פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקווה לחולי סכיזופרניה: תרופה זולה נגד פצעי בגרות

      תקווה לפגועי הנפש: בניסוי שנערך במקביל בישראל, בבריטניה, בפקיסטן ובברזיל, נמצא שאנטיביוטיקה ישנה נגד אקנה מסוגלת להפחית משמעותית את תסמיני ההזיות ומחשבות הרדיפה

      ניסוי חדש שבוצע בישראל ובכמה מדינות נוספות עשוי לחולל מהפכה בתחום בריאות הנפש, ולהקל על תסמיני המחלה של מיליוני חולי שסעת (סכיזופרניה). בבסיס המחקר שימוש באנטיביוטיקה זולה בשם מינוציקלין, שנועדה במקורה לטיפול באקנה (פצעי בגרות). במחקר נמצא כי תסמיני המחלה של החולים שנטלו את התרופה הוקלו משמעותית. למחקר עשויות להיות השלכות על טיפול בכלל קהילת פגועי הנפש באמצעות תרופות אנטיביוטיות נוספות.

      את הניסוי מממן המכון הלאומי בבריטניה למחקרי רפואה, שהקציב לו סכום התחלתי של 1.9 מיליוני לירות שטרלינג. המחקר הראשי נעשה באוניברסיטת מנצ'סטר, ומחקרים מקבילים נעשו עד כה בישראל, בפקיסטן ובברזיל. חולים במדינות אלה הציגו הקלה משמעותית בתסמיני סכיזופרניה כאשר טופלו באנטיביוטיקה, שמשווקת בארץ גם תחת השם מינוציקלין.

      ניסוי במוחם של חולי סכיזופרניה שנעשה באוניברסיטת מילאנו, שבחן את תגובתם להבהובי טלוויזיה (AP)
      ניסוי באוניברסיטת מילאנו בחולי שסעת שבחן תגובה להבהובים מהירים (צילום: AP)

      הפעם הראשונה שבה נוסתה התרופה על חולה סכיזופרניה הייתה ב-2007. צעיר בשנות ה-20 לחייו אושפז בבית חולים ביפן עם הזיות קשות ומחשבות רדיפה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא סבל מתסמינים מסוג זה, והוא לקה גם בחרדה ובמחסור בשינה. למרות שטופל בתרופות אנטי-פסיכוטיות, בדיקות דם וסריקות מוח שנעשו לצעיר העלו כי לא ניכר שיפור במצבו.

      כשבעים אלף ישראלים לוקים בשסעת

      בעת האשפוז, פיתח הצעיר היפני דלקת ריאות קשה. הוא טופל באנטיביוטיקה מסוג מינוציקלין. כעבור שבועיים, פחתו בצורה משמעותית התסמינים הפסיכוטיים שהציג, וגם דלקת הריאות חלפה. עם זאת, כאשר הופסק הטיפול במינוציקלין, התסמינים הפסיכוטיים שבו במהרה, והוא שב ליטול את האנטיביוטיקה באופן קבוע במשך שנתיים. מצבו הוגדר יציב בפרק זמן זה.

      לוקים בסכיזופרניה סובלים מהזיות וממחשבות רדיפה, שלרוב אין להן ערך רגשי של ממש. חלקם סובלים מרצף מחשבה לא-רציף שגורם לבעיות בדיבור. אחרים נוקטים אלימות כלפי סביבתם או סובלים מהתנהגות קטטונית כגון קפיאה במקום. חלקם אדישים לסביבה במידה ניכרת, ממעטים בדיבור ומרבים בהתכנסות. חוקרים מעריכים כי המחלה נוטה לעבור בתורשה בצורה מסוימת. בישראל, בדומה לרוב מדינות העולם, כאחוז אחד מהאוכלוסיה מאובחן במחלה, כ-70 אלף בני אדם.

      סקר: בורות גדולה בציבור בנושא מחלת השסעת
      מי הפיץ תרופות אנטי-פסיכוטיות בחפיסות נורופן?
      סיוע, עזרה ושיחה - בפורום וואלה! סכיזופרניה