(צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')
היסטוריה במצרים: בשעה שמונה בבוקר (שני) נפתחו הקלפיות ברחבי המדינה, והחל השלב הראשון של הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה מאז הפלת שלטונו של חוסני מובארק. הבחירות לבית התחתון של הפרלמנט, שיימשכו יומיים, עד יום שלישי, נערכות על רקע העימותים האלימים בכיכר תחריר בקהיר בין מפגינים לבין כוחות הביטחון, ועל רקע קריאות לדחות את הבחירות ולהדיח מהשלטון את המועצה הצבאית העליונה השולטת במדינה. כלי התקשורת במדינה מדווחים על נהירה של אזרחי מצרים לקלפיות.
ההצבעה היום ומחר היא רק השלב הראשון בתהליך ארוך וסבוך. זהו רק סיבוב ראשון מתוך שלושה סיבובי בחירות לבית התחתון של הפרלמנט, הנקרא "מועצת העם" ומונה 508 מושבים. כל סיבוב ייערך בכמה מחוזות שונים ברחבי המדינה, והסיבוב האחרון ייערך ב-10 בינואר. לאחר סיום הבחירות לבית התחתון ייערכו הבחירות לבית העליון של הפרלמנט, "מועצת השורא", בין ינואר למרץ. בתום הבחירות האלה תורכב ועדה בת 100 חברי פרלמנט שתגבש חוקה למצרים. לאחר כמה חודשים תובא החוקה למשאל עם - ורק לאחר מכן ייערכו בחירות לנשיאות.
בבחירות למועצת העם ייבחרו למעשה רק 498 מתוך 508 הצירים, כשעשרה נוספים ימונו על ידי המועצה הצבאית העליונה. במועצת השורא יש 270 מושבים, אך רק 180 מהם עומדים לבחירה, והיתר ימונו על ידי המועצה הצבאית. הבחירות למושבים המפלגתיים ייערכו בשיטה יחסית, והבחירות לבלתי-מפלגתיים (שליש מהמושבים) ייערכו בשיטה רובית. לפי התקנות, חצי מחברי הפרלמנט שייבחרו יהיו חקלאים או פועלים.
על פי כל ההערכות, תנועת "האחים המוסלמים" צפויה לזכות בכוח רב בפרלמנט, מצב המעורר חששות כבדים בקרב מתנגדי התנועה החילונים. גם העובדה שרק 100 מחברי הפרלמנט הם אלו שיגבשו בסופו של דבר את החוקה החדשה מגבירה את חששותיהם של מתנגדי "האחים המוסלמים", החוששים מהשתלטות איסלמית על המדינה ואובדן המהפכה.
מי ומי במתמודדים
בבחירות צפויות להשתתף כ-60 מפלגות, כאשר המרכזיות הן המפלגות והתנועות הבאות. ארבע מפלגות מתבלטות מעל היתר, וצפויות להיות המפלגות הבולטות בפרלמנט.
"מפלגת החירות והצדק": המפלגה מזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, שהוקמה לאחר שנים שבמהלכן אסר משטרו של הנשיא לשעבר חוסני מובארק על פעילות של התנועה. מסקר עדכני שערך מרכז המחקרים "אל-אהראם" עולה כי המפלגה צפויה לזכות ביותר משליש מקולות הבוחרים.
המפלגה מתמודדת במסגרת בתוך גוש פוליטי בשם "הברית הדמוקרטית" הכולל עשר מפלגות נוספות ומגוונות, ביהן גם מפלגות חילוניות כגון המפלגה הנאצריסטית "אל-כראמה", מפלגת העבודה המצרית והמפלגה הליברלית "אל-רד" ("המחר") בראשות האופוזיציונר הוותיק איימן נור, שנכלא לא פעם בימי מובארק. המפלגה השנייה בגודלה בברית, מפלגת "אל-וופד", פרשה ממנה לפני מספר שבועות, ככל הנראה בשל ביקורת פנימית חריפה על שיתוף הפעולה עם מפלגה איסלמית.
בראש רשימת המפלגה עומד ד"ר מוחמד מרסי, שקרא בטוויטר לציבור המצרי "לצאת ולהצביע בבחירות כצעד ראשון לקראת השגת דמוקרטיה ולקראת מימוש רצון העם". עם זאת, מנהיגיה האמיתיים הם ראשי האחים המוסלמים, ובראשם מזכ"ל התנועה, מוחמד בדיע.
"אל-וופד" ("המשלחת"): מפלגה חילונית ליברלית שהוקמה ב-1978, לאחר שהנשיא דאז אנואר סאדאת התיר הקמת מפלגות. מאז מאי 2010 עומד בראשה א-סייד אל-בדווי, אולם היא מזוהה יותר מכל עם מזכ"ל הליגה הערבית לשעבר, עמרו מוסא, הנחשב למועמד המוביל לנשיאות. כיום יש למפלגה עשרה מושבים בפרלמנט, ובבחירות היא צפויה לחזק את כוחה. סקר עדכני שערך מרכז אל-אהראם מצביע על כך שהמפלגה צפויה לזכות בכרבע ממושבי הפרלמנט. המפלגה פרשה באחרונה מ"הברית הדמוקרטית", הגוש המשותף עם "מפלגת החירות והצדק" המזוהה עם האחים המוסלמים.
"א-נור" ("האור"): מפלגה איסלמית-רדיקלית שהוקמה בעקבות אירועי המהפכה. מפלגה זו מזוהה עם הפלג הסלפי באיסלם, שנחשב לרדיקלי ובלתי-מתפשר ובעבר לא הותר לאנשיו להתמודד בבחירות.
המפלגה, בראשותו של עימאד א-דין עבד אל-רפור, מתמודדת במסגרת גוש פוליטי אחד בשם "הברית האיסלמית", יחד עם מספר מפלגות איסלמיות נוספות. סקר עדכני מעלה כי מפלגה זו זוכה לכעשרה אחוז ממושבי הפרלמנט.
"אל-עדל" ("הצדק"): מפלגה ליברלית שהוקמה במאי 2011, בעקבות המהפכה במצרים, ומזוהה עם ד"ר מוחמד אל-בראדעי, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א) לשעבר, ואחד המועמדים הבולטים לנשיאות מצרים.
הסקרים מעלים כי מפלגה זו, שרבים מקרב מובילי הפגנות המחאה במצרים מזוהים עימה, תקבל כחמישה אחוזים ממושבי הפרלמנט.
מלבד ארבע מפלגות אלו, צפויות להתמודד עוד מפלגות רבות, קטנות יותר, שמקוות להפתיע ולזכות בכמה שיותר מושבים בפרלמנט. ניתן למנות בינן את "מפלגת המרכז" (מפלגה דתית שצפויה לקבל 2-3 אחוז מהמושבים), מפלגת "המצרים החופשיים" (מפלגה ליברלית-חילונית שצפויה לקבל כ-4-5 אחוז), מפלגת "החזית הדמוקרטית", מפלגת "האיחוד הלאומי" ועוד ועוד.
מניתוח גס של הסקרים ניתן להעריך שהזרם הדתי יזכה לפחות למחצית המושבים בפרלמנט, הזרם השמרני יזכה לשליש מהמושבים והזרם השמאלי יזכה לכ-15 אחוז. כל שאר המפלגות יזכו ליתר המושבים. אך אולי השאלה המשמעותית ביותר היא מה יהיה שיעור ההצבעה בבחירות, ומה יעלה בגורל הקולות הצפים - שלפי הסקרים האחרונים, שיעורם עומד על כ-50 אחוזים.
מצרים בין מהומות לבחירות - כותרות אחרונות:
טנטאווי לא מוותר: "לא נאפשר ללחוץ על הצבא"
ראש ממשלת מצרים הנכנס: אצרף צעירי המהפכה לממשלה
הבית הלבן: השלטון במצרים חייב לעבור לידי האזרחים
מובארק על ההפגנות: "אמרתי להם שהמדינה תיהרס"
לפניות לכתב: nir_yah@walla.com
(עדכון ראשון: 22:45)