וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הערב בשבדיה: דן שכטמן מקבל את פרס הנובל לכימיה

חודשיים לאחר ההכרזה, המדען הישראלי פרופ' דן שכטמן מקבל בטקס חגיגי בשטוקהולם את הפרס היוקרתי על מחקריו בתחום הקוואזיגבישים. שכטמן הוא הישראלי העשירי הזוכה בפרס הנובל



(צילום: רויטרס, שידור חי משטוקהולם)

ההתרגשות בשיאה: הערב (שבת), בטקס חגיגי בשטוקהולם שבשבדיה, המדען הישראלי דן שכטמן מהטכניון מקבל את פרס הנובל לכימיה לשנת 2011. הפרס מוענק לשכטמן, בן 70, על מחקריו בתחום הגבישים הקוואזיפריודים - "כמו-מחזוריים". שכטמן נמצא בשטוקהולם כבר ימים מספר, והוא לא לבדו שם. במשלחת שנסעה אל הבירה השבדית הגיעו גם רעייתו, ארבעת ילדיו, נכדיו, שר המדע דניאל הרשקוביץ', נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, בכירים נוספים מהמוסד האקדמי ורבים אחרים. במהלך הימים האחרונים הוא היה עסוק במפגשים שונים והעניק הרצאות וראיונות מרובים לכלי התקשורת במדינה.

שכטמן, המכנה את עצמו פרופ' דן, הוא הזוכה הישראלי העשירי בפרס היוקרתי, וכן זו הפעם השלישית שמדענים מישראל זוכים בפרס על מחקרם בתחום הכימיה. לפני שכטמן זכו בפרס גם הפרופ' עדה יונת וכן אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר (שזכו בו במשותף באותה השנה). מלבד ההכרה והכבוד, יקבל שכטמן 1.45 מיליון דולר (10 מיליון קורונות שבדיות).

דן שכטמן חתן פרס נובל לכימיה, ספטמבר 2011. דרור עינב
דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011/דרור עינב

בנימוקי הזכייה של הוועדה נכתב כי "בבוקר 8 באפריל 1982, תמונה המנוגדת לחוקי הטבע הופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים של פרופ' שכטמן. בכל חומר מוצק, האמינו כי אטומים דחוסים בתוך קריסטלים בתבניות סימטריות, תבניות שחזרו על עצמן. עבור מדענים, החזרה הזו נדרשת על מנת להשיג קריסטל. התמונה שנגלתה לשכטמן, עם זאת, הראתה כי האטומים בקריסטל שלו סודרו בצורה שלא ניתן לחזור עליה. תבנית כזאת נחשבה עד כה לבלתי אפשרית להשגה ממש כמו ליצור כדור פוטבול בשימוש במצולעים בעלי שש פינות בלבד (...) התגלית שלו הייתה שנויה במחלוקת. עם זאת, המאבק שלו אילץ לבסוף מדענים לשקול מחדש את התפיסה הבסיסית ביותר של החומר".

לטענת הוועדה, שכטמן גילה חלקיקים הנקראים "קוואזי-קריסטלים", אותם דימה שכטמן בעבר לפיסות מוזאיקה בגודל אטום המשכפלות עצמן באופן בלתי פוסק מבלי לחזור על אותו הדפוס לעולם. עד לגילוי המרעיש, הייתה קהילת הקריסטלוגרפיה בטוחה כי דפוסי הקריסטלים הם קבועים וחוזרים על עצמם.

במסיבת עיתונאים לרגל הזכייה שהתקיימה בטכניון, שם ניהל שכטמן את מחקרו, אמר הזוכה המאושר כי "החגיגה היא לא רק לטכניון ולישראל אלא גם למדע ולאלפי מדענים שחוקרים את הנושא שאני פיתחתי. אני בטוח שגם הם רואים בפרס הישג שלהם והוא מגיע להם, מפני שבלי אלפי מדענים לא היה המדע במקום שהוא היום". הוא הוסיף ואמר כי "אני רוצה להודות להרבה מאוד מדענים שתרמו בשטח הזה. אני מודה לטכניון. בשנה הבאה ימלאו 50 שנה לקשר שלי עם הטכניון. אני רוצה להודות כמובן למשפחתי, לאשתי ציפי ולנכדיי, תשעה במספר. אני חושב שזה יום גדול לי אישית, אבל אני לוקח את זה הכי בקלות אם אני בוחן את ההתרגשות סביבי. זהו יום גדול למדע".

לקריאה נוספת
שכטמן לקראת הנובל: "החינוך בארץ לא מרשים"
על גבישים וקוואזי-גבישים: התגלית של שטכמן
שגרירת שבדיה בירכה את שכטמן: "עוררת התעניינות עצומה בשבדיה"
דן שכטמן על הזכייה: "יום גדול, אך אני לוקח את זה בקלות"
ההכרזה לפני חודשיים: הישראלי דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully