בלשכת נתניהו לזהות את איום הספינות הטורקיות היה המזכיר לוקר, שב-18 באפריל פנה למשרד הביטחון וביקש לקבל את עמדתו בנוגע לאופן ההתנהלות הרצוי בעניין המשט. במהלך חמשת השבועות שקדמו למשט ריכז לוקר, שמכונה בדו"ח "בכיר בלשכה", את המאמצים של נתניהו בנושא המשט, ובנוסף לפגישות עדכון שוטפות עם ראש הממשלה קיים קשר שוטף מטעם הלשכה עם משרדי החוץ והביטחון וכן עם מטה ההסברה הלאומי.
לוקר, כך לפי הדו"ח, פעל בעיקשות בערוצים מדיניים בניסיון לגבש הסכמות עם טורקיה בדבר פשרה לפיה הסחורות יועברו לעזה דרך ישראל בסיוע ארגון בינלאומי, ובשבועיים שקדמו למשט פתח בשני ערוצים "בעלי משמעות" דרך גורמים שלישיים. ב-20 במאי שוחח עם שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, בניסיון לקבל את הסכמת שגריר טורקיה בוושינגטון לפשרה לפיה הסחורות יועברו לעזה דרך נמל אשדוד, ובמקביל, קיים לוקר גם "ערוץ מצרי", במסגרתו נפגש עם גורמים מצריים בכירים בניסיון לגבש תיווך מצרי להידברות עם טורקיה בנושא - ערוץ שהוביל בסופו של דבר גם לפגישה של ראש הממשלה עם גורם מצרי בכיר, ב-24 במאי. במקביל, קיים לוקר שיחות עם שגרירי ישראל באירלנד, בריטניה, טורקיה, קפריסין ויוון בנושא המשט. לוקר, כך לפי הדו"ח, היה גם זה מי שיזם את דיון פורום שרי "השביעייה" ועמד על הצורך "ליישר קו" לפני יציאתו של נתניהו לביקור מדיני בקנדה ובארה"ב.
המבקר, שמותח בדו"ח ביקורת חריפה על התנהלותו של נתניהו בשבועות שקדמו למשט, מציין כי הפעילות הנרחבת לסיכול המשט לפני יציאתו לדרך מעידה שנתניהו והדרג המדיני הבין את חריגות המשט וההשלכות המדיניות שעשויות לו. פעילותו של לוקר בשליחותו של נתניהו, אמנם מעידה על החשיבות שיוחסה בלשכה למשט הטורקי כמשט חריג, קובע המבקר אך הוא מעיר ש"חשובות ככל שהיו", הפעילות המדינית הרחבה של לוקר לא היוותה תחליף לעבודת המטה הסדורה והכוללת שראוי היה שהמל"ל - שאמור להיות גוף המטה המוביל המייעץ לנתניהו בנושא חוץ וביטחון - יערוך. כפי שעולה מהדו"ח, יחסיו העכורים של נתניהו עם ראש המל"ל בתקופת המשט, פרופ' עוזי ארד, הובילו לכך שארד עצמו הודר מהתהליך, ובמקומו ניצח על התהליך עמיתו הנצחי, לוקר.
בסבך הפעילות המדינית הרחבה שנתניהו הוביל באמצעות לוקר, גם שר החוץ ושר הביטחוו ומשרדיהם פעלו למניעת יציאת המשט לדרכו בדרכים דיפלומטיות, וכך מספק דו"ח המבקר הצצה קטנה גם לאנדרלמוסיה בחלוקת והגדרת הסמכויות בצמרת המדינית של ישראל, ועל אחת היריבויות המוכרות - בין ברק וליברמן - שהובילו שניהם במקביל, וללא תיאום ביניהם, מאמצים מדיניים נרחבים במשרדיהם.
"כבר אז היה ברור שמדובר במשט חריג", אמר ליברמן בעדותו בפני המבקר, בה סיפר כי הנחה את אנשי משרדו לפתוח בפעילות דיפלומטית "רחבה ככל האפשר" כבר בסוף חודש מרץ, ו"העלה את נושא המשט בכל הפגישות המדיניות שקיים באותה עת" בציינו פגישות עם נציגי נורבגיה, אוסטרליה, רומניה, דרום אפריקה ומדינות נוספות. אנשי משרד החוץ בארץ ובעולם נפגשו עם מקביליהם במדיניות שקשורות למשט בניסיון להסביר את עמדתה של ישראל ולמנוע יציאת המשט לדרכו, וקיימו גם הם מגעים ענפים מול משרד החוץ הטורקי והציר הטורקי בישראל עד ימים ספורים בלבד לפני הגעת המשט לישראל, בניסיון להעביר מסר שישראל מוכנה לאפשר העברת המטען לעזה לאחר שייקלט וייבדק בנמל אשדוד.
במקביל, בקריה בתל אביב, ברק ואנשי האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון קיימו שיחות טלפוניות ופגישות בנושא עם גורמים רשמיים במדינות המוצא של המשט; ברק, שמתח בשנים האחרונות ביקורת חריפה על שר החוץ וטען כי הוא נאלץ לתפקד כ"שר חוץ בפועל", שוחח בנושא המשט עם שרי החוץ של טורקיה, אירלנד, יוון וקפריסין, ובמקביל זומנו שגרירי המדינות בישראל לפגישות עם ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד, עמוס גלעד. בכל השיחות הללו הובהרו מסרים ברורים בנושא היעדר הצורך ההומניטרי בקיום המשט והצורך החמור בעצירתו.
"קצב הפעילות גבר ככל שנקף הזמן והתקרב מועד המשט", כותב המבקר, אך מציין כי אף לא פעם אחת כינס ראש הממשלה דיון משותף בהשתתפות ליברמן וברק, כדי לאחד מסרים ומהלכים במאבק המדיני על הלגיטימציה הישראלית. ראש הממשלה עצמו דחה את הביקורת על כך שבחר לקיים עם שרי החוץ והביטחון רק פגישות בארבע עיניים, והדגיש כי לא היה כל מידע שלא היה ידוע לכל אחד מהשרים. המבקר מעיר לנתניהו כי דווקא נוכח ההכרה בחריגות המשט והפעילות המדיניות הנרחבת שהוביל, "היה ראוי שהמאמץ המדיני דיפלומטי והמאמץ ההסברתי יהיו אחודים, מתואמים ומבוקרים על ידי ממשלת ישראל וגורמים חוץ ממשלתיים כדי למנוע את יציאת המשט לדרכו".
דו"ח המבקר על המשט הטורקי - סיקור מיוחד בוואלה!
המבקר על המשט: ליקויים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות של נתניהו
דוח המבקר: מערך ההסברה כשל בטיפול באירועי המשט
נתניהו מגיב לדוח המבקר: מצבנו הביטחוני חסר תקדים