פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקדים: צה"ל יפצה קצין שהואשם באונס קצינה וזוכה

      בפסק דין תקדימי הכריע בית הדין הצבאי המיוחד בראשות אל"מ ארז פורת לשלם פיצויים לסא"ל במיל' שנאשם באונס קצינה וזוכה. הרכב השופטים מתח ביקורת בהכרעתו על התנהלות התביעה ומצ"ח

      הרכב בית הדין הצבאי המיוחד בראשות אלוף משנה ארז פורת קבע היום (שני) בפסק דין תקדימי כי על צה"ל לשלם פיצויים לסגן-אלוף (מיל') אלי בוחבוט, בן 50, ששירת במפקדת קצין תחזוקה ראשי, הואשם באונס קצינה וזוכה.

      תחילת הפרשה בסוף שנת 2002 כשקצינה בדרגת רס"ן הגישה תלונה נגד הקצין. לטענתה, בוחבוט אנס אותה במשרדו וביצע בה מעשה מגונה בדירתה לאחר שהסיע אותה לביתה. המשטרה הצבאית החוקרת פתחה בבדיקה והקצינה נמצאה דוברת שקר בפוליגרף. בוחבוט מצדו הכחיש את החשדות נגדו.

      בעקבות הפרשה, הושעה הקצין מתפקידו והפרקליטות הצבאית החליטה שלא להגיש כתב אישום נגדו. לאחר מספר חודשים, הציגה הקצינה זוג מכנסיים כראייה חדשה לחוקרי המשטרה הצבאית בטענה כי לבשה אותם בזמן אירוע האונס ועליהם יש כתם זרע של הקצין. בנוסף לכך צירפה חוות דעת של מומחית כדי לבסס את טענותיה. על בסיס חוות דעת זו, הוגש כתב אישום בשנת 2003 נגד הקצין שייחס לו עבירות של אונס וביצוע מעשה מגונה.

      עוד על הפרשה:
      היום יוכרע אם צה"ל יפצה קצין שהואשם באונס וזוכה

      סתירות מהותיות בגרסת המתלוננת

      בזמן זה, כבר השתחרר בוחבוט משירות צבאי וההליך המשפטי נמשך עד שבשנת 2006, זיכה בית הדין הצבאי המיוחד את הקצין מכל האישומים נגדו ומתח ביקורת חריפה ביותר על הקצינה. הפרקליטות הצבאית, החליטה להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים אך לבסוף חזרה בה.

      שנה אחר כך, החליט הקצין להגיש תביעת פיצויים נגד צה"ל ובאופן תקדימי אז, הוחלט כי הרכב בית הדין המיוחד שדן בפרשה, יקיים דיון בתביעה. הקצין יוצג בתביעה על ידי עורך דין יובל נחמני. הרכב השופטים המיוחד בראשות אל"מ ארז פורת מצא התרשלות בעבודת התביעה והמשטרה הצבאית בניהול תיק החקירה נגד הקצין ובהתאם לכך פסק לשלם לקצין כ-27 אלף שקלים, כמחצית משכר טרחת עורך הדין בפרשה.

      הרכב השופטים לא חסך ביקורת מהתביעה וציין מספר אירועים שעוררו את תמיהת השופטים. אחת הדוגמאות שנתנו השופטים, הייתה העובדה כי למרות הניסוי הכימי באמצעות תמיסה שנעשה למכנס שהובא כראייה, התברר כי לא ניתן לקבוע באמצעותו את טענת האונס. פעולה נוספת שלא נעשתה כדי לבסס את תלונתה של הקצינה, הייתה איכון מכשירי הטלפון הסלולרי של השניים שבוצעו לבסוף על ידי הסנגורית של בוחבוט, עורכת הדין תמי אולמן, שהוכיחו סתירות מהותיות בגרסת הקצינה המתלוננת. כמו כן, ציינו השופטים כי לא נבדקו תוכנם של המסרונים שנמצאו במכשירי הטלפון הסלולרי של השניים.

      מדובר צה"ל נמסר בתגובה, כי "כנגד המבקש הוגשה תלונה בדבר אינוסה של המתלוננת וביצוע מעשים מגונים בה. התביעה הצבאית בחנה תלונה זו בזהירות המתחייבת ומשהנאשם לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לראיות אלה הוחלט על הגשת כתב אישום נגדו. משהתעוררו סימני שאלה ביחס לתלונה, הוחלט שלא להעמיד את המבקש לדין. בנוסף, פנה סא"ל אלי בוחבוט בבקשה לפיצוי ובתאריך 27.06.10 הרכב בית הדין קבע כי במקרים חריגים בנסיבותיהם מוסמך נשיא בית הדין לאשר הארכת מועד בקשת הפיצויים. יובהר כי הכרעת בית הדין אינה מותחת ביקורת על המשטרה".