נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אמור להיות נקודת השיא בהופעות של מנהיגי ארצות הברית וישראל בפני הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, איפא"ק. אולם היו לו מתחרים חזקים - הנאומים המעולים שקדמו לו מפיהם של נשיאי ארה"ב ברק אובמה והנשיא הישראלי שמעון פרס. אמנם הוא הופיע אחרי הפגישה החשובה עם אובמה, אבל לא היה יכול לחדש הרבה. הוא אמנם דיבר בפני ועידה של תומכי ישראל, אבל המסרים שלו נועדו לכלל הציבור האמריקאי וגם לאזניהם של עמים ומנהיגים בעולם - ובעיקר במזרח התיכון.
מטרתו המרכזית של נתניהו הייתה השגת תמיכה בדעת הקהל האמריקאית במדיניות ת?קיפה, נחושה ומואצת כלפי אירן - ולמעשה במתקפה צבאית. לשם כך, הוא גייס את כל כשרונו הרטורי, השמיע טיעונים מנוסחים היטב ולא שכח כהרגלו את זכר השואה ולקחיה - תוך אזכור סירובה של ארה"ב להפציץ את מחנה אושוויץ. על רקע שלל ההתבטאויות הסותרות והמבלבלות שנשמעו בשבועות האחרונים מירושלים ומוושינגטון, הוא ניסה לעשות סדר בדברים ולהציג משנה סדורה ומוסמכת יותר של העמדה הישראלית.
נתניהו אמנם הגדיר בהרחבה איומים ומענים - אבל הגישה הזו גם חשפה פערים שעדיין עומדים בעינם בין ארה"ב לבין ישראל. העיקריים שבהם טמונים ביחס לאמצעים וללוחות הזמנים - שני נושאים שיש ביניהם זיקה ברורה. לאובמה יש הרבה יותר זמן ויותר סבלנות, ואסור לשכוח כמובן את הבחירות לנשיאות שיתקיימו בעוד שמונה חודשים. הוא אמנם הצהיר על נחישותו למנוע מאירן נשק גרעיני, אבל מאמין הרבה יותר מנתניהו ביכולת של סנקציות משתקות ומאמץ דיפלומטי לעצור את המרוץ לפצצה - ובכל מקרה, חושב שניתן יהיה להצדיק פעולה צבאית רק לאחר שאלו ימוצו ולא יניבו תוצאות.
נתניהו, מצדו, סקר בנאומו את סבבי הסנקציות שהוטלו על אירן והשיחות שנוהלו עם נציגיה, שעד עתה לא הביאו לשינוי הדרוש. נתניהו מעריך שאירן הרבה יותר קרובה לפצצה גרעינית מהערכות המקובלות בארה"ב. הוא התייחס לטענה שאנשי אובמה הפיצו, על סמך הערכות לכאורה של שירותי המודיעין של ארה"ב, לפיה ממשלת אירן טרם החליטה לבנות נשק גרעיני, והשתמש במשל הברווז כדי לסתור את הטענה: "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז.. זה ברווז גרעיני".
נתניהו מכיר במחיר הכבד שיכולה לגבות התקפה על אירן, אבל טוען שיש לחשב גם את המחיר של אי-עשייה, שאירן גרעינית תגבה מהאזור והעולם. לשם כך, הוא מתאר את הפעילות הטרוריסטית הנוכחית של אירן ומציע לחשוב איך היא תתגבר בחסות נשק גרעיני ותסכן גם את ארה"ב.
לוח הזמנים של אובמה ארוך יותר מזה של נתניהו, בין היתר בשל היכולת הצבאית של ארה"ב, העולה עשרות מונים על היכולת הישראלית, ומאפשרות לה לפעול נגד המתקנים הגרעיניים של אירן, גם המוגנים שבהם. אובמה דרש להפסיק את המלל הבלתי פוסק סביב מתקפה אפשרית - אולם בסופו של דבר, דווקא הדיבורים האלה הם שהצליחו להחזיר את הסכנה האירנית לראש סדר העדיפוית של ארה"ב והקהילה הבינלאומית. רק איום צבאי אמין יוכל להפוך את הסנקציות לאמצעי יעיל יותר.
נאום נתניהו סיפק במה חשובה להשמעת העמדה הישראלית, אבל השוואתה עם הנאום של אובמה באותה אכסניה ועם דברים שאמרו שני הצדדים במהלך ביקור נתניהו בוושינגטון, מצביעים על פערים בין שני הצדדים, שבחודשים הקרובים יהיה עדיין צורך להתגבר עליהם.
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב, הוא ראש ביה"ס לתקשורת וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן