נס החנוכה של אבירם לא עבד בפעם השנייה

את הנס הזה זוכרים חיילי גדוד המילואים של חטיבת הצנחנים היטב עד היום. כיצד ראו כבר את מותם באמצע רצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" כתוצאה מירי של טנק אל עבר הבית בו שהו. "הכדורים פגעו בכל מקום בחדר מלבד בששת החיילים שהיו שם", מספר מפקד המחלקה עידו לזר, "אני לא אדם דתי אבל היה לי ברור שהיה שם נס גדול". באותו החדר היה גם אבירם לוי, לוחם בפלוגה. שנתיים לאחר מכן מצא את מותו באסון אוטובוס הסוהרים בשריפה בכרמל. "אבירם היה צריך למות שם בעזה", אומרת אלמנתו מיכל, "ובזכות הנס הזה אני מודה לאלוהים שנתן לנו אותו לעוד שנתיים".

זה היה בשבוע השני של המבצע ברצועת עזה. גדוד מילואים 8105 נשלח לאבטח ציר בפאתי רפיח. שתי מחלקות שהו בבית פלסטיני, סביבם סוללות עפר. קצת אחרי חצות התקבלה התרעה מיידית על חוליית מחבלים שנמצאת בדרכה אל האזור. טנק שהיה מרוחק כ-800 מטרים מהבית דיווח על תנועה של דמויות חשודות חמושות. בפועל הם זיהו את לוחמיו של לזר מבצעים חילופי משמרות בבית.

בהתחלה ירה הכח שבטנק פגז אל עבר הבית, הוא פגע בסוללת העפר. הלוחמים בבית חשבו שמדובר במטען חבלה שהתפוצץ. שניות לאחר מכן החל הטנק לירות צרורות מהמקלע הישר לתוך החדר בו שהו ששת הלוחמים. "אתה מרגיש איך הכדורים שורקים לך ליד האוזן", משחזר לזר, "ביני לבין חייל אחר היו אולי עשרה סנטימטרים שבהם חלפו הכדורים, ולעבר אבירם, שנצמד לקיר, נורו כדורים במרחק חמישה סנטימטרים מהראש שלו. צעקתי לכולם לשכב מיד והתחלנו לתפעל את האירוע כאילו מדובר בירי של מחבלים. השבנו אש מהחלון ותוך כדי אני מזהה שמדובר בירי דו צדדי. צרחתי בקשר שהטנקים יורים עלינו. אחרי שהירי נפסק הסתכלנו מסביב וכל החדר היה מחורר. פשוט פירקו את החדר הקטן שבו היו שישה חיילים. אף אחד מאיתנו אפילו לא נשרט".

יגאל דילמוני, שפגז הטנק נחת לידו, מספר כי עד היום הוא שואל את עצמו מה היה קורה לו היה עומד חצי מטר ימינה. "הפגז נחת לידי ולאחר מכן חטפנו צרור מהמקלע של הטנק ואפילו רסיס לא נגע בנו. הנס הגדול יותר הסתבר לי רק כעבור כמה חודשים, כשנודע לי שמסוק קרב שהיה מעלינו עמד לירות בנו. אין לי ספק שמישהו שם למעלה שמר עלינו".

זמן קצר לאחר התקרית התכנסו הלוחמים שהיו במבנה, ובהם לוי, ובירכו את ברכת הגומל. "עד היום אני לא יודע איך להסביר את זה", אומר לזר, "כולם היו בהלם ואבירם אמר לכולם 'היה לנו נס גדול, העיקר שאנחנו חיים'".

לוי, שנחשב לצלם של הגדוד, דאג לתעד את תוצאות התקרית ובאחת התמונות הצטלם סמוך לכדור שכמעט ופגע בראשו. בתמונה אחרת הוא צילם את חבריו לפלוגה בתוך החדר המחורר בכדורי המקלע של הטנק. "הוא היה חייל למופת שלא היה חייב להגיע למילואים מכיוון שעבד בשירות בתי הסוהר, אבל בכל זאת הוא הקפיד להגיע לכל פעילות", אומר לזר.

מיכל זוכרת היטב את התקרית. "התחננתי בפני אבירם שלא ייצא למבצע כי הייתה לי תחושה בבטן שיקרה לו משהו", היס סיפרה, והוסיפה כי "היה לי ברור שמשם הוא לא יחזור. כל המבצע התפללתי לאלוהים שרק יחזיר לי אותו בשלום ולשמחתי קיבלתי אותו במתנה לעוד שנתיים. לצערי הרב נס חנוכה שלנו לא חזר על עצמו בשנה שעברה באסון הקשה בכרמל. רק אחרי מותו, כשחבריו סיפרו על מה שקרה שם בעזה הבנתי עד כמה גדול היה הנס".

השבוע הכניסה משפחת לוי ספר תורה לעילוי נשמתו של אבירם בבית כנסת בעפולה כשבין החוגגים גם חבריו לפלוגה. "הבן שלנו יואב בן השלוש כתב את האות האחרונה בספר ובעיני זה מסמל את ההמשכיות שאבירם ציווה עלינו במותו", אומרת מיכל.

עוד בנושא
מבעד לכוונות: הצצה נדירה על הצלפים בצה?ל
נפצע אנוש בעופרת יצוקה - ויפקד על חטיבת החרמון
קצין בכיר: "ענת קם העמידה בסכנה את 'עופרת יצוקה'"

(עדכון ראשון: 20:36)