פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק גרוניס

      המליאה אישרה את החוק השנוי במחלוקת, הסולל את דרכו של אשר גרוניס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות שנותרו לו פחות מ-3 שנים לכהונה. לבני לפני ההצבעה: "ישראל הפכה לטוטליטרית"

      הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק גרוניס

      (צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יותם בן-דוד)

      מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית (שני) את "חוק גרוניס", הסולל את דרכו של אשר גרוניס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. בהצעה תמכו 55 חברי כנסת, לעומת 37 חברי כנסת שהתנגדו. ההצעה ביטלה את הסעיף שהכניס לחוק שר המפטים לשעבר, דניאל פרידמן, הקובע כי בטרם השופט הוותיק ביותר יתמנה לנשיא העליון, כמקובל, רק אם נותרו לו לפחות שלוש שנים לכהונה בטרם יפרוש מכס השיפוט. כעת יתאפשר לגרוניס להתמנות לתפקיד, על חשבונה של השופטת מרים נאור, שהייתה צפויה להתמנות לתפקיד. את החוק יזם ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי).

      ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) שיזם את החוק אמר לאחר אישורו כי "אהרון ברק, וממשיכתו השופטת היוצאת דורית בייניש, המייצגים בעצמם מיעוט מבוטל בעם ישראל לדורותיו, החליטו לכפות עלינו מהפכה חוקתית, נגד העם, נגד נציגיו בכנסת תוך ביטול חוקים, ולמעשה כפו את ערכיהם באגרסיביות על עם שוחר חופש, עם בעל מסורת עתיקה בת 4,000 שנה המהווה אור לגויים". לדבריו, "הוא אינו מעוניין להחליף את ערכי החופש והעצמאות שלו בערכים חולפים של מיעוט מבוטל מצפון תל אביב".

      "אתה מבקש להקים מאחז בלתי חוקי במשכן הכנסת ומתכנן שיום אחד נער גבעות מזדקן יעמוד בראשו", אמר ח"כ אילן גילאון (מרצ) לכצל'ה לאחר אישור החוק. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (ליכוד), אמר לאחר אישור החוק כי "ההתנגדות של האופוזיציה היא צביעות בלבד. אותם אנשים שלפני כמה שנים נלחמו בתיקון של פרידמן נלחמו בשצף קצף נגד החזרת המצב לקדמותו".

      לפני ההצבעה, תקפה יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, את ראש הממשלה נתניהו ואת חברי סיעת הליכוד, שתמכו בחוק. "הקואליציה הרעה הזאת נלחמת על מנת להעביר את החוק, וכל זה קורה כי יש לנו ראש ממשלה שחף מכל ערך דמוקרטי", אמרה. לדבריה, "אין כבוד בחוק הזה, לא לבית הזה, לא לכנסת ולא לדמוקרטיה בישראל". התנגדותה לחוק, לדבריה, אינה נובעת בגלל השופט גרוניס עצמו: "חוק פרסונלי איננו ראוי לעבור את סף הבית הזה. יש עיוותים כל כך נוראיים, שלא רק צורמים לאוזן של האדם הערכי והמוסרי, אלא שיש עיוותים כל כך נוראיים, שאדם בישראל קם ואומר: לא יקום ולא יהיה".

      יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני בדיון 40 החתימות, אוגוסט 2011 (עומר מירון)
      "החוקים נועדו כדי שנתניהו יוכל להמשיך לקום בבוקר". לבני (צילום ארכיון: עומר מירון)

      לבני אמרה כי יש מגמה "לגמד את בית המשפט העליון ולהשתלט על התקשורת". היא התריעה כי "ישראל הפכה למשטר טוטליטרי, שבה הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת נשלטות בידי אותו אדם". לדבריה, "האידאולוגיה שמכפיפה את ישראל לחוקים האלה זה הצורך של נתניהו לקום בבוקר ולהמשיך להיות ראש ממשלה בישראל. זה מתבצע על ידי סתימת פיות למתנגדים, השתלטות על התקשורת".

      לולא החוק, הייתה מתמנה לתפקיד השופטת מרים נאור, זאת לאור הסעיף המחייב תקופה מינימלית שנותרה לשופט בטרם פרישתו - בחוק שיזם לפני חמש שנים שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן. גרוניס, שחוגג החודש 67, עמד להפוך לוותיק השופטים, אולם לא לנשיא. החוק החדש למעשה קובע כי גרוניס, הנחשב לשופט שמרן ומועדף על מפלגות הימין, יתמנה לנשיא בחודש הבא.

      גרוניס מונה ב-1988 לשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובהמשך עבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנת 2002 מונה במינוי זמני לבית המשפט העליון, וכעבור שנה הפך לשופט קבוע. בשבועות האחרונים נקלע גרוניס שלא בטובתו ובניגוד לרצונו, לסערה ציבורית בשל מה שנתפס בעיניי רבים כבחישה פוליטית במינוי נשיא העליון. בימין מקווים שהוא ימנע התערבות של בית המשפט בנושאים פוליטיים, בשל העובדה שבשונה מביניש ומהנשיא לשעבר אהרן ברק, גרוניס אינו דוגל באקטיביזם שיפוטי.

      לפניות לכתב: pinchas_wolf@walla.com

      (עדכון ראשון: 18:19)