חיים גבריאלי, גנגסטר תל אביבי מזדקן אך עדיין מיוחס, נוהג לדבר עם רבים מידידיו על המאבק הנדלנ"י העיקש שלו בעיריית תל אביב. בשבוע שעבר הגיע המאבק הזה לשיא דרמטי שלילי כאשר גבריאלי נעצר בחשד שהזמין דקירה של ראש אגף הנכסים בעירייה, אלי לוי, האיש הממונה על ביצוע מדיניות העירייה בעניין שטח המריבה.
אחד הסיפורים שגבריאלי סיפר בתקופה האחרונה היה על מפגש אקראי לכאורה עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, במוסד ציבורי באזור המרכז. לפי גבריאלי, הוא השתלח בחולדאי ודרש ממנו לבטל את הליכי הפינוי שלו מהשטח הצמוד לביתו בשכונת שבזי. חולדאי מסר בתגובה שהיו לו כמה מפגשים עם גבריאלי אבל הוא לא זוכר אירוע כזה בדיוק. לא זוכר? נראה כי ראש העירייה נוהג בחוכמה, או חמלה, ובוחר לשמור על זכות השתיקה, אלא שבינתיים דווקא העבריין גבריאלי הוא זה אשר התרברב וסיפר לחבריו איך יזם את המפגש עם חולדאי, מפגש שלשיטתו לא היה אקראי כלל וכלל.
בהזדמנות אחרת גבריאלי סיפר גם איך הגיע לפני כשנה לישיבה של מועצת העיר תל אביב, מלווה בחברו הטוב, איתן חייא, עבריין ישראלי בכיר ומסוכן, בוגר "כנופיות ניו יורק". השניים ישבו בספסלי הקהל ולא הפריעו לניהול השוטף של ישיבת המועצה, שקיימה אז דיון על השטח המדובר בשכונת שבזי. "כנראה הוא חשב שעצם הנוכחות של איתן חייא איתו בדיון הזה תשפיע על חברי המועצה", מסביר אחד האנשים שגבריאלי סיפר להם על אותה ישיבת מועצה, "חיים הסתובב בתקופה הזאת הרבה עם איתן, זה עשה טוב לאגו שלו רגע לפני הפרישה לפנסיה מעולם הפשע".
המגדלים של חולדאי
ארבעת האחים גבריאלי, חיים, ראובן, עזרא ואריה, מהווים כבר שנים רבות יעדים מודיעיניים מובהקים של משטרת תל אביב. בעוד שראובן ועזרא (שוני) נחשבים לעבריינים אלגנטיים שפעילים יותר בשוק ההימורים וההלוואות בשוק האפור, לצד פעילות פוליטית במסגרת הליכוד, חיים ואריה נחשבו תמיד לעבריינים קלאסיים. כאלה שהחזיקו בשנות השמונים באסטות בשוק הכרמל לצד תחנות למכירת חשיש והרואין בסביבה של פיגורות כמו שמעיה אנג'ל ואלי זאדה.
האחים, שגדלו בבית ציוני לאומי בשכונת שבזי, הסתדרו בחיים ועזבו את השכונה. חיים, שנחשב למשתמש כבד אשר נכנס ויצא מהכלא פעמים אינספור, בחר להישאר לבד בבית הקרקע של המשפחה על גבול נווה צדק. במשפחת גבריאלי טוענים שעם השנים רכשה המשפחה בתים ושטחים של שכנים אשר עזבו את השכונה, הרבה לפני שהיא הפכה למכרה זהב נדלנ"י.
בעירייה טוענים שמעבר לרכישות הפרטיות, משפחת גבריאלי השתלטה על שטח ציבורי פתוח בגודל דונם וחצי שצמוד לביתה. מדובר בשטח שעליו פעלה מאז 1949 מאפיית "נקדימון" אשר נהרסה בשנת 1967 והשטח נמסר בהסדר למנהל מקרקעי ישראל ולעירייה.
בתחילת שנות השבעים, טוענים בעירייה, פלשה משפחת גבריאלי לשטח בפעם הראשונה והקימה עליו מוסך, שנהרס כחוק בשנת 1976 ומאז נותר השטח ריק. בשנת 1997, האסיר המשוחרר חיים גבריאלי חזר לבית בשבזי והחליט לשקם את המגרש אשר עליו שכן המוסך של המשפחה. בעירייה טענים כי ב"פלישה השנייה" גבריאלי גידר את המגרש, כבש אותו באספלט והפעיל אותו כמגרש חניה פרטי באחד האזורים השוקקים ביותר של תל אביב.
זמן קצר לאחר מכן מצא את עצמו גבריאלי במאבק משפטי מול מנהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב. במאבק הזה לא הועילו לו גם הקשרים המצוינים של אחיו, עזרא וראובן, עם בכירי מפלגת השלטון דאז, משה קצב ואהוד אולמרט, ועוד לא הזכרנו את האחיינית חברת הכנסת, ענבל גבריאלי. ב-2004 תפשה המדינה את חלקה בשטח ומאז נאבקת גם העירייה כדי לקבל את החלק השני במגרש, בין היתר כדי לקדם באמצעותו את החזון להקים ממערב לשבזי ונווה צדק כמה גורדי שחקים.
בעוד גבריאלי טוען כי יש לו חזקה על השטח מאחר ומשפחתו החזיקה בו מאז קום המדינה, בעירייה טוענים כי מעבר לבעלות החוקית שלהם, בחלק מהשטח אמור לעבור נתיב תנועה מרכזי במסגרת "תוואי שלבים", שיחבר את נתיבי איילון עם אזור חוף הים בדרום תל אביב.
הכוונה של העירייה לסלול ציר תנועה מרכזי בלב השכונות פלורנטין ושבזי כבר עוררה בעבר התנגדויות רבות בקרב תושבי האזור והגופים הירוקים, שהצליחו לעצור את העירייה בבתי המשפט. אבל העירייה לא אמרה נואש ופיתחה תוכנית אלטרנטיבית ל"תוואי שלבים", וזו אמורה לעבור במגרש החניה שמפעיל גבריאלי על השטח של העירייה.
הנחישות של העירייה לפנות את גבריאלי ולסלול את הכביש החדש, נועדה להתגבר על ההתנגדויות לתוכניות בנייה של מגדלי מגורים במגרשים הסמוכים לשוק הכרמל. "המחאה בנווה צדק הייתה נגד בנייה של מגדל מגורים ברחוב יצחק אלחנן", מסביר גורם רשמי בכיר בעירייה. "התושבים טוענים שבניית המגדל תיצור בעיה של צפיפות תנועה, שכן המכוניות של דיירי המגדל יעברו בתוך נווה צדק ויהרסו את המרקם המיוחד שלה. תוואי שלבים המתוכנן ייתן מענה לבעיה הזו, כלי רכב לא יכנסו לנווה צדק אלא יעקפו אותה מדרום, לתושבי השכונה לא תהיה סיבה להתנגד יותר ואז יתאפשר לפתח את הבנייה בכל אזור שוק הכרמל. בעיר הזאת יש צורך לפתח ולבנות, אבל יש גם מאבק לגיטימי על אופי הפיתוח, רק שבמקרה הזה, המחלוקת עם גבריאלי יצאה מכל פרופורציה".
שבר כלי
גבריאלי, שבשנים האחרונות נגמל משימוש בסמים קשים, מהם יצא במצב בריאותי לקוי, קיים בשנים האחרונות מספר מפגשים עם גורמים רלוונטיים במנהל ההנדסה ואגף הנכסים עירייה. "היו לי כמה שיחות ומפגשים איתו", מספר פקיד בכיר בעירייה. "ביקשתי ממנו לפנות את השטח והוא תמיד היה מגיב בכעס, איומים מילוליים, אבל היה נרגע והולך, זה לא הגיע לרמות של אלימות. עם כל הכבוד למעמד שלו בעולם התחתון, זאת העבודה שלנו ויש לנו הרבה אנשים כמוהו".
גבריאלי סיפר לאחרונה כי באחד המאסרים האחרונים הוא נדרש לחתום על התחייבות לפינוי המגרש, כחלק מהתנאים שהוצבו לו בוועדת השליש כדי לקבל שחרור מוקדם מהכלא. "הוא חתם על זה בקטע שהוא מתחייב לא להסתבך בעבירה פלילית", מספר חבר שלו, "אבל כמה שנים אחרי השחרור הוא התכחש לחתימה, הוא טען שחתם כי היה מסומם ורק כדי לצאת מהכלא".
בעירייה טוענים כי בתצהיר של גבריאלי לבית המשפט הוא ציין את עובדת היותו אסיר משוחרר ומכור לסמים קשים, אבל הם לא מכירים כתב ויתור כזה. "יהיה מעניין לגלות התחייבות כזו, זה ימוטט את כל הטענות שלו", אומר פקיד בכיר בעירייה. בלי קשר לכישלון המאבק המשפטי, חבריו של גבריאלי מספרים כי מאז שבנו רונן נרצח בחודש ינואר 2009, הוא הפך לשבר כלי, ובריאותו הידרדרה. "הוא מסתובב סהרורי, דיכאוני, הבנאדם מיואש, על סף התמוטטות", מספר אחד ממכריו. "כלפי חוץ נראה שהכל בסדר איתו אבל בתוכו פנימה הוא גמור".
בשנה האחרונה התרועע גבריאלי באופן קבוע עם אחד העבריינים המסוכנים בעיר, שלאחרונה משתמש ביותר מדי קוקאין. לפני כשלושה חדשים נותק הקשר בינהם, לכאורה בגלל מחלוקת עסקית חסרת חשיבות, אבל גבריאלי הסביר למקורביו את הנתק בעניין עקרוני הרבה יותר: "כשאני הולך איתו אני מסכן את הניקיון שלי".
עוד בנושא
חשד: דודה? של ענבל גבריאלי תכנן לפגוע בבכיר בעיריית ת"א
מעצרו של דודה של ענבל גבריאלי הוארך ב-3 ימים
רשימות נוספות של אמיר זוהר בבלוג posta.co.il
לפניות לכותב הפרשנות: Amir_z@netvision.net.il