"חוק גרוניס" אינו פוגע בזכות יסוד חוקתית כלשהי, הוא אינו פוגע בעצמאות מערכת המשפט והוא אף אינו פוגע בעקרון חוקתי כלשהו - כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בתגובה מטעמו שהוגשה היום לבג"ץ במסגרת עתירה נגד החוק.
בג"ץ ידון מחר (שלישי) בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד "חוק גרוניס", שהוא למעשה תיקון לחוק בתי המשפט, אשר צמצם את התקופה המינימלית לכהונת נשיא בית המשפט העליון משלוש שנים לשנתיים, ובכך סלל את דרכו של השופט אשר גרוניס לתפקיד. בעתירה נטען כי "מדובר בחקיקה פרסונלית, שפוגעת פגיעה אנושה ברשות השופטת ובעצמאותה, ובאמון הציבור ברשות המחוקקת", וכי "זהו ניסיון לבצע הנדסה גנטית בבית המשפט".
בתגובה שהוגשה בשמו של וינשטיין באמצעות עורך הדין ענר הלמן מפרקליטות המדינה, נכתב כי במשך שנים לא היתה מגבלה חוקית על משך כהונת נשיא בית המשפט העליון, וכי שניים מהנשיאים - יצחק כהן ומשה לנדוי - כיהנו פחות משלוש שנים. בתגובה נמסר עוד כי כפי שהחוק שחוקק ב-2007 וקבע תקופת כהונה מינימאלית חל על מחליפה של הנשיאה הנוכחית דורית ביניש, כך אין מניעה שגם החוק החדש יחול על מחליפה, שלמעשה טרם נקבע באופן רשמי במי מדובר.
"העותרת לא השכילה להצביע בעתירתה על עילה חוקתית כלשהי, המבססת את בקשתה לביטולו של התיקון לחוק או את בקשתה החילופית לקבוע כי תחולתו של התיקון לחוק לא תהיה אקטיבית-מידית", נכתב בתגובה. "התיקון לחוק אינו פוגע בזכות יסוד חוקתית כלשהי, הוא אינו פוגע בעצמאות מערכת המשפט כנטען על ידי העותרות, והוא אף אינו פוגע בעקרון חוקתי כלשהו שמעוגן באחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל".
הקרב על בית המשפט העליון
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק גרוניס
לאחר אישור החוק: איך יראה עידן גרוניס בעליון?
הנשיא פרס: ערעור עצמאות בתי המשפט - נזק היסטורי