על סף פיצוץ: המתח בקינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הולך וגואה, על רקע טקס ההשבעה שהיה מתוכנן להתקיים הבוקר (שישי) באיצטדיון המרכזי בעיר. בטקס, שכרגע יש ספק רב אם אכן יתקיים, אמור היה להיות מושבע לנשיאות אטיין טשיסקדי, מנהיג מפלגת האופוזיציה "איחוד הדמוקרטיה והקידום החברתי", המסרב להכיר בתוצאות הבחירות שנערכו לפני חודש, בהן ניצח באופן רשמי הנשיא המכהן, ג'וזף קבילה בן ה-40. לפי הדיווחים מהעיר, כוחות הצבא הנאמנים לקבילה - שבעצמו הושבע כבר השבוע לכהונה נוספת - חוסמים את הגישה לאיצטדיון כשהם חמושים בטנקים ובמטולי RPG.
במקביל, חסמו כוחות צבא את מגוריו של מנהיג האופוזיציה בן ה-79, והפכו אותו לאסיר בביתו. למרות זאת, הבהיר טשיסקדי שהוא לא מתכוון לוותר. מאות מתומכיו המשיכו הבוקר לנסות ולהתקדם לעבר האיצטדיון תוך קריאות "טשיסקדי הוא הנשיא" וליידות אבנים לעבר השוטרים - שמפזרים אותם בגז מדמיע. עיתונאים מערביים שהוזמנו להיות נוכחים בטקס מדווחים כי גם כניסתם לאיצטדיון נמנעה, והם הורחקו מהאזור. מרחץ דמים נראה כרגע כמעט בלתי נמנע, במדינה המרכז אפריקנית שכבר ידעה זוועות אינספור במשך 51 שנות קיומה (בין היתר, מצא השנה דו"ח בינלאומי כי מדי יום נאנסות במדינה למעלה מ-1,100 נשים ונערות).
למעשה, לפי דיווחים מקוטעים שהגיעו בימים האחרונים מהמדינה שמעט מאוד ידוע על המתרחש בה, מרחץ הדמים ככל הנראה כבר החל. ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch דיווח כי מאז הבחירות הרגו כוחות הביטחון לפחות 40 מתומכיו של טשיסקדי, אך מעשי ההרג הושתקו. ניתן להעריך כי היקף שפיכות הדמים בפועל כבר גדול בהרבה.
זכרונות מחוף השנהב
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (כך נקראת כיום המדינה שנקראה עד 1997 זאיר, ולפני כן "קונגו הבלגית", כדי להבדילה מהרפובליקה של קונגו השוכנת ממערבה), היא מדינת ענק (השנייה גדודלה ביבשת, אחרי אלג'יריה), ששטחה כגודלה של מזרח אירופה - אך היא נטולת תשתיות כגון כבישים או רשת חשמל כמעט לחלוטין. היא נשלטת ביד רמה מאז 2001 בידי קבילה, שירש את השלטון מאביו, לורן קבילה, שנרצח בעיצומה של מלחמת אזרחים עקובה מדם שהשתוללה במדינה במשך חמש שנים, וגבתה, לפי הערכות שונות, את חייהם של יותר מחמישה מיליון בני אדם.
קבילה הכריע סופית את המלחמה ב-2003, וב-2006, חמש שנים לאחר עלותו לשלטון, ערך בחירות "דמוקרטיות" שבהן ניצח בפער ניכר, ושבעקבותיהן דיכא צבאו באכזריות ניסיון הפיכה של תומכי המועמד המפסיד, ז'אן פייר במבה (שבימים אלו עומד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על פשעי מלחמה שבוצעו ברפובליקה המרכז אפריקאית הסמוכה).
חמש שנים לאחר מכן, ב-28 בנובמבר השנה, נערכו שוב בחירות לנשיאות, בהן ניצח קבילה את טשיסקדי, לפי התוצאות הרשמיות, עם 49% מול 32%. משקיפים מערביים שהוצבו במדינה אמנם פסקו כי ההצבעה הייתה נגועה בשחיתויות והונאה, אך ועדת הבחירות, בגיבוי איחוד מדינות אפריקה, הכירה בתוצאותיהן, וביום שלישי השבוע הושבע קבילה לכהונה שלישית - הכרזה שטשיסקדי ותומכיו קוראים עליה תיגר.
המצב במדינה כעת מזכיר כמעט במדויק את מה שהתרחש לפני שנה בעקבות הבחירות בחוף השנהב: גם שם הושבעו במקביל שני נשיאים - המכהן, לורן גבאגבו, ומנהיג האופוזיציה, אלסנה אווטרה. ההמשך היה עקוב מדם: מלחמת אזרחים פרצה במהרה ונמשכה כחצי שנה, ובסיומה עלה אווטרה לשלטון בהפיכה, ואילו גבאגבו נעצר בארמונו, ובאחרונה הוסגר לבית הדין בהאג, שם היה למנהיג המדינה הראשון בהיסטוריה העומד לדין על פשעים נגד האנושות. במקרה ההוא, עמד העולם לצדו של אווטרה, שאף הסתייע בכוחות צבא צרפתיים. האופן בו יגיב העולם ימלא ככל הנראה תפקיד מכריע גם בקביעת הצורה בה יתפתחו הדברים בעימות הנוכחי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
