פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטח הפקר: ויכוח בין דיירים מונע בניית ממ"ד בשדרות

      בזמן שמרבית העיר הדרומית ממוגנת מפני התקפת רקטות, ישנו בניין שנותר חשוף בשל התנגדות בעלת דירת הקרקע להקמת המרחב המוגן בחצרה. במשרד השיכון טרם הציעו קרקע חלופית

      סכסוך בין משרד השיכון לבין דיירי בניין מגורים בשדרות מונע את הקמתם של שלושה מרחבים מוגנים, וההשלכות עלולות לעלות בחיי אדם. מדובר באחרוני הממ"דים שנבנים בשנים האחרונות עבור תושבי שדרות, אשר בנייתם מתעכבת עקב התעקשות הקבלנים לבנות את המרחב בחצר של דירת הקרקע תוך חסימת מרפסות אחרות – למורת רוחם של הדיירים.

      "המתכננים רוצים להקים את הממ"דים מתוך חצר השייכת לדירה פרטית, אבל בעלת הבית מתנגדת", סיפרה זהבה כהן, תושבת הבניין. "צמוד לבית נמצא שטח ציבורי שלא מנוצל לשום דבר ואפשר להקים עליו את המרחבים, כמו שעשו במקומות אחרים הסמוכים אלינו. אנחנו ממש לא מבינים את ההתעקשות". לדברי זהבה, העיכוב בבניה פוגע בחיי הדיירים מדי יום: "הילדים הגדולים שלי לא רוצים לבוא אלי כי אין כאן מרחב מוגן. כל פעם שיש התראה אנחנו מסתכלים על השכנים, שיש להם כבר מרחבים מוגנים, והפחדים שלנו גוברים. סתם מתעקשים איתנו".

      מיזם הקמת המרחבים המוגנים בבתים הפרטיים בשדרות נעשה על ידי משרד השיכון, באמצעות חברת עמיגור. אנשי החברה שימשו פעמים רבות כמגשרים בין צרכים ודרישות שונות ונאלצו לשכנע לא פעם דיירים סרבנים מצד אחד, או את הרשויות האחראיות על השטחים עליהם נבנו הממ"דים מצד שני. ברוב המקרים נמצאו הפתרונות היעילים ביותר לסוגיות והמיזמים עומדים כעת לקראת סיומם; במקומות בהם לא ניתן היה להקים חדרי ביטחון כתוספת למבני המגורים, אותר בתוך הבית מרחב בטוח שחוזק באמצעי מיגון חכמים והפך למרחב מוגן.

      "למה להקים את הממ"ד דווקא בחצר השייכת לנו?"

      יפעת, בעלת הדירה שבחצרה מבקשת החברה להקים את המרחבים המוגנים, אינה מבינה את מהלכי עמיגור בסוגיית ביתה. "למה צריך להקים את הממ"דים בחצר השייכת לנו, שבה אנחנו נמצאים הרבה מאוד זמן? באף קטע סמוך של בניינים הדומים לשלנו זה לא נעשה. שילמנו על הדירה הזאת במיטב כספנו והערך שלה כולל את החצר".

      בשטחים הצמודים לבניין ישנם לפחות שני מקומות עליהם ניתן להקים את המרחבים המוגנים, אולם באופן רשמי הם מוגדרים כשטחים פתוחים. "אמרו לנו שזה בלתי אפשרי להקים את הממ"דים על השטחים האלה", אמרה זהבה כהן. "הם טוענים שמדובר בשטח ציבורי פתוח, אבל על השטח הזה אין שום דבר. בצד אחד יש עשביה שאף אחד לא מטפל בה ובצד השני יש מדרכה קטנה, שבקושי נמצאת בשימוש ובנייה עליה ממש לא תפריע לאף אחד".

      במשרד השיכון מגדירים את בעלת הדירה בקומת הקרקע כ-"סרבנית בניה". בתגובת המשרד נאמר, שבקשת הדיירים לבנות בשטח ציבורי פתוח אינה אפשרית מאחר שמשמעותה תוספת שטח ציבורי לטובת אנשים פרטיים. לטענתם, מדובר בהליך שינוי עירוני שיכול לארוך מספר שנים. כמו כן, נמסר כי לדיירים בקומה השנייה והשלישית הוצע מיגון פנים דירתי - המאושר מבחינת פיקוד העורף כשווה ערך לממ"ד חיצוני מבחינת עמידותו. למרות שהפרויקט למיגון פנים עומד לקראת סיום, באם תחזור השכנה מסרבנותה, מוצעת לדיירים האפשרות לבנייה עצמית לצד המימון לכך.

      "לצערנו, סרבנותה של הדיירת נותרה בעינה, למרות פניות רבות בכתב ובעל פה וניסיונות שכנוע כדי שתחזור בה מסרבנותה", נאמר בתגובה מהמשרד. "כאשר היא מתנגדת, לא ניתן כמובן לאפשר את הבנייה ולא ניתן משפטית לחייב אדם המתנגד לבנייה לאפשר זאת" - טענה אשר לדברי המשרד נבדקה בעבר על ידי המשרד עצמו והעירייה.

      תגובה זו התקבלה בתמיהה על ידי מומחים המתמצאים בחוקי הבניה ובנושאים הקשורים בטיפול בשטחים ציבוריים. ראש עיריית שדרות לשעבר, עורך הדין אלי מויאל, אמר כי ניתן לבצע העברת שטח לטובת העניין בתוך זמן קצר וכי ביכולתה של חברת עמיגור לעשות זאת, תוך הסדרת ההעברה מול הרשות המקומית והוועדה המחוזית לבניין ערים, בדרך של שינוי תב"ע (תכנית בניין עיר) כמענה לצורך מימוש החוק. תושבי הבניין אומרים, כי נותר להם רק לקוות שבעמיגור יתעשתו ויפסיקו להערים קשיים בהתעקשותם על שטח חצר הבית כמיקום היחיד להקמת המרחבים המוגנים הדירתיים.

      עוד בנושא
      "שעת התקפה": נוהל חירום חדש בעת הסלמה בדרום
      ועדת חוץ וביטחון בדרום: "חסר מיגון בגלל הממשלה"