גבעת הקפיטול בוושינגוטן קיבלה אתמול (שלישי) את פניהם של כ-700 מחברי שדולת ג'יי-סטריט, שעלו לפגישות אצל כ-225 חברי קונגרס, במטרה לגייס את תמיכת המחוקקים והכרתם בדחיפותו של פתרון של "שתי מדינות לשני עמים". מרתון הפגישות הזה, שסיים את הכנס השנתי של הלובי היהודי-שמאלני שהתקיים השבוע בוושינגטון, הוא ריטואל קבוע בבירה; רק לפני חודש השתרכו תורים של אלפי פעילי השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק מחוץ למשרדי הקונגרס, עם מסרים מעט שונים. בעוד ההמונים באיפ"אק הריעו לראש הממשלה בנימין נתניהו, בג'יי-סטריט ניסו להראות שאפשר לתמוך בישראל גם בלי להיות אוהד מושבע של ראש הממשלה ורעיונותיו.
למרות ההשוואה המתמדת לאיפא"ק, שקיימה בתחילת החודש כינוס שנתי גדול ונוצץ הרבה יותר, בג'יי-סטריט, הלובי הצעיר המזוהה בעיקר עם השמאל הישראלי, הביעו סיפוק גדול מהכנס שהסתיים השבוע. מאז הוקם ב-2008 במטרה לקדם את המעורבות האמריקאית במאמצי השלום של ישראל, נלחם הארגון על מעמדו בסדר היום, וזכה לגינויים קולניים מחוגים שמרניים וגופים יהודיים מתחרים על חלק מעמדותיו, דוגמת התמיכה בדרישת ממשל אובמה להפסקת הבנייה בהתנחלויות, ביקורת אסטרטגית על ישראל בעקבות פרשת המשט הטורקי לעזה וחוסר גינוי לדו"ח גולדסטון.
השנה ניכר בפעילות ג'יי-סטריט מאמץ גדול יותר להתקרב לזרם המרכזי ולהלך הרוח הישראלי, ולכן גם, למשל, גינתה השדולה את הצעדים החד-צדדיים של הפלסטינים באו"ם וקידמה חקיקת סנקציות נגד אירן. גם רשימת הדוברים בכנס השנה התאפיינה בקו מתון יותר, ויו"ר הארגון, ג'רמי בן עמי, מיהר להתנער מקריאתו של כוכב השמאל היהודי-האמריקאי, העיתונאי פיטר ביינרט, שהיה אחד הדוברים המרכזיים בכנס, להחרים את ההתנחלויות.
הממשל שלח כבד קצוץ
למגמת ה"התמרכזות" נוספו גם הופעותיהן של דמויות ישראליות בולטות בכנס: הסופר עמוס עוז תקף את איפא"ק; פעילת המחאה סתיו שפיר סיפקה מניחוחות רוטשילד; סגן השגריר הישראלי בוושינגטון, ברוך בינה, אמנם תקף בחריפות את הארגון, אך בכל זאת - זאת הופעתו בכינוס מסמנת עידן חדש ביחסי השדולה של ישראל; וכמובן, נאומו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
בג'יי-סטריט התעלמו מהגינויים על הבמה והלגיטימציה שהם מספקים למי שמואשם בעבירות שחיתות חמורות, והעדיפו להדגיש את המסר החזק של אולמרט נגד נתניהו: "יש פרטנר בצד הפלסטיני, שלא יגידו לי שאין פרטנר. אבו מאזן תמיד התנגד לטרור. אני לא צריך הצהרה מאבו מאזן להכרה. כשיהיה שלום, זה ברור שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ולא צריך לחכות להצהרה כזו".
שאלת הלגיטימיות וההשפעה הממשית של הארגון ניכרה גם במסרים שהעבירו העיתונאים באתרים היהודיים הגדולים, כמו גם באתרים הפוליטיים המובילים, שהתמקדו בנציגי הממשל שהגיעו לדבר בכנס. על רקע דיווחים לפיהם ראש הסגל היהודי בבית הלבן, ג?ק לואו, סירב לבקשת ג'יי-סטריט לנאום בכנס ולפזר אבק כוכבים ורוח גבית מסביבת הנשיא אובמה, הופנתה תשומת לב גדולה לדבריהם של מי שהממשל כן בחר לשלוח בסופו של דבר. מתנגדיה הרבים של ג'יי-סטריט מיהרו להדגיש כי לעומת הנוכחות המכובדת של הנשיא אובמה ושר ההגנה ליאון פנטה בוועידת איפא"ק, "הכבד הקצוץ" שנשלח לייצג את הממשל בג'יי-סטריט, בדמותם של יועצת הנשיא אובמה ואלרי גארט והיועץ לביטחון לאומי של סגן הנשיא ביידן, אנתוני בלינק, מדגיש עד כמה חסרת השפעה השדולה במסדרונות הממשל.
תחנה אחרונה לפני התבוללות
בשולי הסיקור התקשורתי על מעמד וליגטימיות של השדולה, עלתה בוועידה גם המטרה שהיא מנסה לקדם - תחושת הבהילות, וקולות המתריעים ברצינות כי זמנו של פתרון שתי המדינות עומד לפוג. לנוכח חוסר הרלוונטיות הפוליטית של הנושא עבור ממשל אובמה בשנת הבחירות, הגיע הזמן להבין ש"המושג החלול של שתי מדינות", כפי שהגדירה זאת לילה חלאל, אחת מדוברות הכנס, אכן הגיע למבוי סתום, ולא אחת נזרקה לחלל האולמות ברצינות ובמעשיות שאלת ההשלכות של מדינה דו-לאומית על המשך קיומה של מדינה יהודית.
בג'יי-סטריט דוחים את ההאשמות בדבר חוסר רלוונטיות, ומחכים ליום שאחרי הבחירות לנשיאות בנובמבר, בתקווה שאובמה יגיע לקדנציה שנייה עם הרבה פחות לחץ והרבה יותר יכולת תמרון לקידום פתרון שתי המדינות. בשדולה מקווים שיהיה ביכולתם לדחוף אותו להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ האמריקאית.
בג'יי-סטריט כמובן מדגישים את הנצחונות, ולא את ההשוואות לאיפא"ק, ודוחים את הטענות בדבר תחושה פסימית ומדוכדכת בכנס. הבכירים הישראליים שהופיעו בכנס, מדגישים בארגון, הם סימן למעמדם המתחזק כתוצאה מעבודת שטח שיטתית שנעשתה בשנה האחרונה, ומספרים גם על עלייה של 25% בכמות המשתתפים, על הכפלה של הפעילות בקמפוסים האוניברסיטאיים ברחבי ארה"ב ובקונגרס, ועל ריבוי הצעירים המצטרפים לשדולה.
"כל בן אדם רביעי בכנס היה סטודנט", סיפרה מנהלת ג'י- סטריט בישראל, יעל פתיר, בשיחה עם וואלה! חדשות. "לישראל יש בעיה עם הדור הצעיר בארה"ב ובעולם, שהתרחק מאוד, כי קשה לו שהשיח הוא שיח שאומר לו שאתה יכול לתמוך בישראל רק בדרך אחת". לדברי פתיר, מהפעילות הענפה של הארגון בקמפוסים האמריקאיים עולה כי צעירים רבים מעדיפים לנהל דיון מורכב שבו ניתן לשאול שאלות, ומוצאים בארגון מקום לעשייה - "ובמידה רבה, זו תחנה אחרונה של צעירים יהודים אמריקאים לפני שהם מתנתקים לגמרי מישראל".
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il