פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם באירופה: "דאגה מהמשך הפגיעה בדמוקרטיה בישראל"

      דו"ח של נציבות האיחוד האירופי מביע דאגה ביבשת השנה מיוזמות חקיקה "שמקשות על קיומה של חברה אזרחית תוססת". גם חופש הביטוי והדאגה לערביי ישראל מוזכרים בו

      האיחוד האירופי ממשיך בביקורת קשה על ישראל, ולקרוא בדחיפות לשינויים במדיניותה; במסמך לסיכום מצב היחסים עם ישראל לשנת 2011 מביעה נציבות האיחוד, ושרת החוץ שלו, קתרין אשטון, ?דאגה מהמשך הפגיעה ביציבות של הדמוקרטיה הישראלית?, ומפורטים שורה של אירועים ומגמות חקיקה ?המקשים על קיומה של חברה אזרחית תוססת?. במקביל, מעלה הדו"ח שורה של טענות כלפי ישראל, הנוגעות להמשך הבנייה בהתנחלויות, אכיפת החוק במקרים של אלימות מתנחלים, השימוש הנרחב במעצרים מינהליים, והפגיעה בחופש העיתונות.

      הפגנה למען חופש הביטוי בעקבות חוק לשון הרע, נובמבר 2011 (דרור עינב)
      לא רק בישראל מודאגים. הפגנה נגד חוק לשון הרע בתל אביב (צילום: דרור עינב)

      בשנה האחרונה פורסמו מספר דו"חות והצהרות ביקורתיות של האיחוד האירופי כלפי סוגיות שונות במדיניות ישראל, ובתחילת השבוע אף פרסמו שרי החוץ של האיחוד האירופאי הצהרה חריפה, שקבעה כי פעולותיה של ישראל בגדה המערבית "מעמידות בסכנה את פתרון שתי המדינות". הדו"ח לסיכום היחסים עם ישראל ל-2011 חוזר בחלקו על חלק מהסוגיות הנוגעות לשליטתה של ישראל בשטחים, דוגמת הקריאה להעמדה לדין של מתנחלים שביצעו פעולות אלימות כלפי פלסטינים בגדה והגבלת התנועה והגישה לפלסטינים בגדה, אך חלק ניכר מהביקורת בו מוקדשת דווקא למתרחש בין כתלי הכנסת בירושלים.

      "גל חקיקה אנטי-דמוקרטי חסר תקדים"

      תחת הכותרת ?דיאלוג פוליטי ורפורמה? מפורטת שורה של אירועים ואבחנות פוליטיות מהשנה האחרונה, שמעוררים באיחוד ?דאגה מהמשך הפגיעה ביציבותה של הדמוקרטיה הישראלית?, לנוכח גל החקיקה "חסר התקדים של חוקים, שאפשר לתייגם כמפלים או אפילו אנטי דמוקרטיים". אמנם, מציין הדו"ח, הדמוקרטיה הישראלית עדיין מצליחה למנוע ממרבית ההצעות להגיע לספר החוקים, אך הוא מתריע כי הכמות הגדולה של הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות, "והמאמץ המועט שתומכיהם משקיעים כדי להסתיר את העובדה שמדובר בחוקים שמכוונים לאנשים וארגונים מסוימים - יוצרים מצב מדאיג".

      האיחוד האירופי הוא אחד מהתורמים הגדולים ביותר לעמותות שונות הפועלות לקידום זכויות אדם ודיאלוג ישראלי-פלסטיני, שעמדו בשנים האחרונות תחת מתקפה בדמות קריאות להקמת ועדות חקירה פרלמנטריות ויוזמות חקיקה שונות להגבלת מימונן, וספג אף ביקורת רשמית וציבורית על מעורבותו, מציין הדו"ח. כמו כן, מועלה בדו"ח חשש מפגיעה בחופש העיתונות הישראלי כתוצאה מחקיקת חוק לשון הרע ומ"פוליטיזציה מסוימת של מינויים בשוק התקשורת שיוצרת אקלים רע עבור העיתונות החוקרת".

      המסמך הוא חלק ממסמך מדיניות שנתי שמפיקים אנשי האיחוד האירופי במדינות השונות, במטרה להעריך את ?מדיניות השכנות? של האיחוד, שהוא בעצם מסגרת הפעולה והעבודה הבילטרלית עם שורה של מדינות שותפות באזור הים התיכון ומזרח אירופה, שאינן חברות באיחוד, בהתבסס על ?מחויבות הדדית לערכים משותפים?, דוגמת דמוקרטיה, פיתוח כלכלי, וזכויות אדם.

      ישראל עדיין יעד אטרקטיבי לסחר בבני אדם

      המסמך הישראלי, שסוקר גם את המצב הכלכלי-חברתי ומציין את המחאה החברתית והחשש הציבורי מעליית יוקר המחיה, מציין לטובה את הישגיה של הרשויות בישראל במלחמה בשחיתות וכן עצמאות שלטון החוק, אך במקביל, קובע כי "חלה התקדמות מוגבלת במצבו של המיעוט הערבי בישראל". גם תופעת הדרת הנשים בחברה החרדית שתפסה חלק נכבד מהשיח הציבורי בשנה האחרונה לא נעדרה מעיני המחברים, בנוסף להתייחסות לבעיית המסתננים הבלתי חוקיים לישראל, שלגביה מציין הדוח כי ?הממשלה העניקה הגנה קבוצתית מגירוש למבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, אך אינה מספקת להם שירותי רווחה ובריאות או הזדמנויות תעסוקה?, וכן מתריע כי ישראל ממשיכה להיות יעד אטרקטיבי לסחר בבני אדם למטרת עבודה או מין.

      המסמך המקיף מסכם למעשה את עבודתם של עשרה תתי-צוותים מקצועיים שעובדים מטעם האיחוד עם מקביליהם הישראליים ובוחנים את המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים, והוא סוקר גם שורה ארוכה של תחומי שיתוף פעולה בהם נרשמה התקדמות דוגמת האנרגיה, הגנת הסביבה, מחקר וחינוך, תרבות, בריאות. הדו"ח מתגאה במיוחד בעלייה של 15% בהיקף הייצוא מישראל לאירופה, העומד על 29.5 מיליארד יורו, בשנה האחרונה. עם זאת, הדו"ח רומז כי על רקע מדיניותה של ממשלת ישראל, תימשך ההקפאה בשדרוג היחסים בין ישראל והאיחוד, עליה הוכרז במרץ 2009 לאחר מבצע עופרת יצוקה ובחירתו של ראש הממשלה נתניהו, וכי מסגרת הפעולה הנוכחית ליחסים לא תשודרג בעתיד הקרוב, והוא מסתיים בקריאה לישראל ?להמשיך במאמץ להתאים את הנורמות והסטנדרטים לאלה של האיחוד האירופי?.

      שגריר האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנלי, הסביר אתמול כי ?האיחוד האירופי רוצה שישראל תשגשג ותהיה בטוחה, והמסמך מסכם את העמדות שאנו מחזיקים בהם לגבי סוגיות מסוימות. אנחנו עוקבים בדריכות אחר נושאים של חופש ביטוי וחופש פוליטי וקידום זכויות אדם כחלק מתפישת עולם אוניברסלית שדוגלת בקידום ערכים אלה, וזה תהליך שקורה בישראל ובמקביל בעוד הרבה מדינות אחרות. כך גם לגבי תהליך השלום - אנחנו סבורים שהנעת התהליך הכרחית לביטחון ושגשוג אזורי. בסופו של דבר - יש לנו אינטרס משותף להרחבת היחסים?.

      עוד בנושא
      האיחוד האירופי מגנה: ”ההתנחלויות עדיין לא חוקיות”
      הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק לשון הרע