לפי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול (שלישי), לימודי הליב"ה (לימודי היסוד בחינוך הממלכתי) אינם נלמדים כנדרש בבתי הספר של החינוך הדתי-ממלכתי, כשלימודי האנגלית מוזנחים כמעט לחלוטין. כמו כן, נמצא כי ציוני תלמידי החינוך-הדתי בבחינות המיצ"ב נמוכים לאין שיעור ממקביליהם בחינוך הממלכתי הרגיל. בנוסף, מתקבלות תלונות רבות על שילובם של גרעינים תורניים בגני ילדים ובבתי ספר של החינוך הדתי הממלכתי, הגורמים להקצנה ואף להפרדה בין בנים ובנות, והכנסת רבנים לגני ילדים, וכן הרקע של מורים רבים והשכלתם אינה נבדקת.
לפי חוק חינוך ממלכתי 1953 נקבע, כי חינוך ממלכתי-דתי הוא חינוך ממלכתי שמוסדותיו דתיים לפי אורח חייהם, תכנית הלימודים, מוריהם ועוד. נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-11) בישראל ישנם 2,654 בתי ספר ממלכתיים, יסודיים ועל-יסודיים, מתוכם 654 בתי ספר בחינוך הממלכתי-הדתי ו- 2,300 גני ילדים מתוך כלל 9,900 גני הילדים בישראל גם הם שייכים לחינוך הדתי.
בדו"ח נמצא כי על אף חוזרי המנכ"ל, המדגישים כי על בתי הספר הממלכתיים-דתיים ללמד "100 אחוז של תכנית הליבה", במספר בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי לא קויים העיקרון שקבע המשרד, בעיקר בכל הנוגע ללימודי אנגלית. כמו כן נמצא בדו"ח המבקר, כי על אף מגמת שיפור בציונים של תלמידי כיתות ח' בבחינות המיצ"ב, בכל שנה ממוצע הציונים שלהם נמוך מאלה של התלמידים בחינוך הממלכתי.
דו"ח מבקר המדינה הסיקור המלא
דו"ח המבקר: אי סדרים במיזמי מים של משרד החקלאות
דו"ח המבקר: המדינה מפקירה את חסרי הישע
עלייה בשיעור הלא מתגייסים אשר "תורתם אומנותם"
שילוב גרעינים תורניים בחינוך הממלכתי-דתי
נושא נוסף העולה בדו"ח המבקר הוא באשר לשילובם של גרעינים תורניים במוסדות החינוך הממלכתי-דתי. גרעין תורני הוא קבוצה של משפחות או יחידים בקרב הציונות הדתית, המתארגנים לגור יחד. בכל אחד מ-12 הערים שבמחוז תל אביב יש גרעין תורני. בשנים 2009-10 קיבל המ?נהל לחינוך דתי במשרד החינוך תלונות מהורים לתלמידים בבתי ספר וגני ילדים במחוז תל אביב, לפיהם חלו שינויים בלתי רצויים עם כניסת חברי הגרעינים התורניים למוסדות החינוך: פתיחת כיתות "תורניות" בהן התלמידים מקבלים תוספת של לימודי קודש, הכנסת רבנים לגני ילדים, כמו גם הפרדה בין בנים לבנות. הסוגיה, קובע הדו"ח, דורשת את התייחסותו הרצינית של משרד החינוך.
סוגיה נוספת העולה מדו"ח המבקר היא באשר ל"מלמדים" המשמשים כמורים בכיתות, כמחנכים או מורים ללימודי קודש. נמצא לגבי המלמדים כי למשרד החינוך חסר מידע על אודות השכלתם של כ-66 אחוז מתוך המלמדים ששכרם שולם מתקציב משרד החינוך. כמו כן, הועסקו "מלמדים" אשר לא עברו בדיקה, כנדרש בחוק, כדי למנוע העסקה של עברייני מין במוסדות חינוך.
לפיכך, ממליץ משרד מבקר המדינה, לקיים "עבודת מטה כדי לגבש מדיניות משרדית ודרכי פעולה להתמודדות עם השינויים באוכלוסיות של בתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי, ולעתים עם דרישות של הורים לשינויים ברוח בית הספר". עוד נכתב, "יישום העיקרון של לימוד 100 אחוז לימודי ליבה הינו חשוב ועל הנהלת המשרד לבחון את הסיבות להישגים הנמוכים של תלמידי החינוך הממ"ד באנגלית לעומת הישגיהם של תלמידי החינוך הממלכתי".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך הגדיר באופן ברור ומסודר מהם מקצועות לימוד החובה שעל בתי הספר ללמד בכל אחת משכבות הגיל (יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה). כמו כן, הוגדרה לחטיבה העליונה רשימת מקצועות הבחירה לבגרות. משרד החינוך הקים מערכת מיוחדת לניהול מערכת השעות הבית ספרית בה ידרשו מנהלי בתי הספר לדווח על מערכת השעות הבית ספרית, לרבות מקצועות הלימוד ותכניות נוספות".
"לפני שנתיים, נעשה תהליך לצמצום מקצועות ואיחוד תחומים. בין היתר בוטלו המקצועות הטכנולוגיים - ההתמחות במערכות מידענות ממוחשבות, קירור ומיזוג אוויר, הוראה והדרכה. כמו כן אוחדו התמחויות- תכנון הנדסי של מבחנים ואדרכילות. אשר להוספת מקצועות הלימוד: ככלל תהליך שילוב מקצועות לימוד במערכת החינוך נעשה בדרך מקצועית הכוללת גיבוש תכנית לימודים, פיתוח מקצועי של מורים ואישור חומרי למידה. באשר לחינוך פיננסי יצוין כי, נושא הלימוד נכנס למערכת החינוך הישראלית כפי שנכנס למערכות חינוך בעולם הרחב כחלק מסטנדרטים בינלאומיים שעל פיהם יש להכשיר את תלמידי מערכת החינוך לחיים. כמו כן נושא זה נכלל במסגרת המבחנים הבינלאומיים בהם לוקחים תלמידי ישראל. בבסיס התפיסה לה שותפות המדינות בעולם - יש לחנך את התלמידים להיות צרכנים נבונים המכירים את זכויותיהם הבסיסיות בתחום הכלכלי, מודעים לחיסכון והפעלת שיקול דעת וסדרי עדיפויות בניהול השוטף של ההוצאות וההכנסות".
"באשר ללימודי מורשת ותרבות ישראל - מדובר באחת מההחלטות המערכתיות החשובות ביותר שהתקבלו במערכת החינוך. שילוב מקצוע הלימודים "מורשת ותרבות ישראל" הוא חיוני להתמודדות עם בורות התלמידים בנושאי הציונות והיהדות ולהקניית זהות יהודית- ציונית בקרב התלמידים. תכנית הלימודים גובשה על ידי ועדת מקצוע בראשות פרופ' איש-שלום ובהשתתפות המפמ"ריות לתושב"ע ומחשבת ישראל. פיתוח התכנית נעשה תוך בירור מקצועי ומעמיק של חברי הועדה והיא נבנתה כתכנית רב-מימדית, מובנית ושיטתית ותכניה מאורגנים בארבעה צירים המותאמים לכל שכבת גיל (ה'-ח'). המטה לתרבות ישראל המופקד על הטמעת התכנית, החל כבר בשנה"ל תשע"א בתהליך יישום הכולל פיתוח מקצועי של מורים באמצעות הדרכה, השתלמויות והרחבת הסמכה לתעודת הוראה, הפקת חומרי לימוד המותאמים לתכנית המקצוע, הקמת פורום של נציגי מכללות להתאמה בין תכנית המקצוע לבין בסיס הידע הנדרש מבוגר מכללה בתרבות ישראל ועוד".
"דו"ח שנעשה על ידי מרכז מילטון של האוניברסיטה העברית בירושלים מציין כי, "כל מנהלי בתי הספר שרואיינו סבורים כי למקצוע תרבות ישראל חשיבות רבה בבתי הספר. חשיבות זו ניכרת לדבריהם בעשייה הבית ספרית, בלמידה, בהתייחסות של התלמידים, בחזון הבית ספרי, ברוח בית הספר, ברצינות של המקצוע כפי הוא נלמד וכן, בהכשרה של מורים ובהשתלמויותיהם". יודגש כי נוספו שתי שעות לימוד שבועיות ייעודיות לטובת לימוד המקצוע שלא על חשבון מקצועות אחרים. יתרה על כך בשנתיים האחרונות נוספו כ- 110,000 שעות לימוד למערכת החינוך לחיזוק מקצועות ליבה. לשילוב לימודי הסינית במערכת החינוך חשיבות אסטרטגית ברכישת כישורים נדרשים בקרב התלמידים בעולם הגלובאלי המתפתח. ההתעניינות בלימודי הסינית גדלה - בשנה הלימודים הראשונה למדו כ- 100 תלמידים ובשנת הלימודים הנוכחית לומדים כבר כ- 500 תלמידים. בהתאם לזאת מונתה ועדת מקצוע בראשותה של ד"ר ליהי יריב לאור (האוניברסיטה העברית)שגיבשה את תכנית הלימודים. פותחו חומרי למידה על ידי גורמי מקצוע ונעשית הכשרת מורים. כמו במקצוע הסינית גם לימודי האיטלקית מלווים על ידי ועדת מקצוע בראשה עומדת ד"ר מנואלה קונסולי. בראש מקצועות אלה עומדת מדריכה ארצית בעלת תואר שני בתחום הוראת שפות זרות".
עוד נמסר כי "המינהל לחינוך דתי מוביל שורה של פעולות כדי לקדם את הישגי התלמידים בזרם הדתי, בהם: אכיפה של שעות לימודי האנגלית בכל כיתות הלימוד- לראשונה משרד החינוך קיצץ בתקציבם של מוסדות בחינוך הממלכתי דתי שלא לימדו לימודי אנגלית כנדרש בהיקף של כמיליון שקלים. בנוסף מתבצע מעקב רצוף ומשותף על ההישגים באנגלית, קביעת מפגש בין מפקחים מחוזיים לאנגלית עם הנהלת החמ"ד המורחבת, הגברת המודעות והשימוש בחומרים הנמצאים באתר המפמ"ר, פניה למנהלי המכללות המכשירות מורים לחמ"ד לחיזוק מסלולי ההכשרה להוראת אנגלית. בהתייחס לעניין מעבר התלמידים למוסדות המוכר שאינו רשמי יצויין כי, המינהל הקים מיוזמתו ועדה לאיסוף הנתונים על מעבר תלמידים. תהליך האיסוף עדיין נמשך ותוך כדי התהליך המינהל מפיק לקחים ופועל לשינוי המצב".
"אשר לגרעינים התורניים יצוין כי המינהל מקיים שיח משותף עם נציגי הגרעינים התורניים, שכן לאלה תרומה גדולה לקהילות החינוך הדתי בכל הארץ ובעיקר באזורי פריפריה. המינהל יחדד בכתב את מתווה שיתוף הפעולה בינו ובין הגרעינים התורניים עד לתחילת שנת הלימודים הבאה. אשר לסוגיית ההפרדה המגדרית בבתי הספר, יצויין, כי מקדמת דנא פועל הזרם הממלכתי דתי במתכונת של 3 מודלים למידה משותפת בכיתות של בנים בנות, למידה נפרדת בכיתות של בנים ובנות ובתי ספר נפרדים לבנים ובנות. במשרד החינוך מתקיימים דיונים בנושא".
להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012
(עדכון אחרון: 16:00)