פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שופט בג"ץ על מגרון: "למה הושג הסכם בזמן פציעות?"

      המדינה ביקשה לבצע את פינוי המאחז בעוד שלוש שנים וחצי בעקבות השגת הסכם עם המתנחלים. השופטים מתחו ביקורת על המדינה: "שלוש שנים זה חמש, שבע, שמונה"

      הדיון בבג"ץ בנושא מגרון עסק הבוקר (חמישי) בבקשת המדינה לעכב את פסק הדין המחייב את פינוי המאחז עד סוף חודש זה לעוד שלוש שנים וחצי, זאת לאור השגת ההסכם מול המתנחלים. "הפתרון המוצע יאפשר לקיים את שלטון החוק, למרות הבעייתיות שבו" - כך אמרה בפתח הדיון עורכת הדין אסנת מנדל מפרקליטות המדינה. עורך הדין יעקב וינרוט, שמייצג את המאחז, אמר כי כמו שמגרון הפכה לסמל, כך הפתרון הפך לסמל. "אם הבנייה לא תסתיים בזמן, אנחנו נקום ונלך", הבטיח בשם תושבי המאחז.

      הפרקליטות מבקשת מהרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, ארכה לביצוע הפינוי, וזאת בעקבות ההסדר שהושג בין המדינה לתושבי המאחז, לפיו הם יפונו לשכונה סמוכה תוך שלוש שנים וחצי. לדברי מנדל, "השינוי הדרמטי" שחל מאז פסק הדין הוא שכיום התושבים מסכימים לפינוי מרצון.

      המאחז מגרון (AP)
      המתנחלים: "ההסכם הזה יוביל לפינוי וליישום שלטון החוק". השופטים: "מה יקרה אם הבנייה לא תסתיים בזמן?". מגרון (צילום: AP)

      כאשר עו"ד ברק בר שלום, שמייצג את יו"ר מגרון לשעבר, אמר כי יש לקבל את ההסדר, שאל אותו השופט סלים ג'ובראן: "בתוך עמנו אנחנו יושבים. שלוש שנים זה לא שלוש, זה חמש, שבע ושמונה. למה התושבים לא הסכימו עד עכשיו? למה ההסדר הושג בזמן פציעות?". לכך השיב בר שלום, כי כל המו"מ לפני פסק הדין של העליון התנהל מעל ראשם של התושבים, מול מועצת יש"ע, ורק לאחר פסק הדין פנו אליהם. השופט ג'ובראן הקשה, ואמר שחובה לשמור על שלטון החוק. לכך השיב בר שלום: "ההסכם הזה יוביל לפינוי וליישום שלטון החוק".

      "כמו שמגרון הפכה לסמל, הפתרון הפך לסמל"

      עו"ד יעקב וינרוט, שמייצג אף הוא את תושבי המאחז, אמר לשופטים כי ההתנהלות עד כה של המתנחלים לא היתה חכמה, אולם לדבריו אם ההסכם שגובש היה מוצג לבית המשפט לפני מתן פסק הדין, הוא מעריך שבית המשפט היה מאמץ אותו. לדבריו, יש חשיבות רבה בכך שהתקבל הסכם עם המתנחלים להתפנות. "במצב של חברה מפולגת, מגרון הפכה לסמל למאבק בין תומכי ההתיישבות לתומכי הפינוי. תושבי מגרון היו יכולים להתבצר באידיאולוגיה שלהם ולחכות לפינוי, זה הכי קל, אבל הם החליטו להרכין ראש ולקבל את שלטון החוק. כמו שמגרון הפכה לסמל, הפתרון הפך לסמל".

      עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את "שלום עכשיו" שעתרה בשם הפלסטינים בעלי הקרקע עליה נבנה מגרון, אמר כי הבקשה של המדינה נוגעת ללב פסק הדין, שעסק במועד הפינוי, ולא בעניינים טכניים. "בית המשפט פסק והמדינה צריכה לבצע", אמר. לדבריו, אם יתקבל ההסכם, הוא יאפשר למדינה לבקש בכל פעם עיכוב ביצוע פסק דין. "יש כאן כניעה מוחלטת של המדינה", אמר והוסיף כי המו"מ נעשה ללא פניה לבעלי הקרקע. עוד טען ספרד כי תושבי המאחז אינם באים מעמדה של הפנמה, וממשיכים לומר אי אמת לבית המשפט. "ראש ממשלה, שר והמנהל זוחלים על הגחון כדי לענות על דרישות המתנחלים", אמר, "צדק מעוכב זה לא צדק. אסור להסכים לבקשה הזאת, שתיצור פרוצדורה חדשה - מועד ב' לפסקי דין של בג"ץ".

      עו"ד מנדל מהפרקליטות השיבה כי המו"מ נעשה בתום לב, וכי לא הייתה פנייה לבעלי הקרקע כי הניחו שיתנגדו ומיהרו להציג את ההסכם לבית המשפט. השופטים התקשו לקבל את התשובה הזאת, ומתחו ביקורת על כך. השופטת מרים נאור שאלה את עו"ד מנדל מה יקרה אם הבניה לא תסתיים בזמן? "בגלל זה אנחנו מבצעים מעקב", השיבה מנדל. "אנחנו עוקבים מאז 2007", השיבה השופטת נאור.

      "חוששים שלא יקיימו פסק הדין"

      השר בני בגין, שתיווך בין הממשלה לתושבי המאחז, אמר לבית המשפט כי נקודת המוצא של ההסכם הוא קיומו של פסק הדין, כאשר המטרה הייתה לעשות זאת בדרכי שלום ככל הניתן. "הצבת מגרון הייתה שגגה, אבל הבנתי את תחושת השליחות של התושבים, לכן רציתי להגיע לאותה פשרה. אנחנו סבורים שאין מקום לבנות על קרקע שאינה אדמת מדינה. אין על כך מחלוקת", אמר וציין כי האווירה הציבורית הקשתה על השגת הסדר, לכן ביקש מראש הממשלה להציג את ההסדר באופן פומבי, מעל במת הכנסת. הוא הוסיף שאם לא היה מושג הסכם, הממשלה היתה מפנה את המאחז כפי שהורה בית המשפט.

      אחרי הדיון אמר עו"ד ספרד שהוא סבור שבית המשפט הבין עד כמה חמורה הפנייה. "ברור שהמדינה התפרקה לחלוטין מהחובה שלה לדאוג לאינטרס הציבורי, ולא רק לאינטרס של תושבי מגרון", אמר. עבדאל מונם מועתן, תושב בורכא ואחד העותרים, אמר כי הוא חושש שלא יקיימו את פסק הדין. "שמחנו בהתחלה, אבל אחרי כל הדחייה זאת יש לנו חששות. זה לא ראוי שלא פנו אלינו ולא דיברו איתנו". מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר לאחר הדיון כי "אני מאוד מקווה שבית המשפט לא יאפשר לממשלה ולמתנחלים להפר את פסק הדין של בית המשפט. המשמעות היא כניסת הפוליטיקה לבית המשפט". מנגד, איתי חמו, תושב מגרון, אמר לאחר הדיון כי מדובר בעתירה פוליטית. "אנחנו מרכינים את הראש בפני שלטון החוק, ונקיים את הפשרה", אמר.

      עוד באותו נושא:
      הסכם מגרון הוגש לבג"ץ, משפחה אחת סירבה לחתום
      השר בני בגין: הושגה פשרה לפינוי המאחז מגרון
      בגין: "נבקש להאריך מועד פינוי מגרון עד 2015"