"המדינה לא אוכפת את החוק במגזר הכפרי ובגדה"

מבקר המדינה, מיכה לינדרשטראוס, מטיח ביקורת חריפה על אי אכיפת החוק מטעם המדינה בשני מוקדים עיקריים – במגזר הכפרי ובאזורי התעשייה הישראליים בגדה המערבית. בדו"ח שפורסם היום (שלישי) קובע המבקר, כי המשטרה אינה מצליחה להתמודד אל מול הפשיעה החקלאית ההולכת וגוברת ואינה מטפלת בכלל העבירות במגזר הכפרי. בנוסף, מוצא המבקר כי רשויות המדינה, והמנהל האזרחי במיוחד, אינם פועלים נגד עבירות בנייה ועבירות על זכויות עובדים באזורי התעשייה, דבר הגורם לאפליית עובדים פלסטינים לרעה.

בדו"ח הנוכחי מתייחס לינדנשטראוס בהרחבה להתמודדות כוחות משמר הגבול עם פשיעה במגזר הכפרי כגון גניבת בעלי חיים, גניבת ציוד חקלאי והשתלטות על קרקעות. כך למשל, מציין המבקר כי בשנת 2009 רק שני אחוזים מכלל התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות חקלאיות הגיעו אל בתי המשפט. בנוסף, על אף שהאחריות בטיפול בתחום הוטל על מג"ב, הכוחות טיפלו במהלך 2009 ו-2010 רק במחצית מהעבירות החקלאיות. בדו"ח ממצאים חריפים גם על אודות מקרים בהם החקלאי מדווח למשטרה על עבירה שבוצעה נגדו: ב-10% עד-37% מן הקריאות לא הגיע הכוח המשטרתי כלל למקום, או שהגיע באיחור ניכר.

דו"ח מבקר המדינה – הסיקור המלא
דו"ח המבקר: אי סדרים במיזמי מים של משרד החקלאות
עיכובים בבדיקת ליקויי בטיחות ברכבת ישראל
המבקר: משרד הביטחון ייצא נשק בניגוד לחוק

"למגזר הכפרי יש תפקיד חשוב ביותר ביישוב אדמות מדינה ובשמירה עליהן", כותב לינדנשטראוס, "פרשת שי דרומי העלתה לסדר היום הציבורי את תחושת חוסר האונים של תושבים במגזר הכפרי, נוכח חולשתה של המשטרה בטיפול בפשיעה במגזר הכפרי. בביקורת עלה, כי לחלק מהתושבים במגזר הכפרי אין אמון ביכולת המשטרה לטפל בפשיעה החקלאית. מצב שהוביל, בין היתר, לשימוש בגופים חוץ-משטרתיים או התנדבותיים לשם מניעת פשיעה - מחד, ולאי-דיווח של תושבים למשטרה על חלק ממעשי הפשיעה במגזר הכפרי - מאידך. בשל חוסר האמון, נאלצים החקלאיים להסתייע בארגון כמו 'השומר החדש' או לקיים בעצמם מארבים ללכידת העבריינים".

בנוסף, ערך המבקר ביקורת מקיפה על הנעשה באזורי התעשייה ביהודה ושומרון, ומצא ליקויים רבים, בין השאר בנושא זכויות עובדים, אפליה לרעה של העובדים הפלסטינים במתחמים השונים, פעילות ללא היתר של חלק מאוזרי התעשייה ואף מעורבות גורמים עבריינים. לינדרשטראוס כינה זאת "אזלת יד" ו"פגיעה בדימויה של מדינת ישראל".

לדברי המבקר, קיים חשש ממשי כי בניגוד להחלטת בג"ץ, מעסיקים ישראלים באזורי התעשייה עדיין מפלים לרעה עובדים פלסטינים, המועסקים לצד עובדים ישראלים, ולא מעניקים להם את מלוא זכויותיהם. על אף שחלפו ארבע שנים מאז פסיקת בית המשפט בסוגיה, מציין המבקר, עבודת המטה הנוגעת להסדרת הנושא עדיין מתקיימת.

עוד עולה מהדו"ח כי בניגוד להנחיות, מאז 2006 ועד 2010 לא התקיימו למעשה פעולות לאכיפת החובה על תשלום שכר מינימום במקומות עבודה משותפים ביהודה ושומרון. במהלך ארבע השנים שנבדקו בוצעו ביקורות שוטפות רק בארבעה מתוך 20 אזורי תעשיה בגדה המערבית. מעבר לכך, לא מבוצעת בקרה רישומית על תשלומי שכר מינימום וזכויות סוציאליות לפועלים הפלסטינים בהתיישבות היהודית. "אי הקפדה על אכיפת החוק פוגעת בדימויה של מדינת ישראל ובמעמדה בדעת הקהל הבינלאומית", כותב המבקר, "יש להבטיח כי שכר העובדים המועסקים על ידי ישראלים ביהודה ושומרון לא יפחת משר המינימום".

לינדרשטראוס מצא גם כי חלק מאזורי התעשייה נבנו ופועלים ללא היתר כלל. כך מסתבר, כי אזור התעשייה "מסילה", הסמוך לניצני עוז, בנוי בחלקו ללא היתרי בנייה ולעתים תוך השתלטות על קרקעות פרטיות. כ-25 דונמים באזור התעשייה שייכים לפלסטינים ועוד היקף דומה של שטח בנוי שייך למדינה, וכל זאת בידיעת המנהל האזרחי. המבקר מעיר גם כי המנהל אינו אוכף צווי הריסה שהוצאו בשנים האחרונות כנגד פלישות לשטחים פרטיים של פלסטינים במסגרת אותם אזורי תעשייה. "יש בכך כדי להצביע על אזלת יד של פיקוד מרכז והמנהל האזרחי", קובע המבקר.

עוד בדק המבקר את אזור התעשייה הממוקם בעלי זהב שבשומרון. מהדו"ח עולה כי כל המקום פועל ללא היתר ואף כי גורמים עברייניים השתלטו על המקום. לינדנשטראוס קרא למנהל האזרחי ולמועצה האזורית שומרון לאכוף את החוק במקום, ולהסדיר את המקום בהקדם.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מתאם הפעולות בשטחים באמצעות המנהל האזרחי, ובשיתוף גורמי פרקליטות הצבאית, פיקוד מרכז והרשויות המוסמכות במדינה (משרד התמ"ת, המנהל לבטיחות וגהות) פועלים להסדרה משפטית של תנאי העבודה באזורי תעשיה אלו (כשכר מינימום, בטיחות בעבודה, וביטוח תאונות), כולל טיפול בחריגות בנייה ובסידורי הביטחון הנוגעים לאזורים אלה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "משימת ההגנה על תחום הפשיעה והביטחון השוטף באזור הכפרי מוטלת על משטרת ישראל באמצעות משמר הגבול. לאור העובדה כי קיימים ממשקים בין מג"ב לצה"ל ולאור העובדה כי מדובר בממשקים הכוללים בין היתר נושא תקצוב, תקינה, כוח אדם ועוד, החלה עבודת מטה בין פיקוד העורף למג"ב, אשר צפויה להסתיים ברבעון ג' 2012. בסיומה, תוצג לגורמים הרלוונטיים, ותיבחן בהתאם".

עוד נמסר כי "במספר רב של אזורי תעשייה לא קיימים מרכיבי ביטחון, דבר אשר פוגע באפקטיביות הבטחונית באזור התעשייה. השלמת מרכיבי ביטחון אלו מחייבת השקעה של עשרות מיליוני שקלים, וככלל אינה מצויה בתחום אחריותו של צה"ל. השקעת המשאבים בהגנת היישובים ומוסדות החינוך, נמצאת בראש סדר העדיפויות. יחד עם זאת, סוכם כי לא יינתנו הרשאות לבניית אזורי תעשייה ללא השלמה של מרכיבי ביטחון. בימים אלו נשלמת העבודה בצה"ל למיפוי כלל אזורי התעשייה ונכתבים מחדש תיקי אבטחה לאזורים אלו, תוך התחשבות בסטאטוס מרכיבי הביטחון הקיימים לכל אזור תעשייה. כמו כן, בימים אלו נקבע צוות בפיקוד המרכז אשר מטרתו לרענן, לאכוף ולחזק את נוהל נאמן הביטחון באזורי התעשייה, תוך הרחבתו לכלל האיזורים שנעדרו מצו נאמן הביטחון אשר בתוקף כיום".

להורדת הדו"ח השנתי המלא של מבקר המדינה לשנת 2012