פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקדים: ראיות יפסלו ללא הסכמה מודעת לחיפוש

      בעקבות דיון בערעור שני נאשמים שהורשעו על סמך ראיות שנמצאו בחיפוש ברכושם, קבע הרכב השופטים בראשות ביניש כי אם נאשם אינו מודע שמותר לו לסרב לחיפוש הראיות לא קבילות

      בית המשפט העליון זיכה היום (שלישי) שני נאשמים, לאחר שהרכב בראשות הנשיאה לשעבר דורית ביניש, קבע כי הם הורשעו על סמך ראיות שהתקבלו בחיפוש בלתי חוקי שערכה המשטרה, למרות שבמקרה אחד הנאשם הסכים לחיפוש ובמקרה השני אמו של הנאשם התירה לחפש בחדרו. בפסק דין עקרוני, קבעו השופטים כי המשטרה מוסמכת לערוך חיפושים בהסכמה על גופו של אדם, בכליו או בביתו, אולם הבהירו כי במקרה שיש צורך בהסכמת החשוד, הסכמה זו חייבת להיות מודעת, בשל פערי הכוחות האינהרנטיים הטמונים במפגש שבין אזרח לשוטר.

      בית המשפט העליון דן בערעור של שני נאשמים - במקרה אחד מדובר בנאשם שהורשע בהחזקת סכין, לאחר ששוטר ביקש ממנו להוציא את תכולת כיסיו, למרות שלא היה חשד סביר לכך שהוא מבצע עבירה. במקרה השני היה מדובר בנאשם שהורשע בהחזקת סמים לשימוש עצמי, לאחר שאמו התירה לבצע חיפוש בחדרו.

      הסנגוריה הציבורית ערערה על הרשעת השניים בטענה כי בדרך כלל, כששוטר ניגש לאזרח ודורש ממנו כי יסכים לחיפוש, האזרח סבור כי השוטר פועל במסגרת תפקידו וכי סירוב לבקשה עלול לגרור תוצאות קשות מבחינתו. לכן, נטען, מדובר בהסכמה שניתנה ללא ידיעה כי אפשר לסרב לבקשה, מה שהופך את הראיות לפסולות. המדינה טענה מנגד, כי אין מקום לאסור על ביצוע חיפוש בהסכמה, וכי אין צורך לומר לאדם שזכותו לסרב לבקשת חיפוש.

      על השוטר להבהיר לאזרח שהוא יכול לסרב

      ביניש קבעה בפסק הדין כי הסכמת אדם מתירה לערוך חיפוש גם במקרים שאין היתר חוקי אחר, אולם הבהירה שההסכמה חייבת להיות מודעת. "כדי להבטיח שההסכמה לחיפוש היא הסכמת אמת ואינה מבוססת אך על פערי הכוחות הטמונים במפגש בין שוטר לאזרח, נדרש השוטר המבקש את הסכמת האזרח לעריכת החיפוש להבהיר לו, כאשר הדבר רלוונטי, כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו", כתבה בפסק הדין. השופט יורם דנציגר, בדעת מיעוט, אף סבר שיש להחמיר יותר ובניגוד לעמדת ביניש סבר כי הסכמה של אדם אינה הופכת חיפוש לחוקי בשום מקרה. השופטת עדנה ארבל הצטרפה לדעתה של ביניש.

      כתוצאה מההחלטה, קבעו השופטים לראשונה במסגרת ערעור בבית המשפט העליון לבטל ראיה חפצית, והחליטו לזכות שניים מהמערערים בשל העובדה שהראיות נגדם הושגו בניגוד לחוק.

      הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר בתגובה כי "מדובר בפסק דין היסטורי מבחינת ההגנה על זכויות הפרט במדינת ישראל. הפרקטיקה המשטרתית הרווחת, שמתנהלת יום יום, היא שהמשטרה נטפלת אל אנשים בלי חשד סביר, ומתרצים את זה בהסכמה, וכך עוקפים את כל החוקים". לדבריו, עד היום המשטרה ניצלה את תמימותם של האזרחים שסברו שחובתם להסכים לחיפוש, גם בהעדר חשד כי ביצעו עבירה. מהיום לא תוכל עוד המשטרה לנהוג כך. בנוסף, העובדה שבית המשפט פסל את הראיות וזיכה את הנאשמים משדר מסר ברור על זכותו של נאשם להליך הוגן – מי שמבקש להביא אזרחים לדין פלילי חייב בעצמו לנהוג על פי החוק ולשמור על זכויות האזרח.

      לקריאה נוספת:
      ביניש נפרדה בדמעות: "חובה לשמור על עצמאות בית המשפט"
      תקדים משפטי: תרמה ביצית לבת זוגה ותוכר כאימא
      תקדים: חשוד בביצוע עבירות מין באינטרנט הואשם באונס