מה ז'בוטינסקי היה אומר על הדרת נשים? ככל הנראה - כפי שעולה מכתביו של מייסד בית?ר וההוגה הרעיוני של הציונות הרוויזיוניסטית ושל הליכוד התופעה לא הייתה לרוחו. ?חוץ מיגיע כפיים גס ופראי שבו מכריע כוח השרירים?, כתב ז?בוטינסקי באוטוביוגרפיה שלו, ?אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מוסר לאישה בעדיף על הגבר?. כבר בשנת 1929 סירב ז'בוטינסקי לשלם מסים לוועד העיר ירושלים, משום שלא מצא לנכון לשלב נשים בהנהלת העירייה. על רקע ריבוי הפרסומים על מקרים של הדרת נשים במרחב הציבורי, הורה שר החינוך גדעון סער לכל מוסדות החינוך להקדיש את יום ז?בוטינסקי במערכת החינוך לכתבים המתמקדים במעמד האישה, המציגים את עמדותיו הליברליות של ז?בוטינסקי.
במהלך שלוש השעות המוקדשות במערכות החינוך לציון היום, הונחו המורים לעסוק בבירור המושג הדרת נשים ולדון בהגותו של ז'בוטינסקי על מעמד האישה בתנועה הציונית, לאור האירועים האחרונים. בין היתר, ממליץ המשרד לבקש מהתלמידים להביא לשיעורים כתבות ומאמרי עמדה ודעה שפורסמו בימים האחרונים, ולבחון לאורן מה היה אומר ז?בוטינסקי לו היה חי היום. כמו כן, הופצו למורים כתבים והתייחסויות של ז?בוטינסקי למעמד האישה, בצירוף שאלות אקטואליות הנוגעות לסוגיות שעל סדר היום הציבורי.
למורים הוצעו מערכי שיעור שונים לבחירה, הנוגעים גם במשמעויות המילוליות של הביטוי ?הדרת נשים?, חקיקת שיווי מעמד האישה, היסטוריה של תנועת שחרור הנשים, מעמדה של האישה ותרומתה הייחודית בתנועה הציונית, הנשים בחייו של ז?בוטינסקי (האם חווה והרעיה יוהנה) ותכונותיה הייחודיות של האישה בהגותו.
"היחס לאישה הוא המבדיל בין תרבות לפרא"
ז?בוטינסקי, ממקימי הגדודים העבריים, ההגנה והאצ?ל ומי שנחשב לאחד מגדולי ההוגים היהודיים הליברליים המודרניים, נמנה על מאדירי הנשים, ותבע מתן שיווין זכויות מלא לאישה, ואף נאבק למען שיתופה של האישה בעיצוב המדינה היהודית כשתקום. ?היחס לאישה הוא הקו המבדיל בין תרבות לפרא?, כתב ז?בוטינסקי, שאף כינה את עצמו ?גבר-סופרג?יסט? (תנועת המאבק לשוויון וזכות הצבעה לנשים בתחילת המאה הקודמת ט.ש.) בשנת 1929. ?אין קידמה בציבור המרשה לכוחות החושך שבו להשפיל את האישה. אחד הגורמים הכי מכריעים של התקדמות אירופה הוא יחס הכבוד לאישה, אותו יחס שבימי קדם נתבטא ב'אבירות', ובימינו אנו בשוויון זכויות?.
באותה השנה, כאמור, סירב ז?בוטינסקי לשלם מסים לעיריית ירושלים במידה ונשים לא ישולבו בהנהגה הציבורית בעיר. ?בכל לבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר? כתב במכתב, ?אך עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יהיה ברשימת משלמי המסים של מוסדכם?, כתב. ז?בוטינסקי ייעד לנשים מקום נכבד במימוש החזון הציוני: ?ולאחיותיי אני רוצה לומר?, אמר בפגישה עם פעילי בית?ר ב1930, ?כל הדברים האלה שייכים גם להן. גיבור, אביר ועוד - הן מילים ממין זכר. גם טרומפלדור היה גבר, אבל העם העברי הוא עם כזה הזקוק לחיילים ולחיילות, לפועלים ולפועלות, לאיכרים ולאיכרות?.
ב-1934 כתב כי ?בתולדות העמים יש אחוז גדול פי כמה של מלכות ממדרגה ראשונה מאשר של מלכים ממדרגה ראשונה, וכולן הצטיינו בייחוד בארגון ובסידור המדינה, החברה והמשק". בתוך כך, ציין ז'בוטינסקי כי "על החינוך הבית?רי למצוא את הדרך כיצד לנצל זאת לשם הכשרת האזרחית האצילה של מדינת היהודים?.
ב-2005 חוקק "חוק ז?בוטינסקי", שקבע, בין היתר, כי אחת לשנה תקדיש מערכת החינוך זמן ללימוד פועלו וחזונו של ז?בוטינסקי במערכת החינוך. ?סברתי שהשנה נכון יהיה להתרכז בתפיסת עולמו של זאב ז'בוטינסקי בנושא מעמד האישה ובשיוויון בין המינים? כתב שר החינוך, שהיה מהבולטים שהתבטאו בשבועות האחרונים נגד תופעות הדרת הנשים, באיגרת שהופצה לכלל המורים במערכת החינוך. ?נדמה לי שאין צורך להכביר מילים מדוע גם בנושא זה תפיסת עולם זאת אקטואלית וחשובה גם בימים אלה?, אמר השר.
עוד בנושא
המורים ישלבו תכנים של ז'בוטינסקי נגד הדרת נשים
ושוב: חרדי קרא לעבר נשים "פרוצה" - ונעצר
תגובה לחרדים הקיצונים - חרם על מוצרים בהכשרם