פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לפיד הצית השו?ק - "הסקרים הם שעשוע תקשורתי"

      מאז הודעת לפיד על כניסה למערכת הפוליטית, הציבור מוצף בסקרים. "אין לזה משמעות אמיתית", אומר מומחה, ולאחרים יש תובנות ראשונות: "לא מרוצים מהשלטון"

      כמה מנדטים יקבל יאיר לפיד? שבעה או 20? והעבודה - 18 או 11? והאם ליברמן וישראל ביתנו יגרפו 17 מנדטים או רק תריסר? הפערים הללו נחשפו ב"תחרות" הסקרים שנערכה השבוע בין כלי התקשורת השונים, בעקבות הודעתו של לפיד על עזיבת ערוץ 2 וכניסתו לחיים הציבוריים.

      על פניו, מהנתונים שפורסמו לא ניתן ללמוד הרבה. מה ניתן להסיק על הפופולריות של לפיד בציבור הישראלי כאשר שני סקרים מנבאים לו 20 מנדטים, בסקר אחר הוא צונח לשבעה מנדטים ויתר הסקרים מנבאים אחוזי הצלחה שבין תוצאות הקיצון? או על מה מצביעים נתונים הקובעים כי מפלגת קדימה מקבלת בין שמונה ל-15 מנדטים, מלבד העובדה שכוחה יורד ב-50% לפחות? כך גם הנתונים של מפלגת העבודה וישראל ביתנו. המפלגה היחידה שאין הבדל גדול בנתוני ההצלחה שלה בסקרים לעומת המציאות היא הליכוד שפחות או יותר שומר על כוחו או מוסיף עוד 3-4 מנדטים.

      המומחים חלוקים בדעתם בדבר חשיבות הסקרים. לדברי פרופ' אברהם דיסקין, חוקר מדע המדינה באוניברסיטה העברית, "אם רוצים לדעת מה באמת הכוח הפוליטי של ביצה שלא נולדה, סמוך לרגע שהתבשרנו שאולי נולדה - כמובן שזה חסר משמעות אמיתית". לדבריו, "אחת הסיבות להבדלים בין הסקרים זה ההבדל מיום ליום. יום ראשון זה לא כמו יום שני, ושעה אחת היא לא כמו שעה שנייה. יש פה אירוע שמאוד נופח בתקשורת, אז אם אדם לא האזין לחדשות המצב שונה. עדיין, זו ביצה שלא נולדה. אי אפשר לדעת עם מי יאיר לפיד ירוץ, ואם בכלל ירוץ ולא יקבל רגליים קרות. אחד התפקידים הגדולים של התקשורת זה לשעשע את הציבור. את זה עושים בהצלחה רבה".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      אולם, לדברי דיסקין, בכל זאת ניתן לראות מגמות בסקרים הללו, ומכאן חשיבותם. על פי הניתוח שלו, מהסקרים רואים שקיימת אכזבה גדולה מקדימה. לדבריו, עוד לפני שלפיד הודיע על הצטרפותו לפוליטיקה, רק 40% מבוחרי קדימה הודיעו שישובו להצביע למפלגה. עד הצטרפות לפיד מרבית הקולות המאוכזבים הלכו למפלגת העבודה. כעת, חלקם מגיעים גם אליו. משום כך, התובנה השנייה שניתן ללמוד מגל הסקרים ששטף אותנו היא שיש פוטנציאל למפלגת מרכז חזקה, בדמות לפיד או אדם אחר. לא ידוע כמה מנדטים היא תקבל, אבל הפוטנציאל גלום. "מהסקרים ומהנתונים שברשותי אני רואה שהגוש של הימין לא מפסיד את השליטה במפה הפוליטית, ויש אחוז נאמנות גדול מאוד לליכוד", הוא מונה את התובנה השלישית שלו מהסקרים.

      "התוצאות מראות שהמערכת מפוררת לגמרי"

      פרופ' מיכל שמיר, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, דווקא לא מקלה ראש בעריכת הסקרים. "כשעושים סקרי כוונת בחירות שלא בסמוך לבחירות, זה אומר שיש איזה שהוא מסר מהציבור לגבי מה הוא חושב על מי שנמצא בשלטון", היא מסבירה, "ואם גורמים חדשים מצליחים להביא כל כך הרבה קולות, זה אומר שאנשים לא מרוצים ממה שיש להם". לדבריה, מעבר לניבוי רוח העם של הסקר, יש לו גם השפעה על הפוליטיקאים ועל הציבור, משום שחברי מפלגות רואים האם כוחם של המתמודדים על הנהגת המפלגה עולה או יורד, והדבר מהווה את אחד השיקולים שלהם באיזה מועמד לתמוך לראשות המפלגה.

      בניגוד לדיסקין, שטען שיש אכזבה מקדימה בעוד הציבור שומר אמונים לליכוד, שמיר לא מתרשמת משמירת כוחה של מפלגת השלטון. "תוצאות הסקרים מראות שהמערכת מפוררת לגמרי, שאין מפלגה גדולה. אם הליכוד כל כך חזק, הוא היה צריך לקבל 40-50 מנדטים", היא אומרת. "הסקרים מראים את אקלים הדעות בציבור הישראלי, והוא שאין שביעות רצון מהשלטון ושיש פוטנציאל למפלגה של לפיד, כי אנשים מחפשים דברים חדשים - אך לא ניתן לחזות את מספר המנדטים שהוא יקבל. זאת אמירה, כמו המחאה שהייתה בקיץ".

      נתון נוסף שלוקחים בחשבון במערכת הפוליטית ככזה שיכול להשפיע על תוצאות הגושים בפוליטיקה, הוא הצטרפות אריה דרעי לזירה. החשש בימין, והתקווה בשמאל, זה שהוא ייקח מנדטים של אנשי ימין מש"ס ויעביר אותם לגוש חוסם של השמאל. כרגע, מקווים בגוש השמאל, זאת אולי הדרך היחידה שלהם לנצח בבחירות. פרופ' דיסקין לא מתרגש גם מזה. "אני צופה כישלון לאריה דרעי", אמר. "שובר השוויון עבור גוש השמאל יהיה אם קדימה תאמץ עמדות מרכז אמתיות ותעזוב את עמדות מרצ".

      לקריאה נוספת
      הסקר התורן: לפיד עם 20 מנדטים, קדימה עם 8 בלבד
      סקרים: לפיד וישראל ביתנו ממריאים, קדימה מתרסקת
      סקר ראשון אחרי ההודעה: שבעה מנדטים ללפיד

      לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.com