(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')
עשרה חודשים מאז החלה ההתקוממות העממית בסוריה, עיתונאי מערבי ראשון נהרג, שלשום (רביעי) ברחובותיה הבוערים של העיר חומס - והתמונות שהתפרסמו היום ברשת מהאירוע, ומובאות כאן, אינן קלות לצפייה.
ז'יל ז'אקייה, כתב וצלם חדשות צרפתי בן 43, איש רשת הטלוויזיה "פראנס 2", היה אחד העיתונאים המערביים הראשונים שנכנסו לסקר את הנעשה במדינה, לאחר שהשלטונות התירו באחרונה לכמה עיתונאים להיכנס לשטחה, לראשונה מפרוץ ההתקוממות. הוא היה באמצע צילומי כתבה על המתרחש בעיר, ודקות לפני מותו, סיקר הפגנת תמיכה בנשיא בשאר אסד ואף ריאיין כמה מתומכיו. אלא שאז, ככל הנראה, התפתחה במקום הפגנת נגד - וכוחות הצבא נכנסו לפעולה.
המונית בה נסע ז'אקייה נפגעה במתקפת רימונים או פצצות מרגמה, בתקרית בה על פי הדיווחים נהרגו עוד לפחות שבעה בני אדם וקרוב ל-30 נפצעו, בהם גם עיתונאי הולנדי. צילומי החובבים תיעדו את המתרחש בזירה, שניות לאחר התקרית, את זעקות השבר של אחת מעמיתותיו של ז'אקייה, ואותו עצמו מובהל במונית לבית החולים.
עוד מהנעשה בסוריה:
אחד המשקיפים התפטר: "לא אגבה את משטר אסד"
אסד הפתיע ויצא למפגינים: "אוהב את העם הסורי"
טורקיה: החרמנו משאיות שנשאו נשק מאירן לסוריה
לא ברור עד רגע זה מי עמד מאחורי ההתקפה הקטלנית - כוחות הצבא או מורדים. באופוזיציה הסורית הכחישו כל אחריות למותו, ומיהרו להאשים את השלטון הסורי. "ההרג הזה אינו אלא עוד אינדיקציה לדרך בה מונע המשטר הסורי מהתקשורת לעבוד בחופשיות", נמסר היום מ"המועצה הסורית הלאומית", מסגרת הגג של ארגוני האופוזיציה היושבת בטורקיה. "הוא תוקף והורג עיתונאים, במטרה להשתיק את הסיקור".
"אמיץ ומיוחד במינו"
ז'אקייה לא שרד את פציעתו הקשה, וכעת צרפת כולה סוערת בעקבות המקרה. גם הנשיא ניקולא סרקוזי הדגיש כי מדובר בתזכורת כואבת לחשיבות העבודה העיתונאית. "זה מזכיר לכולנו את הקשיים הרבים של מקצוע העיתונות", אמר היום הנשיא, "את הסיכונים שהם לוקחים, ובו בעת את חשיבות עבודתם, במשטרים כאלה, במצבים כאלה, בהם גברים ונשים אמיצים מספרים את האמת על המתרחש".
עמיתיו לעבודה של ז'אקייה בתחנת הטלוויזיה בפריז התקשו להסתיר את ההלם והתדהמה בעקבות מותו, והם דורשים הסברים מהמשטר בסוריה. כולם סיפרו על כתב וצלם וידיאו אמיץ, ומעבר לכך - על אדם מיוחד במינו. "אנחנו המומים, פשוט לא יכולים להאמין לזה", אמרה גיסלן שנו, עמיתתו לעבודה. "זה מעבר לעצב, כי ז'יל לא היה רק עיתונאי נהדר וכתב מלחמות נהדר - הוא גם היה חבר. הוא היה מוערך בשל האיכויות שלו כאדם והרגישות שלו".
התקרית הקטלנית בחומס צפויה להגביר עוד יותר את המתיחות בין פריז לדמשק, שגם כך נמצאת בימים אלה בשיאה.
(עדכון ראשון: 18:45)