פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שירות לאומי: 3,885 חרדים כבר משרתים

      יותר ויותר חרדים וערבים מצטרפים מדי שנה לשירות הלאומי-אזרחי, המשמש בעבורם מקפצה להשתלבות בשוק העבודה. וואלה! חדשות בסדרת כתבות מיוחדת לקראת ביטול חוק טל

      הגדלת שיעור המשרתים בשירות האזרחי הוא מרכיב יסוד בהצעות לחלופות לחוק טל, שנועדו לעצב מתווה שוויוני יותר לחלוקת הנטל בחברה. אך כבר עכשיו אלפי צעירים חרדים וערבים משרתים בשירות הלאומי: בבתי חולים, בעמותות המסייעות לחולי סרטן ובגמ"חים; הם מחלקים מזון למשפחות קשות יום, מטפלים בקשישים ובעתיד ישתלבו גם במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובמכבי האש. "אנו מנסים להסיר את החסמים בפניהם עד כדי השתלבות מלאה בחברה הישראלית", אומר מנכ"ל השירות הלאומי, שר-שלום ג'רבי. באיזו מידה השירות הלאומי במתכונתו הנוכחית מצליח לעמוד במשימה זו? ומה צופן העתיד?

      מהו השירות הלאומי-אזרחי?

      השירות מיועד לצעירים עד גיל 24, שקיבלו פטור מגיוס מצה"ל, למשל על רקע דתי, או לחלופין אינם מגויסים, כמו למשל צעירים מהמגזר הערבי. השירות נמשך שנתיים - או שנה אחת לחרדים - ונעשה בהתנדבות. המשרת משקיע מזמנו ארבעים שעות בשבוע.

      השירות מתבצע במשרדי ממשלה – חינוך, ביטחון הפנים, רווחה וכולי – או בעמותות וגופים ללא מטרות רווח. במקומות אלה, בני ובנות השירות הלאומי הם כוח עזר נחוץ.

      מתנדבות שירות לאומי עמותת בת עמי (יח"צ , קובי וולף)
      מתנדבות השירות הלאומי במסגרת עמותת בת-עמי (צילום: קובי וולף)

      כמה מתנדבים בשירות הלאומי?

      נכון לינואר 2012, בשירות הלאומי שירתו 14,766 מתנדבים, ובהם 3,885 חרדים ו-2,399 ערבים. כ-700 בני נוער בסיכון משרתים במסלולים חדשים שנפתחו בעבורם, וכ-400 הם מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים. הרוב המכריע של בני השירות הלאומי הם בנות שקיבלו פטור משירות בצה"ל על רקע דת או מצפון.

      כמה חרדים מתנדבים בשירות הלאומי?

      על פי חוק טל, יכול להצטרף לשירות הלאומי גבר חרדי בן 22, נשוי ואב לילד, אחרי ארבע שנות דחיית שירות מצה"ל, או רווק חרדי מגיל 26. מדובר בחריגה מהכלל שלפיו השירות הלאומי מיועד לצעירים עד גיל 24. החל ממאי 2011, גם רווקים בני 22 יכולים להשתלב בשירות הלאומי.

      לחרדים מסלול התנדבות שונה מיתר המגזרים, ולמעשה היקף השירות שלהם קטן פי שניים – הם עובדים 20 שעות בשבוע במשך שנתיים או 40 שעות בשבוע, במשך שנה. בני המגזר החרדי החלו את דרכם בשירות בשנת 2007 ולאורך השנים, כך מלמדים נתוני המנהלת, חלה עלייה במספר המתנדבים. בשנת 2008 שירתו רק 22 חרדים בשירות לאומי, בשנה שלאחר מכן המספר עלה ל-472, וכעת, נכון לינואר 2012 עומד מספר החרדים המשרתים על 3,885.

      מנכ"ל מנהלת השירות הלאומי-אזרחי הפועלת במסגרת משרד המדע, שר-שלום ג'רבי, סיפר לוואלה! חדשות על אופי השירות הלאומי לבני המגזר החרדי: "עד לפני כשנה יותר מ-80% התנדבו בתוך הקהילה. כעת אנו פותחים יותר מסגרות מחוץ לקהילה, שיאפשרו להם לבוא במגע גם עם לא-חרדים. אנחנו מוודאים שבכל מקום אליו אנו מביאים את המתנדבים החרדים שתהיה מסגרת חרדית – שלא יהיה מצב בו למשל לא יהיה אוכל כשר".

      לדברי ג'רבי, מסגרות פנים-קהילתיות כוללות עבודה עם נוער מנותק או נוער בסיכון, או לחלופין גמילות חסדים כמו חלוקת מזון. מחוץ לקהילה, המתנדבים החרדים עובדים בבתי משפט או במשטרה, בפרויקט עיר ללא אלימות של המשרד לביטחון הפנים, בסיוע לקשישים ועוד. לחרדים אסור להתנדב במסגרות חינוך, מחשש שיישלחו לשרת בישיבה אך בפועל ילמדו בה.

      בזמן השירות, מקבלים המתנדבים החרדים דמי כלכלה והכוונה והכשרה מקצועית, כדי לעזור להם להשתלב מאוחר יותר בשוק העבודה. ג'רבי מצביע על כך ש-84% מהבוגרים החרדים של השירות הלאומי פנו בתום שירותם ללימודי מקצוע או לימודים אקדמיים, וזאת לפי סקר של פרופ' יצחק כץ ממכון "מאגר מוחות". "זאת פלטפורמה לשילוב במעגל התעסוקה", הוא אומר. "אנחנו רואים שזה מצליח. זהו נתון מדהים".

      מבין המתנדבים הערבים בשירות הלאומי, 90% הם נשים, ו-75% משרתים בגופים בתוך הקהילה הערבית. "גם כאן מדובר בכ-85% אחוז שלאחר מכן לומדים או עוסקים מקצועית בעבודה שביצעו בשירות הלאומי שלהם", אומר ג'רבי. לדבריו, התחום המבוקש ביותר להתנדבות בקרב בנות המגזר הוא חינוך. מחוץ לקהילה הערבית, בנות השירות הלאומי הערביות עובדות בין היתר בבתי חולים. "למשל בהדסה, יש כמה בנות שמעניקות שירות לציבור ערבי שלא יודע את השפה העברית. הן מסבירות למשל לקשיש שלא יודע מילה בעברית שהוא זקוק לצילום רנטגן", מספר ג'רבי.

      גם במגזר הערבי חלה עלייה משמעותית בשנים האחרונות במספר המתנדבים לשירות הלאומי. אם ב-2005-2006 התנדבו 240 בשירות, ב-2010-2011 מספר המתנדבים עמד על 1,459 וכעת, כאמור, מספרם הוא 2,399 מתנדבים.

      מתנדבות ערביות, שירות לאומי (ספק 500)
      צעירות ערביות המתנדבות בשירות האזרחי. 90% נשים

      ג'רבי אומר כי עד לפני שנה, היה ביקוש עודף להתנדבות בקרב צעירי המגזר. "היו עוד עשרות בנות שרצו לשרת ולא היו תקנים. היום אין דבר כזה. מ-1 בספטמבר 2011, כל מי שרצה במגזר הערבי לשרת מצאנו לו תקנים. אחרי שדנתי בנושא עם מנהלי המשרדים הרלוונטיים פתחנו מסגרות חדשות, כך שלא תיווצר בעיה של תקנים", הוא מסביר.

      "מדובר בחבר'ה איכותיים שעוברים תהליך לא פשוט ולא נעים", הוא אומר. "חלקם ממש מותקפים בידי ההנהגה הפוליטית שלהם על כך שהם משרתים. למשל ח"כ זחאלקה, שעל דוכן הנואמים בכנסת קרא להם מצורעים. אחת הרכזות באחת התוכניות הותקפה, ניפצו לה את שמשות האוטו וניקרו לה את הצמיגים. הם עוברים סאגה לא פשוטה", מוסיף ג'רבי.

      מה התוכניות לעתיד?

      ג'רבי מסביר כי בעתיד מתוכננים להיפתח עוד מסלולים אשר יסללו את דרכם של המתנדבים להשתלבות מלאה בחברה הישראלית. "נפתח עוד מסלולים בשירותי הביטחון – במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובכיבוי אש. המסלולים הללו נבנים כעת תוך התייעצות ובשיתוף פעולה עם מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו. בודקים איך אפשר לפתור את הבעיה של הסיווג הביטחוני - אם ילדה ערביה רוצה לשרת במשטרה זה מאוד משמעותי. לערבים יש רתיעה מהמקומות האלה, וזה יכול לקרב אותם ללב החברה הישראלית. אנחנו מנסים להוריד כמה שיותר חסמים בפני המתנדבים".

      לקריאה נוספת:
      לקראת חלופה לחוק טל: עלה מספר המתגייסים החרדים
      נתניהו לראשי המאבק נגד חוק טל: "אציג חלופה שוויונית יותר"

      לפניות לכתבת:
      anat.shalev2184@walla.com