הצלף הפלסטיני יצא לאימון באפגניסטן וחזר לרצועת עזה דרך המנהרות המפותלות מתחת לציר פילדלפי כשהוא מקצוען ויודע להשחיל קליע בראשו של חייל ישראלי ממרחק של חצי קילומטר. הוא רק מחכה לעיתוי הנכון. זוהי השמועה שמתרוצצת בחודשים האחרונים בין לוחמי צה"ל שמפטרלים לאורך גדר המערכת. החיילים לא יודעים האם זו "הנפצה" כלשונם, שהמפקדים הפיצו כדי להרתיע אותם ולגרום להם לשמור על הנהלים, או האם הסיפור אמיתי ומבוסס מודיעין.
במדור צליפה ביחידת הלוחמה בטרור של זרוע היבשה בפיקודו של רב סרן עופר יש פרק שלם של לוחמת צלף מול צלף, וישנו מספר רב של חיילים המוצבים לאורך רצועת עזה שממתינים לרגע זה. "זו מטרת איכות", מסביר מפקד המדור שצמח ביחידה ללוחמה בטרור של העיר אילת, "לפגיעה בצלף יש חשיבות גבוהה מאחר והוא כוח משמעותי בזמן לחימה. קליע אחד שלו למרחק רב מכניס את כל האויב לאימה וזורע פאניקה". לדברי מפקד המדור, "הצלף מדבר בשפה מסוימת שרק צלף מקצוען יכול להבין אותה. יחידת אגוז הצליחה להוריד צלף שבמהלך מבצע 'עופרת יצוקה' הטריד מאוד את גדוד 13".
הצלף לא יורה בצרורות אלא שניים עד שלושה קליעים למרחק יעיל שיכול לנוע בין 500 מטרים ל-700 מטרים במקרים מוצלחים ביותר. על פי תורת הלחימה שנלמדת במדור הצלפים על הצלף לבחור מקום חשאי בו יהיה מאוד קשה לאתר אותו, אך מרגע שבחר להיחשף ולירות לעבר האויב יאלץ לעזוב ולבחור מקום חדש בו יצוד את המטרה הבאה שלו.
בין הדרישות: ידע במתמטיקה ולא לעשן
בשנת 2006 עולם הצלפים בצה"ל עבר זעזוע. תחקירי מלחמת לבנון השנייה גילו כי השימוש בצלפים היה כושל, בלשון המעטה. קצין חי"ר וצנחנים ראשי החליט למנות את רב סרן עופר כדי "לזעזע" את המערכת. מספר הצלפים ביחידות העילית הוכפל ובגדודי החי"ר מספרם שילש את עצמו. במקביל, מבנה ההכשרה עלה מארבעה שבועות לשישה והתורה חודדה ושונתה בתחומים רבים. "צלף במלחמת לבנון השנייה הסתובב עם הרובה בידיים למרות שהוא לא מסתער איתו", הסביר רב סרן עופר, "היום הוא מסתובב עם רובה ונשק צלפים בתיק מיוחד על הגב. זה חלק מההבנה שתחום הצליפה הוא מקצוע של ממש ולא פק"ל. לא כל חייל מתאים להיות צלף". את השינויים ניתן היה לראות גם במרמה המבצעית בשטח: במבצע "עופרת יצוקה" הוכפל מספר הפגיעות של הצלפים בהשוואה לאירועים בהם היו מעורבים במלחמת לבנון השנייה.
בין הדרישות הבסיסיות מצלף פוטנציאלי יש חובת מעבר שאלון ידע במתמטיקה, שלא ירכיב משקפיים או יסבול מעיוורון צבעים, אסור לצלף לעשן משום שזה מפריע לריכוז ויש יתרון לבעלי סבלנות גבוהה. מפקד זרוע היבשה, האלוף סמי תורג'מן, רואה במקצוע הצליפה כבעל השפעה קריטית על שדה הקרב בפן המנטלי של האויב וכמשבש את יכולות הפיקוד של הצד השני. "הצלף מביט בלבן שבעיניי המטרה שלו ומחליט לבד האם הוא יורה או לא ויש לו 13 משתנים שונים ביניהם תנאי הרוח, טמפרטורה, לחות וסיבוב כדור הארץ שמשפיעים על מסלול הקליע", מסביר רס"ן עופר, "רובה הצלפים הוא חלק ממערכת שכוללת צייני לייזר, טלסקופים ללילה וליום ואמצעים מסווגים נוספים. למרות המתח בקרב הוא צריך להיות רגוע לקראת הפגיעה במטרה". האימונים המפרכים והיכולות המקצועיות הגבוהות של הצלפים בצה"ל נותנים אותותיהם גם ברמה העולמית. לבסיס הלוחמה בטרור מגיעות משלחות מכל העולם כדי להתאמן ולהתנסות בידע המקצועי שנצבר בזרוע היבשה.
בשטח מכנים את הצלף גם איש מודיעין מאחר ומהעמדה החשאית אותה הוא איתר ובה הוא שוכב ניתן לאסוף מודיעין איכותי על המטרות שנעות בשטח. כמו כן, ביכולתו של הצלף לכוון כוחות אש מהקרקע ומהאוויר לביצוע תקיפה ולכן הוא נמצא בקשר מתמיד באמצעות מכשירי הקשר עם מפקד הגדוד או מפקד החטיבה בשדה הקרב. לא תמיד העמדה שיתפוס הצלף תהיה במבנה, סבך או גבעה, לעיתים הוא ייאלץ לשכב במדרון תלול תחת הסוואה, עם הפנים אל עומק הוואדי כדי להמתין שהמטרה תחלוף על פניו.
אך יחד עם זאת, על הצלפים להתמודד גם עם שאלות מוסריות ולא די ביכולת המבצעית המרשימה. "יש גם דילמות מוסריות ואנחנו מתמודדים איתן ללא פחד", מבקש להדגיש מפקד מדור הצלפים. כדוגמא לכך סיפר רב סרן עופר על תקרית אירעה במהלך מבצע "עופרת יצוקה": "באחד האירועים ב'עופרת יצוקה' פגע הצלף במחבל חמוש שנע בסמטה. מחבל נוסף שהגיע לקחת את הנשק נהרג גם הוא. בצד השני הבינו את מה שמתרחש ושלחו ילד לאסוף את הרובה, כי העריכו שלא נפתח באש. הצלף, בחר לא לירות בילד ולאפשר לו לקחת את הרובה למרות ההבנה שזה יגיע אחרי זמן קצר למחבל אחר". "הצלף הזה סגר עבורי מעגל לחינוך שהוא מקבל ביחידה", סיפר בגאווה רב סרן עופר, ולצד זאת הוסיף, "אותו צלף דרך אגב הוריד לאחר מכן באותו מבצע עשרה מחבלים נוספים".
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com