פחות משבוע חלף מאז הושבע יו"ר קדימה, ח"כ שאול מופז, לתפקיד שר והמשנה לראש הממשלה, וכבר הספיק להשתתף בשתי ישיבות הרות גורל על סדר היום המדיני ביטחוני: ביום רביעי, יחד עם ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון, השתתף מופז בפגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, בה עודכנו הבכירים בנושא חידוש השיחות של המערב עם אירן, שייערכו בבגדד בירת עירק ב-23 במאי; ביום שישי לקח מופז חלק בישיבה על משבר גבעת האולפנה. הבוקר (ראשון) הוא יתייצב, יחד עם 29 שרי הממשלה, לישיבתו השבועית הראשונה בקדנציה הנוכחית, שם אף יצביעו על צירופו לקבינט המדיני ביטחוני.
מופז, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שהפך למשנה השלישי של ראש הממשלה והחבר התשיעי בפורום הייעוץ המצומצם "התשיעייה", יהיה גם לשר ה-15 בוועדת השרים המצומצמת, המוסמכת מטעם הממשלה לקבלת החלטות בכל הנושאים המדיניים-ביטחוניים שעל הפרק.
במסגרת ההסכם הקואליציוני בין קדימה לליכוד, נקבע למופז, הרמטכ"ל השלישי לצדו של נתניהו נוסף על שר הביטחון אהוד ברק והשר משה יעלון, מקום של כבוד בכל הפורומים המייעצים המדיניים-ביטחוניים. כניסתו של מופז לממשלה, והמקום שקיבל בה, גררו גל פרשנויות בארץ ובעולם שקשרו בין המהלך הפוליטי לבין התקרבות מועד התקיפה הישראלית המתוכננת לכאורה על מתקני הגרעין האירני. עד היום, כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, הביע מופז התנגדות לאופציה הצבאית להתמודדות עם הגרעין האירני, תקף את נתניהו בנושא והאשימו במניפולציה פוליטית. "אסור להפחיד את אזרחי מדינת ישראל כל בוקר מחדש עם האיום האירני, הדיונים האופרטיביים לסוגיה הזאת לא צריכים להתבצע על במות תקשורתיות אלא בחדרי חדרים", אמר בראיונות לפני כחודש וחצי עם בחירתו לראשות קדימה. בראיונות אלו הדגיש כי הוא סבור שארצות הברית היא זו שצריכה להוביל את המערכה הבינלאומית נגד אירן.
עם זאת, הדעה השלטת בארצות הברית ובממשל, שבאה לידי ביטוי במרבית הפרשנויות שנכתבו בימים האחרונים, היא כי לא חוק טל ולא שינוי שיטת הממשל הם המפתח להבנת הרומן המחודש בין נתניהו לבין מופז, אלא אירן בלבד. "משמעות העסקה היא שלא יהיו בחירות מקדימות שיסיטו את תשומת הלב של נתניהו מהנושא האירני ומהשיחות עם המערב", כתב החוקר הבכיר דיוייד מקובסקי. "לממשלת אחדות לאומית שכוללת שלושה רמטכ"לים לשעבר יהיה קל יותר לגרוף תמיכה ציבורית לכל מהלך בו נתניהו יבחר", כתב. גם הפרשן הפוליטי ג'פרי גולדברג תלה את הסיבה המובילה לכינון ממשלת האחדות בשאיפתו של נתניהו ליצור ממשלה רחבה שתאפשר לתקוף באירן אם שיחות המערב ייכשלו. "נתניהו וברק יוכלו ללא ספק לשכנע את מופז שתקיפה היא הכרחית, אם יגיעו למסקנה שהם חייבים לפעול", כתב גולדברג.
הסכם קואליציוני עם התייחסות קצרה לנושא המדיני
במקביל, בממשל האמריקאי הביעו בימים האחרונים שאיפה שכניסתה של קדימה לממשלה תיצור מרווח קואליציוני לנתניהו, מרווח שיאפשר התקדמות במשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. דוברת משרד החוץ האמריקאי, ויקטוריה נולנד, אישרה אתמול דיווח ב"הארץ" לפיו שרת החוץ הילרי קלינטון העלתה את הציפיה האמריקאית בפני ראש הממשלה בשיחת טלפון שקיימו השניים השבוע. במהלך השיחה בירכה קלינטון את נתניהו על כינון ממשלת האחדות ואמרה כי השניים שוחחו על "ההזדמנות שממשלת האחדות יוצרת על מנת לחזק את המאמץ להשיב את שני הצדדים לשולחן".
אלא שההסכם הקואליציוני בין קדימה והליכוד כלל התייחסות קצרה בלבד לנושא המדיני, בה הסכימו הצדדים לפעול לחידוש התהליך המדיני ולקידום המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, על "חשיבות שמירתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ועל חשיבות השמירה על גבולות ברי הגנה".
אולם בסביבת מופז הבהירו השבוע כי הוא מתכוון לקדם את התוכנית המדינית שהציג בנובמבר 2009. התוכנית, שאף הוצגה בפני ראש הממשלה, עוברת דרך שלב ביניים בו תכיר ישראל במדינה פלסטינית ובתביעות הפלסטינים לשטחים בקווי 67', ובתמורה תינתן הכרה מלאה לגושי ההתיישבות, זאת כצעד בדרך להסדר קבע. בשלב ראשון, לפי התוכנית, תוקם מדינה פלסטינית זמנית על 60% משטחי הגדה והרצועה, ללא כל פינוי של יישובים ישראליים, והדיון על סוגיות הליבה יידחה לשלב מאוחר יותר - ירושלים, פליטים, גבולות קבע, והסדרים ביטחוניים - ייעשה במקביל, תחת חסות אמריקאית ובינלאומית. חלק מהתוכנית שמופז הציג כללה הבעת נכונות נדירה לדיאלוג עם החמאס, ולהכרה במנהיגות פלסטינית נבחרת לצורך ניהול המשא ומתן. על אף נכונתו של מופז, החמאס דחה את תוכניתו.
לקריאה נוספת:
מבחן ראשון לקואליציה: דיון מיוחד על גבעת האולפנה
טבילת אש למופז: דיון עם אשטון על השיחות עם אירן
דעה: האם אחמדינג'ד צריך לדאוג?
חמאס על תוכנית מופז: לא יהיה מו"מ עם ישראל
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il