(צילום: שי מכלוף, עריכה: גדי וינסטוק)
יום וחצי לאחר שבעלה נרצח בדקירות סכין כשניסה לבקש מקבוצת נערים שהרעישו מתחת לביתו להיות בשקט, אלמנתו של גדי ויכמן, מיכל, הוסיפה הבוקר (ראשון) פרטים נוספים על ההתרחשות בליל הרצח. לדבריה, לצוות של מגן דוד אדום לקח זמן רב להגיע, והמשטרה מנעה מהשכנים לסייע לבעלה בזמן שאלה המתינו להגעת הצוות הרפואי. "השוטרים שהיו שם לא נתנו לשכנים שרצו לגעת בו לחסום את הדימום, הם אמרו להם לא לגעת", סיפרה מיכל בראיון לגלי צה"ל. "הבן אדם מדמם למוות והם לא נותנים לעזור. אין להם שום ידע איך לעזור לו".
האלמנה עוד סיפרה כי המשטרה לא הגיעה בשום שלב לאזור בעקבות הקריאות על הפרעת הרעש בפארק הסמוך לביתם בבאר שבע, אלא רק לאחר התקרית. "זה שהם אומרים שהם הגיעו, יכול להיות שבא להם לעשות ראש קטן והם לא באמת היו, גם אם הם אמרו למפקד שלהם שכן היו. מהרגע שהתקשרתי ועד שבעלי נדקר לא הייתה שום משטרה. לא הייתה שנייה של שקט, אם הייתה משטרה הייתי שומעת, הייתי יודעת".
ויכמן תיארה את גם השתלשלות האירועים בליל הרצח. "הילדה התעוררה כמה פעמים. ניסינו להרדים אותה, ובהתחלה התעלמתי וניסיתי להרדים אותה בלי להעיר לנערים. ניסינו כמה פעמים, היא עוד פעם קמה, אז הוא העיר להם מהמרפסת והם קיללו אותו במילים שקשה בכלל לעכל שמדברים בצורה כזאת. הוא אמר להם 'בחורים, אנשים גרים פה, אנחנו מנסים לישון', בצורה נעימה, בטון נעים, ומה שהוא קיבל זה קללות", היא סיפרה.
"עוד לפני שהוא פנה אליהם אני התקשרתי למשטרה ואמרתי למישהי ששוברים פה בקבוקי שתייה וקיללו. הם אמרו 'בוא נראה אותך גבר' וקללות נוספות. אמרתי למשטרה: 'הם רבים, תבואו, תגיעו שלא יקרה פה משהו'. חשבתי שזה יקרה להם, לא חשבתי שזה יקרה לי", המשיכה מיכל. "ניסיתי להשכיב שוב את הילדה, ושוב היא התעוררה. הם לא מקשיבים, והמשטרה לא מגיעה, ואין לך מה לעשות, אין לך למי לפנות. אתה פונה למשטרה ואף אחד לא מגיע".
"אני עוד לא מעכלת את זה"
לדבריה, הנערים שהרעישו ותקפו את בעלה היו ארבעה או חמישה, ביניהם גם בחורה, וכי היו שם עוד שעזבו עוד לפני התקרית. על הנער שביצע את המעשה, סיפרה: "ברגע שהוא ראה את בעלי מגיע, והוא התקרב אליו בהליכה מהירה מאוד, נגח בו ודקר אותו באותו רגע. לא שמעתי שום מילה. פשוט ראיתי איך הוא עשה את מה שהוא עשה". בהמשך, היא מספרת, היא צלצלה לשכנים על מנת להשאיר אצלם את בתה הקטנה, ואז התקשרה למשטרה. "ליטפתי אותו, אמרתי לו 'מתוק, יהיה בסדר, תישאר איתי'. הוא נשם שתי נשימות, ופשוט מת".
"אני עוד לא מעכלת את זה", אמרה מיכל על ההתמודדות עם מות בעלה. "זה עוד יותר קשה שאותו יום התחיל ביום הולדת שמח של הבת שלנו, ויש זיכרון אחרון של וידאו ותמונות, וזהו זה נגמר ברצח בערב. קשה שהוא לא פה, ואני מרגישה שכל רגע הוא צריך להיכנס. זה לא מתעכל לי ששנייה לפני זה ישבנו וראינו סרט, ושנייה אחרי זה הוא מת לי".
מהמשטרה נמסר בתגובה לדברים כי בזירה היו גורמים מיומנים ומוסמכים להענקת סיוע רפואי והם שהעניקו את הסיוע הרפואי הנדרש לנרצח.