פוסט פוליטי: החרדים מתכוננים למסע כומתה

באינטנסיביות, ברצינות, תחת סד לחוץ של זמנים, יושבת ועדת פלסנר (ועדת קש"ב בשמה הרשמי) בשבועות האחרונים. שלוש ישיבות בשבוע במשכן הכנסת, כל אחת באורך של כשמונה שעות, ועוד מפגשים מסוגים שונים בשאר הימים מייצרים את אחת העבודות המעמיקות שנעשו כאן בעניין השוויון בנטל. הוועדה הציבורית-קואליציונית הזו, מבנה מוזר לכל הדעות, שרוב חבריה דתיים, שומעת דעות, מעבדת נתונים, דנה בפתרונות ותנסה לייצר בסופו של דבר הסדר שמוסכם גם על החילונים וגם על החרדים. אני לא יודע כמה הזדמנויות נוספות יהיו לנו לשלב את החרדים בצבא ובשוק העבודה ולמנוע את קריסת המערכת האזרחית בישראל, אמר ראש הוועדה ח"כ יוחנן פלסנר לחבריו באחד הדיונים הראשונים, לוחות הזמנים הלחוצים שנקבעו בגלל החלטת בג"צ מעניקה לנו יתרון בכך שהיא מחייבת קשב של כל הגורמים המקצועיים שרלוונטיים לנושא.

בשבוע הראשון נבנתה הוועדה, נקבעה זהות הצוות המקצועי המלווה שלה וסדר יומה. בשבוע השני קיבלו חברי הוועדה תמונת מצב על הנעשה בשטח. במשך יומיים נערכו שימועים ציבוריים, שבהם הופיע כמעט כל מי שרצה. בשבוע השלישי החלו בגיבוש הפתרונות. צה"ל, משרד האוצר, אנשי השירות האזרחי, המועצה הלאומית לכלכלה – כל אחד הביא את זווית הראייה שלו. חברי הוועדה גם ביקרו בשטח (ולמדו שבחיל האוויר האוכל טוב בהרבה מהסנדוויצ'ים והקפה הפושר שמוגשים להם בדיונים בכנסת). בסופו של דבר ייצאו מהדיונים הללו שני תוצרים: האחד – דו"ח, שכבר הותחל בכתיבתו, המסביר את הרציונל ומציג את שלל הפתרונות. השני – הצעת חוק עם פתרון אחד, שתהיה מוסכמת על רוב חברי הוועדה, אם לא על כולם. "סביר להניח שעל 70-80 אחוז מהפתרון תושג הסכמה", אומרים גורמים בוועדה, "אבל על השאר לא".

ובדיוק כאן העסק עלול להסתבך ולהביא לכאוס חברתי ומהומה פוליטית. החרדים, כידוע, החליטו להחרים את דיוני הוועדה ושלחו את עו"ד יעקב וינרוט המשמש נציג הבלתי רשמי שלהם. אבל תסמכו עליהם שהם מעורים ומעורבים עמוק בעבודתה. "מדובר בנושא שהוא רגיש מאוד, הן לחרדים והן לציבור החילוני", מסביר גורם חרדי שבקיא במתרחש. "חרדי ממוצע מבין את החילוני, אבל מתוסכל מכך שהחילוני לא מבין את החשיבות של עולם התורה. אצל החרדים יש פחד מחוסר הבנה, כשאתה לא מבין אתה לא יכול לקבל החלטות. לכן כל ה'לא הייתי, לא שמעתי' של החרדים מגיע מתוך מגננה". לדברי אותו גורם, כולם ירדו מהסיפור של גיוס חובה לכל, לא כי זה לא צודק, אלא כי זה לא ישים. "מאחר שמהות הצבא היא להקריב את עצמך עבור המדינה, לא יכול להיות שיהיה גיוס בכפייה. לא יהיה דבר כזה, הדור לא בשל", הוא אומר. "מצד שני גם החרדים מבינים, לפחות בצד של ש"ס, שמה שהיה לא יהיה, לא יהיה כאן עוד חוק טל 2. יהיו יותר חרדים בצבא. החרדים שחשבו שהולכים לטיול שנתי ירדו מזה".

השאלה אם החילונים והדתיים יגיעו לעמק השווה בהגדרת הטיול השנתי, וחשוב מכך, בהגדרת מסע הכומתה, עוד תעסיק אותנו רבות. אם ננקה את שני הפתרונות הקיצוניים והלא ישימים– גיוס לכל או פטור לכל – נשארנו עם שני מסלולים. שניהם מציעים להרחיב עד כמה שניתן את אפשרויות השירות ותמריצי הגיוס כדי להביא לעלייה משמעותית באחוזי המשרתים בקרב החרדים. זה הגזר. ההבדל המהותי בין השניים נוגע לשאלת המקל. לפי גישה אחת אין צורך במקלות. כלומר, בואו נציף את השוק בגזרים ונקווה לטוב. אחוזי הגיוס לא יעלו בהתאם למכסות שייקבעו? החוק יפקע. לדברי נוכחים בישיבות, זאב אלקין, האדם המקורב ביותר לראש הממשלה בוועדה, תומך בגישה הזו. אפשרות סבירה שוינרוט יצטרף אליו. הגישה השנייה מבקשת להציב יעדים ובסופם להטיל סנקציות או למנוע הטבות ברמה המוסדית או האישית. אדם שלא ישרת לא יהיה זכאי, לדוגמה, במכרזים לדיור למשכן. בכל מקרה סנקציות של מאסר לא יהיו. לאף אחד אין כוונה לשחק לידיים של אלה שרוצים להקים כוללים בכלא. זה שורש המחלוקת, ובשלב ניסוח הפתרון המוצע בזה יתמקדו הדיונים.

במערכת הפוליטית ממתינים בדריכות לראות האם מוקש השוויון בנטל יציב טריז בין החרדים האשכנזים לספרדים. על אף שכוחה של ש"ס גדול לאין שיעור מזה של יהדות התורה, נוטים הספרדים המקלים יותר ליישר קו עם האשכנזים המחמירים. גם במקרה הזה ההבדלים בין שתי הקבוצות ניכרים: בעוד חלק לא מבוטל מציבור בוחרי ש"ס משרת בצבא, מעטים מקרב הליטאים והספרדים עוברים את שרשרת החיול.

"אנחנו שואפים שלא יהיה קרע בין האשכנזים לספרדים, כי עולם התורה משותף, ועליו אין לנו ויכוח", מסביר גורם בש"ס. "ההבדל בינינו לבין הליטאים הוא בסמנטיקה. לליטאים יש רצון להסתגרות, הם מציבים קווי הגנה. חושבים שאם הם ישתלבו במשהו אחד זה יגרום להפלת המחיצות במקומות אחרים. בש"ס זה גם חשוב, אבל לא הכי. אצל הליטאים הסמנטיקה הופכת למהות". גורם פוליטי אחר, שבקיא בפרטים, נשמע הרבה פחות אופטימי. "יש כאן סוג של חברה בהפרעה. הם לא מסוגלים להגיד את האמת. לא מבינים שצריך לעשות שינוי. מתיישרים לפי הליטאי הכי קיצוני. אני נהיה סקפטי כשאומרים 'בהסכמה'. צריך בדיאלוג אבל לא בהסכמה. בכל מקרה אני מניח שהחרדים יתנגדו לכל דבר".

מי שכן מסוגל להגיד את האמת זה שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. בכנס שנערך בשבוע שעבר במכון הישראלי לדמוקרטיה הוא לא סיפר סיפורים לאף אחד. "האם אני חושב שאנחנו נסתגר בתוך עצמנו והוועדה תעשה מה שהיא רוצה? אני אומר לא. דיברתי עם ראש הוועדה, עם מופז, עם עוד אנשים, אני לוקח מאוד ברצינות את המצב שנקלענו אליו", הוא אמר לנוכחים. "יש היום קואליציה שיכולה לעשות מה שהיא רוצה", המשיך השר. "יכולים לבטל את תקציב הישיבות, יכולים להחליט שיש גיוס חובה, יכולים להחליט שצריך להשיג כושר השתכרות גם כדי לקבל זכות הצבעה בבחירות. אחרי שיש לכם את כל הכוח שבעולם אתם רוצים לבטל את החרדים מהמדינה? האם זה מה שאתם רוצים? אני מתאר לעצמי שלא".

זה החלק הפוליטי בדבריו. מעניינת וחשובה לא פחות התייחסותו להיבט החברתי של הדיון בשוויון בנטל. הציבור החרדי, הסביר אטיאס, מבין שהוא חייב לצאת לעבודה כדי להתפרנס, אבל לא בכל מחיר. "דבר אחד הם לא מסכימים: לשנות את אורח חייהם בגלל הפרנסה. הם מוכנים לחיות בעוני, בסגפנות, בסבל, בשביל לחיות את אורח חייהם. זה מאבק של רוח, זה לא מאבק חומרי. יש לכם את הקואליציה הכי דורסנית, וממשלת הליכוד מתמחה בזה כשהיא פתאום חזקה ללכת על הראש של החרדים.

"אל תטיפו לנו שאנחנו עניים, אנחנו סובלים מזה שאנחנו עניים. החרדי הממוצע הוא עני, המקרר שלו ריק, לא המקרר של זה שמטיף לו. הוא לא גומר את החודש. למען השם, בלי מלחמת רוח, בלי מלחמה שנתפסת כמלחמה על הדת...אתם רוצים להוריד לנו את הכסף, זה יכאב לנו מאוד. יש לכם רוב לעשות מה שאתם רוצים. לא תקבלו חייל אחד בגלל זה. תקבלו מלחמה על הרוח, לא תרוויחו מזה כלום, כחברה".

בזמן שחלק מחבריו ממתינים בדריכות להתפתחויות פוליטיות שישיבו אותם למקום האמיתי שלו נועדו - לשכות השרים - נראה ח?כ פלסנר כמרוויח הגדול לעת עתה מהמיזוג הגדול בין הליכוד לקדימה. עניין השוויון בנטל הוא אחד העצבים החשופים של החברה הישראלית, ולמי שיעמוד בראש מהלך שיביא לפתרון הבעיה נכונה קריירה ציבורית משגשגת. פלסנר כבר קוצר את הפירות האלקטורליים כשבחלק מכלי התקשורת החרדיים הוא מוגדר כמוקצה. הם זוכרים את דעותיו בנושא מימיו באופוזיציה ומתקשים להאמין שירד מהעץ שעליו טיפס. אצל החילוניים הוא כרגע רק תקווה. ?אנחנו בונים על פלסנר", אומר איתי בן חורין, חבר הפורום לשוויון בנטל, "אם הוא יאכזב שום דבר לא חשוב?.

"אולי אני מוקצה אבל החרדים מדברים איתי", אומר פלסנר בתגובה. "אם הם משתלחים בי בתקשורת אני רואה בזה קומפלימנט. בסופו של דבר הכל ענייני, עם נתונים. אני מכבד אותם ונחוש לחולל שינוי".

לא איתי בן חורין יקבע אם פלסנר יחולל את השינוי. אפילו לא החרדים. רק אדם אחד יחליט בסופו של דבר מה יהיה גורל עבודת הוועדה ואם בא לו לריב עם שותפיו כדי ליישם את מסקנותיה. קוראים לו בנימין נתניהו. גם פלסנר יודע את זה.

לקריאה נוספת:

שירות לאומי: 3,885 חרדים כבר משרתים
לקראת חלופה לחוק טל: עלה מספר המתגייסים החרדים
נתניהו לראשי המאבק נגד חוק טל: "אציג חלופה שוויונית יותר"