קרלי מרקה ואנני קנדזיור הן שתי צעירות אמריקאיות, שהתגייסו לשתי האקדמיות הצבאיות היוקרתיות ביותר, במטרה לשרת את מדינתן ולהיות קצינות. אולם במקום לפתוח בקריירה צבאית, השתיים נאנסו - כך הן טוענות - והקריירה נקטעה לפני שהחלה. רשת CNN מדווחת על תביעה שהגישו השתיים לפני שבוע בבית משפט פדרלי נגד רשויות הצבא, בה הן טוענות כי מעשי האונס, באקדמיית ווסט פוינט של הצבא ובאקדמיית אנאפוליס של הצי, התאפשרו משום שמפקדיהן "העלימו עין מאווירת ההטרדה המינית המשתוללת". בתביעה נטען כי שר ההגנה לשעבר רוברט גייטס, מפקדי הצבא והצי ומפקדי שתי האקדמיות "אחראים אישית" לכישלון במניעת התקיפות המיניות בקורסי הקצינים היוקרתיים.
קרלי מרקה הייתה תלמידה מצטיינת בתיכון, אלופת שחייה ורוגבי. עם סיום התיכון, איפשרו לה ציוניה לבחור בכל מכללה שתרצה - והיא בחרה בווסט פוינט: המכללה הצבאית היוקרתית במדינת ניו יורק, המעניקה בתום ארבע שנים, מלבד תואר ראשון, גם דרגות קצונה. "כשהתקבלתי, זה היה די הלם", סיפרה השבוע ל-CNN. "מצד אחד, יהיה צריך להתרגל למשמעת הקפדנית, אבל בה בעת, אנשים מסתכלים עלייך ואומרים: 'וואו, היא עושה משהו נהדר עבור המדינה שלה'".
להתלונן? "זה יהרוס את הקריירה"
אולם לדבריה, חלומה נגדע כבר בסמסטר השני שלה בווסט פוינט, בינואר 2011. הייתה זו חופשת סוף שבוע, והיא הייתה חולה במיטתה, לבדה בחדר בזמן ששותפתה בחופשה. לפתע נכנס לחדר צוער שהכירה, מאחת השכבות הבוגרות, ואמר שהוא מעוניין להתייעץ איתה על דבר מה. "זה החמיא לי שמישהו מה'בוגרים' רוצה להיות חבר שלי ולבקש את עצתי", סיפרה. לאחר משקה אחד, הוא שכנע אותה לעבור לחדרו. "אני רק זוכרת שהפכתי יותר ויותר מטושטשת, ושיקול הדעת שלי הלך והשתבש", היא מתארת. "אני זוכרת שהא כיבה את האורות, ואני שאלתי, 'מה אתה עושה?', ואז הוא אנס אותי".
לדבריה, היא התעוררה לאחר מכן מבולבלת וסובלת מכאבים פיזיים, ופחדה להתלונן. "חששתי שזה יהרוס לי את הקריירה", היא אומרת. "פחדתי שאם אומר משהו, זה יסמן מטרה על הגב שלי". על פי התביעה שהגישה, בעקבות המקרה שקעה מרקה בדיכאון ופיתחה נטייה התאבדותית, "כתוצאה מהאונס והאווירה העוינת" בווסט פוינט. לבסוף הגישה תלונה, וביקשה לפתוח בחקירה. "הסיבה היחידה שבגללה סיפרתי בסופו של דבר, היא שלא רציתי שזה יקרה לעוד מישהי", היא מסכמת בדמעות.
"נקבה בתוך מועדון ענקי של גברים"
סיפורה של אנני קנדזיור דומה להחריד. היא מתארת את עצמה כ"ילדונת" בשנות התבגרותה, שלא שיוותה בנפשה שתמצא את עצמה בצבא. גם היא הייתה תלמידה מצטיינת בתיכון, שם גם כיכבה בקבוצת הכדורגל. לאחר סיום לימודיה, היא חו?זרה כספורטאית מצטיינת על ידי כמה מכללות יוקרתיות מ"ליגת הקיסוס" - אך השתכנעה לבסוף להירשם דווקא לאקדמיה של הצי באנאפוליס שבמדינת מרילנד (שגם לה יש נבחרת כדורגל איכותית). "כל הבוגרות ששיחקו בקבוצת הכדורגל של האקדמיה המשיכו והפכו לטייסות או חובלות", היא אומרת. "נראה היה לי שאלו נשים כה חזקות, שזוכות לכבוד רב - ואני רציתי גם להיות כזו".
בסתיו 2008, הגיעה אנני לאנאפוליס. המטרה הסופית שלה הייתה להטיס מטוס קרב F-18, אבל לא חלף זמן רב בטרם הבינה שזה לא יקרה. "אפשר היה לראות ישר שיש דעה קדומה לגבי נשים", היא נזכרת. "את נקבה שנכנסת לתוך מועדון ענקי של גברים".
באחד מסופי השבוע הראשונים שלה באקדמיה, הוזמנה קנדזיור למסיבה מחוץ לקמפוס. "אמרתי לעצמי, 'אוקיי, אחלה! סוף סוף קצת קולג'!'. חשבתי שאוכל להגשים את החוויה הסטודנטיאלית ללילה אחד". נלהבת מהבילוי, היא שתתה קצת יותר מדי באותו הלילה, וכשאחד מעמיתיה הציע לה מקום "להתרסק" - היא הסכימה. "אמרתי לעצמי, 'נו טוב, אני אהיה בסדר. אני סומכת עליך, אתה צוער משכבה בוגרת'. זה מה שמלמדים אותך שם, לסמוך על עמיתיך". את המשך הלילה היא זוכרת בצורה מטושטשת. "בשלב מסוים אני זוכרת שהוא היה מעליי", היא נזכרת. "אני זוכרת שאמרתי 'לא', ואז פשוט התעלפתי שוב".
גם היא מעידה כי בתחילה חששה להתלונן. "לא רציתי להיות הבחורה ההיא שהביאה להדחה של אחד הצוערים המצטיינים". במשך שנתיים היא נאבקה בדיכאון ובמחשבות אובדניות, ולבסוף לא יכלה עוד לשמור את הסוד. היא סיפרה לאביה מה קרה, והוא עודד אותה להגיש תלונה.
מתוך 65 תלונות - אחת הגיעה לבית משפט
בעקבות הגשת התלונות, פתח הצבא בחקירת שני המקרים. בין היתר, נפגשו החוקרים עם הוריה של קרלי, ולדבריה, "הם הבטיחו להם שגם אם הוא לא יילך לכלא, הראיות שבידיהם יספיקו לפחות להביא לסילוקו מווסט פוינט". אולם בשני המקרים, זה לא קרה - והצוערים התוקפים מעולם לא באו על עונשם.
קרלי ואנני אינן לבדן. הדיווחים על מעשי תקיפה מינית בווסט פוינט ובאנאפוליס - כמו גם באקדמיה של חיל האוויר בקולורדו - עלו ב-60% בשנה האחרונה. אולם לפי נתוני משרד ההגנה, רק אחת מתוך 65 התלונות שנחקרו הגיעו לבית המשפט.
הנתונים הללו אינם נעלמים מעיניו של האיש העומד בראש המערכת, שר ההגנה ליאון פנטה, הטוען כי הוא פועל לשינוי המצב. "עלינו לחנך את המפקדים ולגרום להם להבין שכשהתלונות האלו מוגשות, עליהם לעשות את המיטב כדי לדאוג שהאחראי יובאו לדין", אמר השבוע בראיון ל-CNN. הוא לא יכל להתייחס פרטנית לשני המקרים הנדונים, אך הבהיר כי על הצבא להפסיק במדיניות האשמת הקורבן. "זה חלק מה'תסמונת' שאנחנו מנסים לטפל בה", הסביר. "מרגע שמתקבלת החלטה בתביעה לא להתקדם עם התיק, פונים נגד המתלוננת. זה חייב להיפסק".
צעדים ראשונים בנושא נקט פנטה בשבוע שעבר, כשהודיע על הקמת יחידה מיוחדת בפרקליטות הצבאית ל"קורבנות מיוחדים", שתחקור מקרי תקיפה מינית. עוד החליט כי תלונות כאלו ייחקרו מעתה מתחילתן על ידי קצין בדרגת קולונל, ולא "יטפסו" באיטיות במעלה סולם הפיקוד, כמו תלונות רגילות שנחקרות קודם כל בתוך היחידה.
"כדי שאחרות יתלוננו"
אולם השינויים הללו מגיעים באיחור עבור אנני קנדזיור וקרלי מרקה - שהקריירות הצבאיות שלהן הסתיימו זה מכבר. לפי התביעה שהגישו, שתיהן נקלעו לדיכאון ופיתחו נטיות אובדניות. מרקה לא יכלה לשאת את מראהו של תוקפה מדי יום, וביקשה להשתחרר מהשירות. לקנדזיור אפילו לא הותירו ברירה: לאחר המקרה היא אובחנה על ידי פסיכיאטר צבאי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית, ולפי כתב התביעה, "אולצה לפרוש". לצד התביעה, הגישו שתיהן בקשה לעיין בתיקי החקירה בעניינן, כדי להבין מדוע לא נעשה דבר.
שתי הנשים אומרות כי החליטו לחשוף את סיפורן כדי לסייע לצוערות אחרות במצבן. "אני יודעת שאם מישהי אחת מתלוננת, זה יעודד אחרות לנהוג באותו אופן", אומרת קרלי. ואנני מוסיפה: "אני קוראת לכל הנשים שהותקפו להתלונן, כדי לשלוח את התוקפים שלהם אל מאחורי הסורגים, שם הם ראויים להיות".
באקדמיית ווסט פוינט ובאקדמיית אנאפוליס מסרו ל-CNN כי אין באפשרותם למסור תגובה על המקרים הנדונים בשל צנעת הפרט. נכון להיום, שני הצוערים התוקפים ממשיכים בשירותם.
אלימות מינית גם בצה"ל:
השבוע: נגד זוכה מחמת הספק מאונס חיילת מבסיסו
אונס בחיל האוויר: החשוד בעל "עבר בעייתי"
תקדים: צה"ל יפצה קצין שהואשם באונס קצינה וזוכה